Devar/5769/Beshalach - Revision history

Ron at 06:41, 13 February 2009

2009-02-13T06:41:51Z

Ron at 07:48, 6 February 2009

2009-02-06T07:48:11Z

Ron at 07:44, 6 February 2009

2009-02-06T07:44:35Z

Ron at 07:25, 6 February 2009

2009-02-06T07:25:45Z

Ron at 18:17, 5 February 2009

2009-02-05T18:17:05Z

Ron at 18:16, 5 February 2009

2009-02-05T18:16:13Z

Ron at 17:59, 5 February 2009

2009-02-05T17:59:33Z

Ron at 17:59, 5 February 2009

2009-02-05T17:59:20Z

Ron at 17:57, 5 February 2009

2009-02-05T17:57:56Z

Ron at 17:57, 5 February 2009

2009-02-05T17:57:37Z

@@ Line 22: / Line 22: @@
 Likewise in our time we are afraid of kings and rulers, of terrorists and thugs.  We keep from taking the steps necessary to "repair the world" (in its original meaning: to establish a stable, honest and secure society) because of anxiety and fear.  If we were only to learn from our ancestors, we would know that only God, may He be blessed, can benefit or cause evil, and it is incumbent upon us to return to Him with a whole heart and a desirous soul.  Then we will merit seeing once again His "great hand", the Man of War, destroy our enemies from in front of us.
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Bo|Bo||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Bo|Bo|Devar/5769/Yitro|Yitro}}
 {{devar}}

@@ Line 10: / Line 10: @@
 {{heb|ובאותה העת, הצילם ה' ב"יד הגדולה", שאיבדה את כל צבא פרעה בן-רגע.  אז ראו, והבינו.  קודם לכן, יראו את מלך בשר ודם, שרגע שולט עליהם ורגע אבד ואיננו עוד. ועתה, יראו את ה', מלך מלכי המלכים, שמלכותו לעד ולעולמי-עולמים.  שלו '''כוֹחַ שְׁאֵין לוֹ קֵץ וְתַכְלִית''' {{hcite|i/1101n.htm#3|הל' יסודי התורה א:ג}} וממנו לבדו ראוי לירא ואותו לבדו ראוי לעבוד.}}
-{{heb|גם בימינו יראים אנו ממלכים ורוזנים, ממחבלים ובני בליעל. נמנעים מלנקוט הצעדים הדרושים לתקן את העולם (במובנו המקורי: לייסד חברה יציבה, הוגנת ובטוחה) בגלל חרדה ופחד.  אילו היינו לומדים מאבותינו, היינו יודעים שרק ה' יתברך שמו, יכול להטיב ולהרע, ועלינו לחזור אליו בלבב שלם ובנפש לחפצה. אז נזכה לראות שוב את היד הגדולה שלו, איש המלחמה, משמיד את אויבינו מפנינו.}}
+{{heb|גם בימינו יראים אנו ממלכים ורוזנים, ממחבלים ובני בליעל. נמנעים מלנקוט הצעדים הדרושים לתקן את העולם (במובנו המקורי: לייסד חברה יציבה, הוגנת ובטוחה) בגלל חרדה ופחד.  אילו היינו לומדים מאבותינו, היינו יודעים שרק ה' יתברך שמו, יכול להטיב ולהרע, ועלינו לחזור אליו בלבב שלם ובנפש חפצה. אז נזכה לראות שוב את היד הגדולה שלו, איש המלחמה, משמיד את אויבינו מפנינו.}}
 {{english}}

@@ Line 16: / Line 16: @@
 {{pasuq|And Israel saw the great work which the LORD did upon the Egyptians, and the people feared the LORD; and they believed in the LORD, and in His servant Moses|p/pt/pt0214.htm#31|Ex 14:31}}
 {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Bo|Bo||}}
 {{devar}}

← Older revision		Revision as of 07:25, 6 February 2009
Line 6:		Line 6:
	{{pasuqh\|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ\|p/pt/pt0214.htm#31\|שמות יד:לא}}		{{pasuqh\|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ\|p/pt/pt0214.htm#31\|שמות יד:לא}}

		+	{{heb\|לפני-כן כתוב '''וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה' ''' {{hcite\|p/pt/pt0214.htm#10\|שם י}}. כשראו את "מצרים" -- צבא פרעה -- רודף אחריהם, יראו. ועד אותו הרגע לא כתוב שיראו את ה'. אבל אחרי ראותם את צבא פרעה בא לקראתם, איבדו כל תקווה, ואז "ייראו מאד", "ויצעקו אל ה'".}}
		+
		+	{{heb\|ובאותה העת, הצילם ה' ב"יד הגדולה", שאיבדה את כל צבא פרעה בן-רגע. אז ראו, והבינו. קודם לכן, יראו את מלך בשר ודם, שרגע שולט עליהם ורגע אבד ואיננו עוד. ועתה, יראו את ה', מלך מלכי המלכים, שמלכותו לעד ולעולמי-עולמים. שלו '''כוֹחַ שְׁאֵין לוֹ קֵץ וְתַכְלִית''' {{hcite\|i/1101n.htm#3\|הל' יסודי התורה א:ג}} וממנו לבדו ראוי לירא ואותו לבדו ראוי לעבוד.}}
		+
		+	{{heb\|גם בימינו יראים אנו ממלכים ורוזנים, ממחבלים ובני בליעל. נמנעים מלנקוט הצעדים הדרושים לתקן את העולם (במובנו המקורי: לייסד חברה יציבה, הוגנת ובטוחה) בגלל חרדה ופחד. אילו היינו לומדים מאבותינו, היינו יודעים שרק ה' יתברך שמו, יכול להטיב ולהרע, ועלינו לחזור אליו בלבב שלם ובנפש לחפצה. אז נזכה לראות שוב את היד הגדולה שלו, איש המלחמה, משמיד את אויבינו מפנינו.}}

	{{english}}		{{english}}

@@ Line 1: / Line 1: @@
 {{bismilla}}
-{{header|Bo 5769|בא תשס"ט}}
+{{header|Beshalach 5769|בשלח תשס"ט}}
 {{hebrew}}
@@ Line 12: / Line 12: @@
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Va'era|Va'era||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Bo|Bo||}}
 {{devar}}

← Older revision		Revision as of 17:59, 5 February 2009
Line 1:		Line 1:
−	{{~~subst~~:Devar/~~Latest~~}}	+	{{bismilla}}
		+	{{header\|Bo 5769\|בא תשס"ט}}
		+
		+	{{hebrew}}
		+
		+	{{pasuqh\|וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ\|p/pt/pt0210.htm#1\|שמות י:א}}
		+
		+	{{heb\|קשה להבין, למה יביא ה' פורענויות על מצרים (ובפרט על פרעה) כאשר הוא כפה עליהם, כאומרו: '''כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ'''. כלומר, לא נתתי לו לחזור בו, אלא אימצתי את-לבו כדי שיוכל לעמוד נגדי! הסיבה שניתנת, '''לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ''' נראית מוגזמת -- "לא פרופורציונלית" -- שאחרי סידרת המכות, מצרים איבדה את הכל.}}
		+
		+	{{heb\|צריך להבין שגלות מצרים נגזרה על בני ישראל כדי לאספם לעם אחד, כמו שהנפח מתיך גרוטאות אל גוש אחד מוצק. וגזר עליהם שמיצריים יעבדו אותם קשה. אבל המצרים לקחו את משימתם ביתר שאת, והוסיפו אכזריות על אכזריות -- מה שלא לנדרש. ועשו זאת מבחירתם החופשית, לא מתוך כפייה כלשהי. ולכן נגזר עליהם מה שנגזר.}}
		+
		+	{{heb\|הרמב"ם כותב: '''וְאִפְשָׁר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם חֵטְא גָּדוֹל אוֹ חֲטָאִים הַרְבֵּה, עַד שֶׁיִּתֵּן הַדִּין לִפְנֵי דַּיָּן הָאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה הַפֵּרָעוֹן מִזֶּה הַחוֹטֶא עַל חֲטָאִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ, שֶׁמּוֹנְעִין מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה וְאֵין מַנִּיחִין לוֹ רְשׁוּת לָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְיֹאבַד בַּחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה''' {{hcite\|i/1506n.htm#4\|הל' תשובה ו:ד}} ... '''לְפִיכָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה "וַאֲנִי, אֲחַזֵּק אֶת-לֵב-פַּרְעֹה" ... לְפִי שֶׁחָטָא מֵעַצְמוֹ תְּחִלָּה וְהֵרַע לְיִשְׂרָאֵל הַגָּרִים בְּאַרְצוֹ ... נָתַן הַדִּין לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הַתְּשׁוּבָה, עַד שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ; לְפִיכָּךְ חִזַּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לִבּוֹ.''' {{hcite\|i/1506n.htm#5\|שם ה}}.}}
		+
		+	{{heb\|ועל הסיבה הכתובה בתורה, '''לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ''' -- לא לפרעה ולמצרים נאמר, אלא '''כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְבָאֵי הָעוֹלָם, שֶׁבִּזְמָן שֶׁמּוֹנֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתְּשׁוּבָה לַחוֹטֶא, אֵינוּ יָכוֹל לָשׁוּב, אֵלָא יָמוּת בְּרִשְׁעוֹ שֶׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה בִּרְצוֹנוֹ''' {{hcite\|i/1506n.htm#5\|שם ו}}.}}
		+
		+	{{english}}
		+
		+	{{pasuq\|And the LORD said unto Moses: 'Go in unto Pharaoh; for I have hardened his heart, and the heart of his servants, that I might show these My signs in the midst of them\|p/pt/pt0210.htm#1\|Ex 10:1}}
		+
		+	It is difficult to understand why God would bring retribution upon Egypt (and especially upon Pharaoh), when He forced them, as it says, "for I have hardened his heart". That is to say, I did not allow him to reconsider, rather I gave him the courage to oppose Me! The reason given, "that I might show these My signs in the midst of them" seems exaggerated -- "disproportional" -- since after the series of plagues, Egypt lost everything.
		+
		+	One must understand that the exile of the Israelites to Egypt was ordained by God in order to gather them into one people, just as the metalworker melts pieces of junk metal into one solid body. He ordained that Egypt work them vigorously. But the Egyptians took on that goal with excessive exuberance, and added cruelty upon cruelty -- which was not required by God. And they did so of their own free will, not because of any external pressure. Therefore they received the decree which they received.
		+
		+	The Rambam writes: '''It is possible for a person to sin such a great sin, or so many sins, that the just punishment in God's eyes for those sins which the person did of his own free will and mind, is that the possibility of repentance be withheld from him so that when he dies, he is obliterated completely because of the sins he did''' {{hcite\|i/1506n.htm#4\|Laws of Repentance 6:4}} ... '''Therefore the Torah says, "and I will harden Pharaoh's heart" ... because he sinned of his own will initially and did evil to the Israelites who dwelt in his land ... justice dictated he be prevented from repenting, so he was punished; therefore the Holy One, blessed be He, hardened his heart.'''{{hcite\|i/1506n.htm#5\|ibid 5}}
		+
		+	Concerning the reason written in the Torah, "that I might show these My signs in the midst of them" -- it was not stated for Pharaoh nor for Egypt's benefit, rather '''in order to inform all inhabitants of the world, that when the Holy One, blessed be He, prevents one from repenting his sins, he cannot repent -- rather he dies because of the evil he did initially, of his own free will''' {{hcite\|i/1506n.htm#5\|ibid 6}}.
		+
		+	{{nav\|Devar\|Devar\|Devar/5769/Va'era\|Va'era\|\|}}
		+	{{devar}}

← Older revision		Revision as of 17:57, 5 February 2009
Line 1:		Line 1:
−	{{Devar/Last}}	+	{{subst:Devar/Last}}