Devar/5768/Shabat Pesach - Revision history

Ron at 12:49, 24 April 2008

2008-04-24T12:49:21Z

Ron at 07:46, 24 April 2008

2008-04-24T07:46:11Z

Ron at 06:54, 24 April 2008

2008-04-24T06:54:29Z

Ron at 06:44, 24 April 2008

2008-04-24T06:44:35Z

Ron: New page: {{subst: :Devar/Latest}}

2008-04-24T06:42:28Z

New page: {{subst: :Devar/Latest}}

New page

{{bismilla}}
{{header|Metsora 5768|מצורע תשס"ח}}

===עברית===
{{heb|'''זֹאת תּוֹרַת, הַזָּב, וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זֶרַע, לְטָמְאָה-בָהּ.'''}}
{{heb|'''וְהַדָּוָה, בְּנִדָּתָהּ, וְהַזָּב אֶת-זוֹבוֹ, לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה; וּלְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם-טְמֵאָה.''' {{hcite|p/pt/pt0315.htm#32|ויקרא טו:לב-לג}}}}

{{heb|רוב חוקות הטומאה והטהרה אינם מעשיים בזמננו זה, כל עוד בית המקדש אינו קיים, וכוהנים לא עובדים בתוכו בטהרה. בכל זאת, יש מצווה תדירה אחת מכלל מצוות הטהרה, שנוגעת בכמעט כל זוג נשוי אף בזמן הזה -- והיא טבילת האישה במקווה בתום תקופת נידתה.}}

{{heb|למה המצווה הזאת עדיין פעילה למרות שבית המקדש לא קיים? ראשית כל, אין המצווה הזאת תלויה במקדש, שהרי הנידה לא מביאה קרבן. בנוסף, הבועל נידה חייב כרת: '''המערה בה, בין כדרכה בין שלא כדרכה -- חייב כרת''' {{hcite|i/5104.htm#4|הל' איסורי ביאה ד:א}}. ואיסור כזה לא מופיע בשאר טומאות הגוף -- כלומר, שטומאת אחד גורמת איסור כרת לזולת.}}

{{heb|ואף אל פי שהרבה דיו נפשך כדי להסביר את המצווה הזאת, אינה קשה להבנה באמת; והרמב"ם רמז לזה גם במיקום הסבר המצווה הזאת ב"ספר הקדושה" שבמשנה תורה. ''' אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם, אלא לפרוש מן העריות והביאות האסורות ''' {{hcite|i/5122.htm#17|הל' איסורי ביאה כב:יז}}. '''לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה, ולהרגיל עצמו בקדושה יתרה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה כדי להינצל מהן''' {{hcite|i/5122.htm#18|שם יח}}. זאת אומרת שתכלית המצווה היא לעזור לנו לכוף את יצרנו ולעמוד במשימה שלנו להיות עם קדוש.}}

===English===
'''This is the law of him that hath an issue, and of him from whom the flow of seed goeth out, so that he is unclean thereby;'''
'''and of her that is sick with her impurity, and of them that have an issue, whether it be a man, or a woman; and of him that lieth with her that is unclean.''' {{hcite|p/pt/pt0315.htm#32|Lev 15:32-33}}

Most of the laws of ritual impurity are not practical in our time, so long as the Temple does not exist, and the Kohanim do not do their service in it, in purity. Nevertheless, there is a common mitsva among the laws of ritual impurity, which pertains to most every married couple, even now -- and that is the immersion of the woman in a mikveh after the end of her ''niddah'' period.

Why is this mitsva still active, even though the Temple does not exist? First of all, this mitsva does not depend on the Temple, since the ''niddah'' does not have to bring an offering. Further, one who has relations with a ''niddah'' is punished by ''karet'' (excision, a Heavenly punishment). '''One who enters her, whether "in her manner" or "not in her manner" (e.g. vaginally or not) -- is liable for ''karet'' ''' {{hcite|i/5104.htm#4|Laws of Forbidden Relations 4:1}}. A prohibition like this does not appear regarding any of the other bodily impurities -- that is to say, that the one who is impure can cause a ''karet'' punishment to another person.

Though much ink has been spilled to explain this mitsva, it isn't really hard to understand; and the Rambam hinted at it by his placement of the explanations of this law in the "Book of Holiness", in the Mishne Torah. '''There is nothing in the entire Torah as difficult for the people, as separating themselves from forbidden and illicit relationships.''' {{hcite|i/5122.htm#17|Laws of Forbidden Relations 22:17}}. '''Therefore, it is proper for one to suppress his inclinations in this matter, and to accustom himself to excess holiness and pure thought, in order to escape them.''' {{hcite|i/5122.htm#18|ibid. 18}}. That is to say, the ultimate goal of this mitsva is to help us suppress our inclinations and obtain our goal of being a holy people.

{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Tazria|Tazria||}}
{{devar}}

@@ Line 3: / Line 3: @@
 ===עברית===
-{{heb|שלחן ערוך, אורך חיים סימן לא, סעיף א: '''בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם'''.  ובסעיף ב: '''בחוה"מ גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות'''.  ושם ההגה אומר: '''וי"א שח"ה חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה'''.}}
+{{heb|שולחן ערוך, אורך חיים סימן לא, סעיף א: '''בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם'''.  ובסעיף ב: '''בחוה"מ גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות'''.  ושם ההגה אומר: '''וי"א שח"ה חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה'''.}}
-{{heb|הרמבֹ"ם אינו אומר אלא: ''' וכן שבתות וימים טובים, אינן זמן תפילין, שנאמר "והיו לך לאות" (ראה שמות יג,ט), ושבתות וימים טובים הן עצמן אות.  ''' {{hcite|i/2304.htm#10|הל' תפילין ד:י}}.  ואינו מזכיר חול המועד כלל.  מכאן בלבד קשה לדעת מה הוא אומר לגבי הנחת תפילין במועד - ובפרט, שבהלכות שביתית יום-טוב, הוא מאריך באיסורים של חוה"מ ונראה שהוא קרוב ליום טוב.  וכן פסקו רבים, שאין להניח תפילין בחוה"מ.}}
+{{heb|הרמבֹ"ם אינו אומר אלא: ''' וכן שבתות וימים טובים, אינן זמן תפילין, שנאמר "והיו לך לאות" (ראה שמות יג,ט), ושבתות וימים טובים הן עצמן אות.  ''' {{hcite|i/2304.htm#10|הל' תפילין ד:י}}.  ואינו מזכיר חול המועד כלל.  מכאן בלבד קשה לדעת מה הוא אומר לגבי הנחת תפילין במועד - ובפרט, שבהלכות שביתת יום-טוב, הוא מאריך באיסורים של חוה"מ ונראה שהוא קרוב ליום טוב.  וכן פסקו רבים, שאין להניח תפילין בחוה"מ.}}
-{{heb|אבל כתוב: '''ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות.  ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד.  אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.''' {{hcite|i/3407.htm#12|הל' שביתית יום-טוב ז:יב}}.  כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"מ אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר.  ופיסקה זאת משנה היא: מועד קטן ג:ד.}}
+{{heb|אבל כתוב: '''ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות.  ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד.  אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.''' {{hcite|i/3407.htm#12|הל' שביתת יום-טוב ז:יב}}.  כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"מ אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר.  ופיסקה זאת משנה היא: מועד קטן ג:ד.}}
 {{heb|לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"מ -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם. ואם חובה היא, יש לברך באופן שמברכים תמיד, ולא בקול נמוך דווקא.}}

@@ Line 9: / Line 9: @@
 {{heb|אבל כתוב: '''ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות.  ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד.  אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.''' {{hcite|i/3407.htm#12|הל' שביתית יום-טוב ז:יב}}.  כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"מ אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר.  ופיסקה זאת משנה היא: מועד קטן ג:ד.}}
-{{heb|לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"מ -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם. ואם חובה היא, יש לברך שאופן שמברכים תמיד.}}
+{{heb|לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"מ -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם. ואם חובה היא, יש לברך באופן שמברכים תמיד, ולא בקול נמוך דווקא.}}
 ===English===
 {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Metsora|Metsora||}}
 {{devar}}

@@ Line 5: / Line 5: @@
 {{heb|שלחן ערוך, אורך חיים סימן לא, סעיף א: '''בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם'''.  ובסעיף ב: '''בחוה"מ גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות'''.  ושם ההגה אומר: '''וי"א שח"ה חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה'''.}}
-{{heb|הרמבֹ"ם אינו אומר אלא: '''וי"א שח"ה חייב בתפילין (ב"י בשם הרא"ש) וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה''' {{hcite||הל' תפילין ד:י}}.  ואינו מזכיר חול המועד כלל.  מכאן בלבד קשה לדעת מה הוא אומר לגבי הנחת תפילין במועד - ובפרט, שבהלכות שביתית יום-טוב, הוא מאריך באיסורים של חוה"ם ונראה שהוא קרוב ליום טוב.  וכן פסקו רבים, שאין להניח תפילין בחוה"ם.}}
+{{heb|הרמבֹ"ם אינו אומר אלא: ''' וכן שבתות וימים טובים, אינן זמן תפילין, שנאמר "והיו לך לאות" (ראה שמות יג,ט), ושבתות וימים טובים הן עצמן אות.  ''' {{hcite|i/2304.htm#10|הל' תפילין ד:י}}.  ואינו מזכיר חול המועד כלל.  מכאן בלבד קשה לדעת מה הוא אומר לגבי הנחת תפילין במועד - ובפרט, שבהלכות שביתית יום-טוב, הוא מאריך באיסורים של חוה"מ ונראה שהוא קרוב ליום טוב.  וכן פסקו רבים, שאין להניח תפילין בחוה"מ.}}
-{{heb|אבל כתוב: '''ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות.  ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד.  אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.''' {{hcite||הל' שביתית יום-טוב ז:יב}}.  כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"ם אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר.  ופיסקה זאת משנה היא, מועד קטן ג:ד.}}
+{{heb|אבל כתוב: '''ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות.  ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד.  אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.''' {{hcite|i/3407.htm#12|הל' שביתית יום-טוב ז:יב}}.  כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"מ אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר.  ופיסקה זאת משנה היא: מועד קטן ג:ד.}}
-{{heb|לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"ם -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם.}}
+{{heb|לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"מ -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם. ואם חובה היא, יש לברך שאופן שמברכים תמיד.}}
 ===English===

@@ Line 1: / Line 1: @@
 {{bismilla}}
-{{header|Metsora 5768|מצורע תשס"ח}}
+{{header|Shabat Pesach 5768|שבת פסח תשס"ח}}
 ===עברית===
-{{heb|'''זֹאת תּוֹרַת, הַזָּב, וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זֶרַע, לְטָמְאָה-בָהּ.'''}}
+{{heb|שלחן ערוך, אורך חיים סימן לא, סעיף א: '''בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם'''.  ובסעיף ב: '''בחוה"מ גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות'''.  ושם ההגה אומר: '''וי"א שח"ה חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה'''.}}
-{{heb|רוב חוקות הטומאה והטהרה אינם מעשיים בזמננו זה, כל עוד בית המקדש אינו קיים, וכוהנים לא עובדים בתוכו בטהרה.  בכל זאת, יש מצווה תדירה אחת מכלל מצוות הטהרה, שנוגעת בכמעט כל זוג נשוי אף בזמן הזה -- והיא טבילת האישה במקווה בתום תקופת נידתה.}}
+{{heb|הרמבֹ"ם אינו אומר אלא: '''וי"א שח"ה חייב בתפילין (ב"י בשם הרא"ש) וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה''' {{hcite||הל' תפילין ד:י}}.  ואינו מזכיר חול המועד כלל.  מכאן בלבד קשה לדעת מה הוא אומר לגבי הנחת תפילין במועד - ובפרט, שבהלכות שביתית יום-טוב, הוא מאריך באיסורים של חוה"ם ונראה שהוא קרוב ליום טוב.  וכן פסקו רבים, שאין להניח תפילין בחוה"ם.}}
-{{heb|למה המצווה הזאת עדיין פעילה למרות שבית המקדש לא קיים?  ראשית כל, אין המצווה הזאת תלויה במקדש, שהרי הנידה לא מביאה קרבן.  בנוסף, הבועל נידה חייב כרת: '''המערה בה, בין כדרכה בין שלא כדרכה -- חייב כרת''' {{hcite|i/5104.htm#4|הל' איסורי ביאה ד:א}}.  ואיסור כזה לא מופיע בשאר טומאות הגוף -- כלומר, שטומאת אחד גורמת איסור כרת לזולת.}}
+{{heb|אבל כתוב: '''ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות.  ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד.  אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.''' {{hcite||הל' שביתית יום-טוב ז:יב}}.  כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"ם אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר.  ופיסקה זאת משנה היא, מועד קטן ג:ד.}}
-{{heb|ואף אל פי שהרבה דיו נפשך כדי להסביר את המצווה הזאת, אינה קשה להבנה באמת; והרמב"ם רמז לזה  גם במיקום הסבר המצווה הזאת ב"ספר הקדושה" שבמשנה תורה.  ''' אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם, אלא לפרוש מן העריות והביאות האסורות ''' {{hcite|i/5122.htm#17|הל' איסורי ביאה כב:יז}}.  '''לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה, ולהרגיל עצמו בקדושה יתרה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה כדי להינצל מהן''' {{hcite|i/5122.htm#18|שם יח}}.  זאת אומרת שתכלית המצווה היא לעזור לנו לכוף את יצרנו ולעמוד במשימה שלנו להיות עם קדוש.}}
+{{heb|לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"ם -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם.}}
 ===English===
-Why is this mitsva still active, even though the Temple does not exist?  First of all, this mitsva does not depend on the Temple, since the ''niddah'' does not have to bring an offering.  Further, one who has relations with a ''niddah'' is punished by ''karet'' (excision, a Heavenly punishment).  '''One who enters her, whether "in her manner" or "not in her manner" (e.g. vaginally or not) -- is liable for ''karet'' ''' {{hcite|i/5104.htm#4|Laws of Forbidden Relations 4:1}}.  A prohibition like this does not appear regarding any of the other bodily impurities -- that is to say, that the one who is impure can cause a ''karet'' punishment to another person.
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Metsora|Metsora||}}
 {{devar}}