Devar/5769/Sukkot - Revision history

Ron at 07:48, 24 October 2008

2008-10-24T07:48:34Z

Ron at 10:23, 17 October 2008

2008-10-17T10:23:55Z

Ron at 09:03, 17 October 2008

2008-10-17T09:03:17Z

Ron at 08:56, 17 October 2008

2008-10-17T08:56:53Z

Ron at 06:07, 17 October 2008

2008-10-17T06:07:19Z

Ron: New page: {{subst: :Devar/Latest}}

2008-10-17T06:00:55Z

New page: {{subst: :Devar/Latest}}

New page

{{bismilla}}
{{header|Haazinu 5769|האזינו תשס"ט}}

{{hebrew}}{{pasuqh|ה', בָּדָד יַנְחֶנּוּ; וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר|p/pt/pt0532.htm#12|דברים לב:יב}}

{{heb|במשך הימים הנוראים, הזכרנו פעמים רבות את עניין מלכות ה' -- ואפילו שינינו את נוסח התפילה לומר "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט". ובפרשתנו יש זכר לייחודיותו של המלך ה', שהוא לא רק המלך, אלא '''אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0504.htm#35|דברים ד:לה}}}}

{{heb|ובהיות הדבר כך, צריכים אנו להפנים את המסר שלה' יש כוח להחיות ולהמית, וכל מעשינו לפניו יתברך כאילו כתובים בספר. ולכן נכון לירא ממנו ולשאוף לעשות הטוב בעיניו. וזאת דרגה אחת בעבודת ה'.}}

{{heb|דרגה נשגבה היא לעבוד את ה' מתוך אהבה. ודרך להשיג את הדרגה הזאת מפורשת על ידי הרמב"ם: '''בִּזְמָן שֶׁאָדָם מִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וּמַכִּיר כָּל הַבְּרוּאִים מִמַּלְאָךְ וְגַלְגַּל וְאָדָם וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְיִרְאֶה חָכְמָתוֹ שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַיְּצוּרִים וְכָל הַבְּרוּאִים--מוֹסִיף אַהֲבָה לַמָּקוֹם…''' {{hcite|i/1104n.htm#19|הל' יסודי התורה ד:יט}}. כלומר, להתבונן בטבע, וללמוד מדעים ומתמטיקה; כי על ידי זה ילמד החכם מעט מחכמת ה' יתברך, ויתמלא יירא ואהבה לצור העולמים.}}

{{english}}

{{pasuq|The LORD alone did lead him, and there was no strange god with Him|p/pt/pt0532.htm#12|Deut 32:12}}

During the Days of Awe we mentioned numerous times the idea of God's Kingship -- and we even changed the wording of the prayers to say "the Holy King", and the "King of Judgment". And in our Torah portion there is a reminder of the uniqueness of the King God, that He is not only the King, but also '''He is God; there is none else beside Him''' {{hcite|p/pt/pt0504.htm#35|Deut 4:35}}.

And since that is so, we need to internalize the message that God has the power to bring to life and to kill, and all our deeds are before Him may He be blessed, as if they were written in a book. Therefore it is proper to be in awe of Him, and to strive to do that which is good in His eyes. This is one level of worshipping Him.

An elevated level is worshipping Him from love. And the manner in which one attains this level is spelled out by the Rambam: '''When a person examines these matters closely, and knows all the creatures from angel and heavenly sphere and person and so forth, and sees His wisdom may He be blessed, reflected in all the forms and creatures -- he increases his love for God…'''{{hcite|i/1104n.htm#19|Laws of the Fundamentals of Torah 4:19}}. That is, by observing nature, and learning sciences and mathematics; because by those means the sage learns a small portion of God's wisdom, may He be blessed, and will become filled with awe and love for the Rock of the universe.

{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Vayelech|Vayelech||}}
{{devar}}

@@ Line 26: / Line 26: @@
 So are the people who are likened to these four species -- the one who toils to learn Torah constantly, he has a reward both in this world and in the next.  Whereas the one who does not bother to learn nor to do, does not even get to fill out his years in this world before he wilts and is no more.  May it be His will that we bring ourselves the merit of Torah study and good deeds this year.
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Haazinu|Haazinu||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Haazinu|Haazinu|Devar/5769/Bereshit|Bereshit}}
 {{devar}}

@@ Line 4: / Line 4: @@
 {{hebrew}}{{pasuqh|וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל|p/pt/pt0323.htm#40|ויקרא כג:מ}}
-{{heb|מוכר מאד המדרש שמסביר את משמעות ארבעת המינים כך:  אתרוג, שיש בו גם טעם וגם וריח כנגד יהודי שלומד תורה ועושה מעשים טובים.  לולב שיש בו טעם אך חסר ריח, כנגד הלומד ואינו עושה מעשים טובים.  ההדס שיש בו ריח אך אין בו טעם, כנגד מי שאינו לומד אבל כן עוסק במעשים טובים.  והארבה -- ללא טעם וריח, שאין בידיו לא תורה ולא מעשים טובים.}}
+{{heb|מוכר מאד המדרש שמסביר את משמעות ערבעת המינים כך:  אתרוג, שיש בו גם טעם וגם וריח כנגד יהודי שלומד תורה ועושה מעשים טובים.  לולב שיש בו טעם אך חסר ריח, כנגד הלומד ואינו עושה מעשים טובים.  ההדס שיש בו ריח אך אין בו טעם, כנגד מי שאינו לומד אבל כן עוסק במעשים טובים.  והערבה -- ללא טעם וריח, שאין בידיו לא תורה ולא מעשים טובים.}}
-{{heb|ולפי סדר המינים בפסוק, אפשר ללמוד: שראשון הוא האתרוג -- מעלה נעלה יש לו.  הבא הוא הלולב שאע"פ שאין בו עתה מעשים טובים, לפחות לימוד יש בו ויבוא לידי מעשים.  הבא הוא ההדס, שלמרות שלא זיכה עדיין את עצמו בלימוד, לפחות מעשים נאים יש לו.  ואחרון ונמוך מכולם הארבה, שלא זירז את עצמו לא לזה ולא לזה.}}
+{{heb|ולפי סדר המינים בפסוק, אפשר ללמוד: שראשון הוא האתרוג -- מעלה נעלה יש לו.  הבא הוא הלולב שאע"פ שאין בו עתה מעשים טובים, לפחות לימוד יש בו ויבוא לידי מעשים.  הבא הוא ההדס, שלמרות שלא זיכה עדיין את עצמו בלימוד, לפחות מעשים נאים יש לו.  ואחרון ונמוך מכולם הערבה, שלא זירז את עצמו לא לזה ולא לזה.}}
-{{heb|ועוד רמז יש בסדר זה: שהאתרוג, פריו "דר" על העץ כאמרת חז"ל -- ומחזיק מעמד הרבה זמן בלי לנבול. גם הלולב נשאר ביופיו הרבה זמן, אך פחות מן האתרוג.  ההדס נובל לאחר כמה שבועות -- ואילו הארבה אינו נשאר יפה אפילו כמה ימים, אלא נובל כמעט מיד.}}
+{{heb|ועוד רמז יש בסדר זה: שהאתרוג, פריו "דר" על העץ כאמרת חז"ל -- ומחזיק מעמד הרבה זמן בלי לנבול. גם הלולב נשאר ביופיו הרבה זמן, אך פחות מן האתרוג.  ההדס נובל לאחר כמה שבועות -- ואילו הערבה אינו נשאר יפה אפילו כמה ימים, אלא נובל כמעט מיד.}}
 {{heb|כך בני האדם המשולים במינים האלה -- העוסק בתורה בנאמנות, יש לו שכר גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. ואילו זה שאינו טורח ללמוד ולא לעשות, לא מספיק למלא את שנותיו עלי האדמה עד שלא נובל ואיננו.  יהי רצון שנזכה את עצמנו בלימוד ובמעשים טובים בשנה הזאת.}}

@@ Line 8: / Line 8: @@
 {{heb|ולפי סדר המינים בפסוק, אפשר ללמוד: שראשון הוא האתרוג -- מעלה נעלה יש לו.  הבא הוא הלולב שאע"פ שאין בו עתה מעשים טובים, לפחות לימוד יש בו ויבוא לידי מעשים.  הבא הוא ההדס, שלמרות שלא זיכה עדיין את עצמו בלימוד, לפחות מעשים נאים יש לו.  ואחרון ונמוך מכולם הארבה, שלא זירז את עצמו לא לזה ולא לזה.}}
-{{heb|ועוד רמז יש בסדר זה: שהאתרוג, פריו "דר" על העץ כאמרת חז"ל -- ומחזיק מעמד הרבה זמן בלי ליבול. גם הלולב נשאר ביופיו הרבה זמן, אך פחות מן האתרוג.  ההדס נובל לאחר כמה שבועות -- ואילו הארבה אינו נשאר יפה אפילו כמה ימים, אלא נובל כמעט מיד.}}
+{{heb|ועוד רמז יש בסדר זה: שהאתרוג, פריו "דר" על העץ כאמרת חז"ל -- ומחזיק מעמד הרבה זמן בלי לנבול. גם הלולב נשאר ביופיו הרבה זמן, אך פחות מן האתרוג.  ההדס נובל לאחר כמה שבועות -- ואילו הארבה אינו נשאר יפה אפילו כמה ימים, אלא נובל כמעט מיד.}}
 {{heb|כך בני האדם המשולים במינים האלה -- העוסק בתורה בנאמנות, יש לו שכר גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. ואילו זה שאינו טורח ללמוד ולא לעשות, לא מספיק למלא את שנותיו עלי האדמה עד שלא נובל ואיננו.  יהי רצון שנזכה את עצמנו בלימוד ובמעשים טובים בשנה הזאת.}}

@@ Line 3: / Line 3: @@
 {{hebrew}}{{pasuqh|וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל|p/pt/pt0323.htm#40|ויקרא כג:מ}}
 {{english}}
@@ Line 8: / Line 18: @@
 {{pasuq|And ye shall take you on the first day the fruit of goodly trees, branches of palm-trees, and boughs of thick trees, and willows of the brook|p/pt/pt0323.htm#40|Lev 23:40}}
 {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Haazinu|Haazinu||}}
 {{devar}}

@@ Line 1: / Line 1: @@
 {{bismilla}}
-{{header|Haazinu 5769|האזינו תשס"ט}}
+{{header|Sukkot 5769|סוכות תשס"ט}}
-{{hebrew}}{{pasuqh|ה', בָּדָד יַנְחֶנּוּ;  וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר|p/pt/pt0532.htm#12|דברים לב:יב}}
+{{hebrew}}{{pasuqh|וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל|p/pt/pt0323.htm#40|ויקרא כג:מ}}
 {{english}}
-{{pasuq|The LORD alone did lead him, and there was no strange god with Him|p/pt/pt0532.htm#12|Deut 32:12}}
+{{pasuq|And ye shall take you on the first day the fruit of goodly trees, branches of palm-trees, and boughs of thick trees, and willows of the brook|p/pt/pt0323.htm#40|Lev 23:40}}
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Vayelech|Vayelech||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Haazinu|Haazinu||}}
 {{devar}}