Devar/5768/Vayakhel - Revision history

Ron at 07:07, 7 March 2008

2008-03-07T07:07:25Z

Ron at 11:44, 29 February 2008

2008-02-29T11:44:21Z

Ron at 09:19, 29 February 2008

2008-02-29T09:19:52Z

Ron at 08:34, 29 February 2008

2008-02-29T08:34:04Z

Ron at 08:33, 29 February 2008

2008-02-29T08:33:13Z

Ron: Replacing page with '{{bismilla}} {{header|Vayakhel 5768|ויקהל תשס"ח}} ===עברית=== ===English=== {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Ki Tisa|Ki Tisa||}} {{devar}}'

2008-02-28T16:38:25Z

Replacing page with '{{bismilla}} {{header|Vayakhel 5768|ויקהל תשס"ח}} ===עברית=== ===English=== {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Ki Tisa|Ki Tisa||}} {{devar}}'

Ron: New page: {{subst: :Devar/Latest}}

2008-02-28T16:35:37Z

New page: {{subst: :Devar/Latest}}

New page

{{bismilla}}
{{header|Ki Tisa 5768|כי תשא תשס"ח}}

===עברית===
{{heb|'''…וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#1|שמות לב:א}} }}
{{heb|'''…אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#4|שמות לב:ד}} }}

{{heb|אותם האנשים שראו נפלאות ה' במצרים, ועמדו במעמד הר סיני -- הם שביקשו שאהרון יעשה להם "אלוהים". למרות שדרישתם זו קשה להבין, עוד יותר קשה להבין מה שאומרים דקות ספורות לאחר מכן: "אלה אלוהיך ישראל"! הלא ראו בעיניהם שהעגל יצא מהאש זה עתה, איך העלו על דעתם שהעגל ההוא העלה אותם מארץ מצרים? זה לא רק קשה לקבל, זה מגוחך!}}

{{heb|ה"ערב רב" שעלו איתם ממצרים הם הם שהתאוו לאלוהים שיוליכו אותם במדבר. אבל בכל זאת קשה להבין איך היו יכולים להגיד את מה שאמרו! קודם כל, צריך לדעת שאלה היו רגילים להתייחס לבשר ודם כאלוה. הרי פרעה היה נחשב לאלוה בקרב המצרים -- ולא רק נחשב אלה נעבד. לאנשים האלה היה טבעי שמשה ייחשב כאלוה.}}

{{heb|אך לומר "אלה אלוהיך ישראל" לגבי גוש מתכת אילם, שכרגע נוצר? כדי להבין את זאת, צריך להימנע מלהשוות "עובד עבודה זרה" ל"טיפש". הם ראו את משה לא כבורא עולם, אלה כמי שמרצה הכוחות העליונים ויכול למשוך השפעה טובה לעולם התחתון. כשהוא נעלם, חשדו שמא איבד כוחו, ובקשו למצוא מישהו שיוכל להשפיע כמוהו. כיוון שידעו שהשור הוא חזק ויציב, חשבו שאותו הכוח שהיה במשה, יימצא בצורה הזאת. כלומר, מה שחשוב אצלם הוא המושג של הכוח, ולא מי ומה יפעיל אותו.}}

{{heb|כמובן, הם טעו ובטעותם גרמו לאחרים לטעות. הבעיה הזאת נשארת עד היום: שחושבים שמה שחשוב אינו מה שצוונו לעשות אלא המושג מאחרי המצווה. האמת היא ששניהם חשובים, אבל לא תמיד יודעים מה היא הסיבה למצווה -- אבל תמיד יודעים מה הוא הציווי! ולכן הרבה יותר חשוב ללמוד מהות המצווה מאשר לנתח מה שאחריה.}}

===English===
{{tag|english}}
'''…and said unto him: 'Up, make us a god who shall go before us; for as for
this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not
what is become of him ''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#1|Ex 32:1}}
'''…This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#4|Ex 32:4}}

Those very people who saw God's wonders in Egypt, and stood at the giving of the Law at Sinai -- they asked Aaron to make them a "god". Despite this demand of theirs being hard to understand, it is even harder to understand what they say just a few minutes later: "This is thy god, O Israel"! They just saw with their own eyes, the calf coming out from the fire; how could they imagine that that calf took them out from Egypt? This isn't just hard to accept, it's ludicrous!

The "mixed multitude" who came out with them from Egypt, they were the ones who desired a god who would lead them in the wilderness. But still, it is hard to understand how they could say what they said! First of all, one must know that they were used to treating flesh-and-blood as a god. After all, Pharaoh was considered a god by the Egyptians -- and not only considered as such, but actually worshipped. It was natural for these people to treat Moses as a god.

But to say, "this is your god, O Israel" regarding a lump of mute metal which was only just created? In order to understand this, one must refrain from equating "idolater" with "stupid". They saw Moses not as the creator of the world, but as someone who could appease the "upper powers" and who could pull down beneficial influences to the lower realms. When he disappeared, they suspected perhaps he had lost his power, and they sought to find someone who could influence the "upper powers" as he did. Since they knew the ox was a strong and steady creature, they thought the same power which Moses had might be found in this form. That is, what was important was the ''concept'' of the power, not who and what used it.

Of course, they erred, and in their error caused others to err. This problem remains with us until today: that people think that what is important is not ''what'' we were commanded but rather the ''concept'' behind the commandment. In truth, both are important; but while we don't always know what the underlying concept of the commandment is, we do always know what the commandment is! Therefore it is much more important to learn ''what'' the commandment is than to investigate what is behind it.

{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Tetsaveh|Tetsaveh||}}
{{devar}}

← Older revision		Revision as of 07:07, 7 March 2008
Line 26:		Line 26:


−	{{nav\|Devar\|Devar\|Devar/5768/Ki Tisa\|Ki Tisa\|\|}}	+	{{nav\|Devar\|Devar\|Devar/5768/Ki Tisa\|Ki Tisa\|Devar/5768/Pekudei\|Pekudei}}
	{{devar}}		{{devar}}

@@ Line 9: / Line 9: @@
 {{heb|השורש "ק-ד-ש" מביע הבדלה וייחוד.  כאשר "מקדישים" דבר, מייחדים אותו לייעוד שונה מן הכלל.  עם ישראל הנו "עם קדוש", כלומר מיוחד ומובדל.  לעומת זאת, להבדיל אלף הבדלות, "קדשה" היא אישה המובדלת בהתנהגותה המינית מכלל הנשים.}}
-{{heb|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו.  וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם).  אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדות גם אם לא מקדישים!  למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת.  אם כן, מה מועיל קידוש?}}
+{{heb|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו.  וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם).  אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדים גם אם לא מקדישים!  למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת.  אם כן, מה מועיל קידוש?}}
 {{heb|מצווה קידוש באה מן הפסוק: '''זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0220.htm#7|שמות כ:ז}} {{hcite|/i/3129.htm#1|הל' שבת כט:א}} המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה.  כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.}}

← Older revision		Revision as of 08:34, 29 February 2008
Line 11:		Line 11:
	{{heb\|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו. וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם). אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדות גם אם לא מקדישים! למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת. אם כן, מה מועיל קידוש?}}		{{heb\|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו. וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם). אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדות גם אם לא מקדישים! למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת. אם כן, מה מועיל קידוש?}}

−	{{heb\|מצווה קידוש באה מן הפסוק: '''זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ''' {{hcite\|p/pt/pt0220.htm#7\|שמות כ:ז}} {{hcite/i/3129.htm#1\|הל' שבת כט:א}} המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה. כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.}}	+	{{heb\|מצווה קידוש באה מן הפסוק: '''זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ''' {{hcite\|p/pt/pt0220.htm#7\|שמות כ:ז}} {{hcite\|/i/3129.htm#1\|הל' שבת כט:א}} המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה. כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.}}

← Older revision		Revision as of 08:33, 29 February 2008
Line 3:		Line 3:

	===עברית===		===עברית===
		+	{{heb\|''' שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַה' ''' {{hcite\|p/pt/pt0235.htm#2\|שמות לה:ב}}}}
		+
		+	{{heb\|פסוק זה מופיע סמוך לציווי על מלאכת המשכן: '''קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' ''' {{hcite\|p/pt/pt0235.htm#5\|שמות לה:ה}}. על הפסוק הראשון רש"י כותב, מבוסס על המכילתא: "הקדים לתת להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת". זאת אומרת, אסור להמשיך במלאכת השמכן ביום השבת. אילולי הציווי הזה, היינו חושבים שהמשכן יותר חשוב מכל דבר אחר, ואפילו משבת. בא הכתוב ומזהיר שמלאכה לא תיעשה בשבת, כי "יהיה לכם קודש" שהרי היא "שבת שבתון לה'".}}
		+
		+	{{heb\|השורש "ק-ד-ש" מביע הבדלה וייחוד. כאשר "מקדישים" דבר, מייחדים אותו לייעוד שונה מן הכלל. עם ישראל הנו "עם קדוש", כלומר מיוחד ומובדל. לעומת זאת, להבדיל אלף הבדלות, "קדשה" היא אישה המובדלת בהתנהגותה המינית מכלל הנשים.}}
		+
		+	{{heb\|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו. וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם). אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדות גם אם לא מקדישים! למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת. אם כן, מה מועיל קידוש?}}
		+
		+	{{heb\|מצווה קידוש באה מן הפסוק: '''זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ''' {{hcite\|p/pt/pt0220.htm#7\|שמות כ:ז}} {{hcite/i/3129.htm#1\|הל' שבת כט:א}} המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה. כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.}}
		+

	===English===		===English===

@@ Line 15: / Line 15: @@
 ===English===
 {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Ki Tisa|Ki Tisa||}}
 {{devar}}

@@ Line 1: / Line 1: @@
 {{bismilla}}
-{{header|Ki Tisa 5768|כי תשא תשס"ח}}
+{{header|Vayakhel 5768|ויקהל תשס"ח}}
 ===עברית===
 ===English===
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Tetsaveh|Tetsaveh||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Ki Tisa|Ki Tisa||}}
 {{devar}}