Devar/5768/Tsav - Revision history

Ron at 08:23, 28 March 2008

2008-03-28T08:23:05Z

Ron at 20:14, 20 March 2008

2008-03-20T20:14:41Z

Ron at 20:04, 20 March 2008

2008-03-20T20:04:52Z

Ron: /* עברית */

2008-03-20T20:03:08Z

עברית

Ron at 19:59, 20 March 2008

2008-03-20T19:59:05Z

Ron at 18:32, 20 March 2008

2008-03-20T18:32:00Z

Ron: New page: {[subst: :Devar/Latest}}

2008-03-20T18:30:25Z

New page: {[subst: :Devar/Latest}}

New page

{[subst: :Devar/Latest}}

← Older revision		Revision as of 08:23, 28 March 2008
Line 26:		Line 26:


−	{{nav\|Devar\|Devar\|Devar/5768/Vayikra\|Vayikra\|\|}}	+	{{nav\|Devar\|Devar\|Devar/5768/Vayikra\|Vayikra\|Devar/5768/Shemini\|Shemini}}
	{{devar}}		{{devar}}

@@ Line 15: / Line 15: @@
 ===English===
 {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Vayikra|Vayikra||}}
 {{devar}}

@@ Line 3: / Line 3: @@
 ===עברית===
-{{heb|'''וְנַהֲפוֹךְ הוּא''' {{hcite|p/pt3309.htm#1|אסתר ט:א}}}}
+{{heb|'''וְנַהֲפוֹךְ הוּא''' {{hcite|p/pt/pt3309.htm#1|אסתר ט:א}}}}
 {{heb|מביאים את הפסוק הזה לסמוך בהשתוללות הנהוגה אצל רוב העם בפורים. גברים מתחפשים לנשים ולהפך.  אנשים משתכרים "עד דלא ידע" ויותר.  אומרים "דברי תורה של פורים" שהם דברי הבל.  כאילו הסדר הרגיל "נהפך" ומה שלמעלה למטה, והכל יכול לקרות.}}
-{{heb|אבל כשמסתכלים בפסוק במלואו, רואים שלא לזה מתכוון הכתוב: '''בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם''' {{hcite|p/pt3309.htm#1|שם}}.  כלומר, אויבינו חשבו שישלטו בנו אבל נהפך הדבר ואנחנו שלטנו עליהם.}}
+{{heb|אבל כשמסתכלים בפסוק במלואו, רואים שלא לזה מתכוון הכתוב: '''בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם''' {{hcite|p/pt/pt3309.htm#1|שם}}.  כלומר, אויבינו חשבו שישלטו בנו אבל נהפך הדבר ואנחנו שלטנו עליהם.}}
-{{heb|בזמן הזה קם אויב שונא לישראל, שמנסה בכל מחיר לשלוט עלינו - וכמו המן הרע, רצונו '''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים''' {{hcite|p/pt3303.htm#13|אסתר ג:יג}}.  אבל אין זה דבר חדש, כמו שאומרים בפסח ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו".  }}
+{{heb|בזמן הזה קם אויב שונא לישראל, שמנסה בכל מחיר לשלוט עלינו - וכמו המן הרע, רצונו '''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים''' {{hcite|p/pt/pt3303.htm#13|אסתר ג:יג}}.  אבל אין זה דבר חדש, כמו שאומרים בפסח ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו".  }}
 {{heb|יהי רצון שה' יתברך שמו יעזור לנו אף הפעם בקרוב, להפוך את ה"מצב" ונוכל להגיד ש"העיר ירושלים צהלה ושמחה".}}
 ===English===

@@ Line 11: / Line 11: @@
 {{heb|בזמן הזה קם אויב שונא לישראל, שמנסה בכל מחיר לשלוט עלינו - וכמו המן הרע, רצונו '''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים''' {{hcite|p/pt3303.htm#13|אסתר ג:יג}}.  אבל אין זה דבר חדש, כמו שאומרים בפסח ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו".  }}
-{{heb|יהי רצון שה' יתברך שמו יעזור לנו אף הפעם בקרוב, להפוך את ה"מצב" ונוכל להגיד ש"העיר ירושלים צהלה".}}
+{{heb|יהי רצון שה' יתברך שמו יעזור לנו אף הפעם בקרוב, להפוך את ה"מצב" ונוכל להגיד ש"העיר ירושלים צהלה ושמחה".}}
 ===English===

@@ Line 1: / Line 1: @@
 {{bismilla}}
-{{header|Vayikra 5768|ויקרא תשס"ח}}
+{{header|Tsav 5768|צו תשס"ח}}
 ===עברית===
-{{heb|'''אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה' ''' {{hcite|p/pt/pt0301.htm#2|ויקרא א:ב}}}}
+{{heb|'''וְנַהֲפוֹךְ הוּא''' {{hcite|p/pt3309.htm#1|אסתר ט:א}}}}
-{{heb|הרבה אומרים שספר ויקרא אינו מעניין אותם, כי הוא מדבר בעיקר על מצוות ש"אינן מעשיות".  לא רק כי מדובר לרוב במצוות המוטלות על בני לוי, אלא גם מדובר במעשה הקרבנות -- והעניין הזה רחוק מאד מתודעת הציבור הרחב.  יש שאומרים שאין צורך להתעמק בנושאים אלה, כי לא נצטרך עוד להביא קרבנות, חו"ש!}}
+{{heb|מביאים את הפסוק הזה לסמוך בהשתוללות הנהוגה אצל רוב העם בפורים. גברים מתחפשים לנשים ולהפך.  אנשים משתכרים "עד דלא ידע" ויותר.  אומרים "דברי תורה של פורים" שהם דברי הבל.  כאילו הסדר הרגיל "נהפך" ומה שלמעלה למטה, והכל יכול לקרות.}}
-{{heb|דבר תמוה הוא -- שאנשי דת ושומרי מצוות יביעו דעות כאלה.  קשה להעלות על הדעת שהשם יתברך יקדיש חלק כה גדול של התורה לעניינים ש"אינם מעשיים"!  כל דקדוקי מצוות הקרבנות אכן קיימים וחובה עלינו לעשותם כהלכתם, כמובא בדיוק רב ב"משנה תורה" -- אלא שבגלל עוונותינו וחוסר רצוננו, בית המקדש עדיין חרב.}}
+{{heb|אבל כשמסתכלים בפסוק במלואו, רואים שלא לזה מתכוון הכתוב: '''בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם''' {{hcite|p/pt3309.htm#1|שם}}.  כלומר, אויבינו חשבו שישלטו בנו אבל נהפך הדבר ואנחנו שלטנו עליהם.}}
-{{heb|מפני שמעשה הקרבנות מכיל מצוות הנוהגות לדורות, עלינו ללמוד ולשנן ולהתכונן לאותו יום (מהרה יבוא!) שבו נוכל שוב להקריב עולותינו וחטאותינו, נדבותינו ופסחינו.  כי כך הוא רצון ה' יתברך, לקרב אותנו אליו לא רק דרך תפילה ומעשים טובים ותלמוד תורה, אלא גם על ידי הקרבת קרבנות.  בלי בית המקדש וסדר הקרבנות, אנו עדיין נמצאים בגלות, אפילו כשיושבים על אדמתנו.}}
+{{heb|בזמן הזה קם אויב שונא לישראל, שמנסה בכל מחיר לשלוט עלינו - וכמו המן הרע, רצונו '''לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים''' {{hcite|p/pt3303.htm#13|אסתר ג:יג}}.  אבל אין זה דבר חדש, כמו שאומרים בפסח ש"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו".  }}
 ===English===
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Pekudei|Pekudei||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Vayikra|Vayikra||}}
 {{devar}}

← Older revision		Revision as of 18:32, 20 March 2008
Line 1:		Line 1:
−	{~~[subst~~: :Devar/~~Latest~~}}	+	{{bismilla}}
		+	{{header\|Vayikra 5768\|ויקרא תשס"ח}}
		+
		+	===עברית===
		+	{{heb\|'''אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה' ''' {{hcite\|p/pt/pt0301.htm#2\|ויקרא א:ב}}}}
		+
		+	{{heb\|הרבה אומרים שספר ויקרא אינו מעניין אותם, כי הוא מדבר בעיקר על מצוות ש"אינן מעשיות". לא רק כי מדובר לרוב במצוות המוטלות על בני לוי, אלא גם מדובר במעשה הקרבנות -- והעניין הזה רחוק מאד מתודעת הציבור הרחב. יש שאומרים שאין צורך להתעמק בנושאים אלה, כי לא נצטרך עוד להביא קרבנות, חו"ש!}}
		+
		+	{{heb\|דבר תמוה הוא -- שאנשי דת ושומרי מצוות יביעו דעות כאלה. קשה להעלות על הדעת שהשם יתברך יקדיש חלק כה גדול של התורה לעניינים ש"אינם מעשיים"! כל דקדוקי מצוות הקרבנות אכן קיימים וחובה עלינו לעשותם כהלכתם, כמובא בדיוק רב ב"משנה תורה" -- אלא שבגלל עוונותינו וחוסר רצוננו, בית המקדש עדיין חרב.}}
		+
		+	{{heb\|מפני שמעשה הקרבנות מכיל מצוות הנוהגות לדורות, עלינו ללמוד ולשנן ולהתכונן לאותו יום (מהרה יבוא!) שבו נוכל שוב להקריב עולותינו וחטאותינו, נדבותינו ופסחינו. כי כך הוא רצון ה' יתברך, לקרב אותנו אליו לא רק דרך תפילה ומעשים טובים ותלמוד תורה, אלא גם על ידי הקרבת קרבנות. בלי בית המקדש וסדר הקרבנות, אנו עדיין נמצאים בגלות, אפילו כשיושבים על אדמתנו.}}
		+
		+	{{heb\|על ידי בניית בית המקדש נביא שלום לעולם. כל גויי העולם הרוצים להביא עולות, מקבלים מהם {{hcite\|i/8503.htm\|ראה הל' מעשה הקרבנות ג}}, וכתב הנביא: '''וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי--עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן, עַל-מִזְבְּחִי: כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים''' {{hcite\|p/pt/pt1056.htm#7\|ישעיה נו:ז}}. למרות זאת, לא כל יהודי יוכל להקריב: '''ישראל שהוא משומד לעבודה זרה, או מחלל שבת בפרהסיה--אין מקבלין ממנו קרבן כלל. אפילו העולה שמקבלין אותה מן הגוי--אין מקבלין אותה מן המשומד הזה, שנאמר "אדם כי יקריב מכם": מפי השמועה למדו--"מכם" ולא כולכם, להוציא את המשומד. אבל אם היה משומד לשאר עבירות--מקבלין ממנו כל הקרבנות, כדי שיחזור בתשובה''' {{hcite\|i/8503.htm#4\|הל' מעשה הקרבנות ג:ד}}.}}
		+
		+	===English===
		+	'''When any man of you bringeth an offering unto the LORD'''{{hcite\|p/pt/pt0301.htm#2\|Lev 1:2}}
		+
		+	There are many who say that the book of Leviticus doesn't interest them, because it speaks mainly about "impractical" commandments. Not only that most of the commandments are directed towards the Tribe of Levy, but also because they deal with the sacrificial system -- and that subject is very far from the conciousness of the wider public. There are some who say there is no need to delve into these subjects deeply, because we won't need to bring sacrifices, God forbid!
		+
		+	It is puzzling how religious Jews, who keep the commandments could express such opinions. It is difficult to imagine that God would dedicate such a large portion of the Torah to "impractical" matters! All the details of the commandments of the sacrificial system indeed are relevant and we must perform them according to the halachah, as brought precisely in the "Mishne Torah" -- but because of our sins and our lack of interest, the Holy Temple remains destroyed.
		+
		+	Because the sacrificial system contains many commandments which are for all generations, we must learn it and repeat our learning, and prepare ourselves for that day (may it be soon!) on which we once more will be able to bring our elevation offerings, and our sin offerings; our freewill offerings and our Pesach offerings. Because it is God's will, may He be blessed, to bring us closer to Him not only through prayer, good deeds and Torah study; but also by means of the sacrificial system. Without the Holy Temple and the sacrificial system, we are still in Exile, even when we inhabit our Land.
		+
		+	By building the Holy Temple, we will bring peace to the world. We will accept the elevation offerings of all gentiles who wish to bring them {{hcite\|i/8503.htm\|See Laws of the Sacrificial System chapter 3}}; and the prophet says: '''Even them will I bring to My holy mountain, and make them joyful in My house of prayer; their burnt-offerings and their sacrifices shall be acceptable upon Mine altar; for My house shall be called a house of prayer for all peoples''' {{hcite\|p/pt/pt1056.htm#7\|Isa 56:7}}. On the other hand, not every Jew will be able to bring an offering: '''A Jew who practices idolatry, or who transgresses Shabbat in public -- we do not accept his offerings at all. Even the elevation offering, which we accept from a gentile -- we do not accept from this idol-worshipping Jew, as the verse states: "When any man of you bringeth an offering". From tradition we have learned -- "of you", and not "all of you"; to exclude the idolater. But if the Jew was purposefully transgressing other commandments, we do accept his offerings, in order that he return in repentance.''' {{hcite\|i/8503.htm#4\|Laws of the Sacrificial System 3:4}}
		+
		+	{{nav\|Devar\|Devar\|Devar/5768/Pekudei\|Pekudei\|\|}}
		+	{{devar}}