Devar/5770/Vayishlach - Revision history

Ron at 08:02, 11 December 2009

2009-12-11T08:02:51Z

Ron at 08:32, 4 December 2009

2009-12-04T08:32:26Z

Ron at 07:20, 4 December 2009

2009-12-04T07:20:46Z

Ron at 07:16, 4 December 2009

2009-12-04T07:16:17Z

Ron: Replacing page with ' {{bismilla}} {{header|Vayishlach 5770|וישלח תש"ע}} {{hebrew}} {{pasuqh|וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, ...'

2009-12-03T07:42:41Z

Replacing page with ' {{bismilla}} {{header|Vayishlach 5770|וישלח תש"ע}} {{hebrew}} {{pasuqh|וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, ...'

Ron: New page: {{subst: :Devar/Latest}}

2009-12-03T07:41:47Z

New page: {{subst: :Devar/Latest}}

New page

{{bismilla}}
{{header|Vayetzei 5770|ויצא תש"ע}}

{{hebrew}}
{{pasuqh|וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה|p/pt/pt0129.htm#17|בראשית כט:יז}}

{{heb|בפסוק הזה שתי בנות לבן הארמי מוצגות לנו זו לעומת זו. לגדולה "עיניים רכות", ולקטנה מראה נאה. לביטוי "עיניים רכות" אין אח במקרא, וצריך להבין למה התורה מתארת את לאה במלים אלו.}}

{{heb|רש"י מביא את לשון המדרש רבה (גם מובא בצורה שונה המסכת בבא בתרא קטז:): '''סבורה לעלות בגורלו של עשו ובוכה…'''. לפי הגישה הזאת, נודע ללאה שהיא עתידה להתחתן עם עשיו אחי יעקב. היא חקרה ומצאה שהוא רשע, והתחילה לבכות מרות על גורלה, ולהתפלל לה' לבטל את הגזירה. וכמו שכתוב שם במדרש: '''קשה היא התפלה שבטלה את הגזירה'''. מכאן ניתן ללמוד שתפילה מתוך בכי תמרורים יכולה לבטל גזירה רעה.}}

{{heb|רס"ג מסביר ש"רכות" היינו "נאות, עדינות". לפי ההבנה הזאת, לאה הייתה יפה במיוחד רק בעיניים, ולעומתה אחותה הייתה כלילת יופי. כלומר שכאשר רואים את שתיהן ביחד, העין נמשכת להביט ברחל ולא בלאה -- שהיא תמיד תמצא את עצמה פחות רצויה למי שמתעניין בתואר הגוף בלבד. הגישה הזאת מיישבת היטב את ראש הפסוק עם סופו, ומתיישבת יפה עם המשך הסיפור.}}

{{heb|אבל גישת המדרש קשה להבין: לשם מה הסמיכה התורה את יופייה של רחל עם בכי לאה? ירמיהו הנביא כתב: '''כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים -- רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ''' {{hcite|pt1131.htm#14|ירמיהו לא:יד}}. רחל גם היא בוכה בכי תמרורים -- וכמו אחותה, לבטל גזירה קשה (אגב, מעניין שגם לשימוש במילה "מבכה" אין אח במקרא). הנביא ממשיך ואומר לנו שאכן נענתה: '''כֹּה אָמַר ה', מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-ה'; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם''' {{hcite|pt1131.htm#15|שם טו,טז}}. הפסוק שלנו באה להשוות את האחיות: כשם שרחל יפה, כך לאה הייתה יפה -- וכשם שלאה הצליחה לבטל גזירה קשה, כך גם רחל. יהי רצון שנזכה לראות את השלמת שיבת בניהן לגבולן!}}

{{english}}
{{pasuq|And Leah's eyes were weak; but Rachel was of beautiful form and fair to look upon|p/pt/pt0129.htm#17|Gen 29:17}}

In this verse, the two daughters of Lavan the Aramaean are presented to us one against the other. The older had "weak eyes" and the younger was beautiful. The expression "weak eyes" is unique in the Tanach, and we need to understand why the Torah chooses to describe Leah in this manner.

Rashi quotes the Midrash Rabbah (the same appears slightly differently in the Talmud Bavli Baba Batra 116b): '''She thought she would be married to Esau, so she wept…'''. According to this approach, it was made known to Leah that she would eventually marry Esau, Jacob's brother. She investigated and found out he was an evildoer, and began to weep bitterly over her fate, and prayed to God to nullify His decree. As it says in the Midrash: '''How powerful was the prayer which cancelled the decree!'''. From this one may learn that prayer done from withing bitter crying can cancel an evil decree.

Saadia Gaon explains that "weak" means "attractive, delicate". According to this understanding, Leah was especially pretty only in her eyes, while her sister was completely beautiful. That is, when one saw both of them together, the eye would be drawn to Rachel and not Leah -- who would always find herself less desirable to one who was interested only in physical beauty. This approach explains well the juxtaposition of the first and last part of the verse, and also works well with the rest of the story.

However, the approach of the Midrash is difficult to understand: to what end did the Torah juxtapose Rachel's beauty and Leah's sobbing? Jeremiah the prophet wrote: '''Thus saith the LORD: A voice is heard in Ramah, lamentation, and bitter weeping, Rachel weeping for her children; she refuseth to be comforted for her children, because they are not''' {{hcite|pt1131.htm#14|Jer 31:14}}. Rachel as well is crying bitterly -- and like her sister, in order to nullify an evil decree (by the way, it is interesting that the usage of the specific Hebrew word "weeping" in this verse is also unique in the Tanach). The prophet continues and tells us that indeed, she was answered: '''Thus saith the LORD: Refrain thy voice from weeping, and thine eyes from tears; for thy work shall be rewarded, saith the LORD; and they shall come back from the land of the enemy. And there is hope for thy future, saith the LORD; and thy children shall return to their own border''' {{hcite|pt1131.htm#15|ibid 15,16}}. Our verse comes to compare the two sisters: just as Rachel was beautiful, so too was Leah -- and just as Leah successfully cancelled an evil decree, so too did Rachel. May it be His will we merit to see the completion of the return of their sons to their own border!

{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Toldot|Toldot||}}
{{devar}}

@@ Line 24: / Line 24: @@
 On the contrary, the Torah commands us that a woman may not be "taken" except by her own volition: '''A woman may only be married of her own volition; and one who "marries" a woman against her will, that woman is not married.'''  {{hcite|i/4104n.htm#1|Laws of Women 4:1}}.  Despite her being "acquired" by her husband -- she is not an object, rather a human being with a soul and a will -- and her husband must listen to her and not force her.  And should it happen she be raped as Dina was, she is not punished in any way: '''A person who was forced against his will is exempt from any punishment -- from stripes, from bringing an offering, and needless to say, from a death penalty''' {{hcite|i/5101n.htm#8|Laws of Forbidden Relationships 1:8}}.  And in contrast, the nations who surround us kill any woman who was raped, because of their distorted sense of "honor".  Blessed is the God of Israel, Who did not make us like these nations!
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Vayetzei|Vayetzei||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Vayetzei|Vayetzei|Devar/5770/Vayeshev|Vayeshev}}
 {{devar}}

@@ Line 18: / Line 18: @@
 {{pasuq|And Shechem spoke unto his father Hamor, saying: 'Get me this damsel to wife.' |p/pt/pt0134.htm#4|Gen 34:4}}
 {{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Vayetzei|Vayetzei||}}
 {{devar}}

@@ Line 9: / Line 9: @@
 {{pasuqh|וַיֹּאמֶר שְׁכֶם, אֶל-חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר:  קַח-לִי אֶת-הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, לְאִשָּׁה|p/pt/pt0134.htm#4|בראשית לד:ד}}
-{{heb|אחרי ששכם חטף את דינה בת יעקב ואנס אותה -- חשק בה וביקש מאביו לקחת לו את ה"ילדה" הזאת לו לאשה.  שמעון ולוי הגיבו בחוזקה, והרגו את כל הזכרים שבעיר שכם.  כאשר יעקב מוכיח אותם על אשר עשו, באומרו '''עֲכַרְתֶּם אֹתִי, לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ''' {{hcite|pt/pt0134.htm#30|שם ל}} -- האחים עונים לו בקצרה: '''הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ?''' {{hcite|pt/pt0134.htm#31|שם לא}}}}
+{{heb|אחרי ששכם חטף את דינה בת יעקב ואנס אותה -- חשק בה וביקש מאביו לקחת לו את ה"ילדה" הזאת לו לאשה.  שמעון ולוי הגיבו בחוזקה, והרגו את כל הזכרים שבעיר שכם.  כאשר יעקב הוכיח אותם על אשר עשו, באומרו '''עֲכַרְתֶּם אֹתִי, לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ''' {{hcite|pt/pt0134.htm#30|שם ל}} -- האחים ענו לו בקצרה: '''הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ?''' {{hcite|pt/pt0134.htm#31|שם לא}}}}
 {{heb|אולי אין דרך קצרה יותר להדגים את ההבדל המשמעותי שבין תפיסת עולם התורנית לבין זאת של הגויים הסובבים אותנו (גם אז, וגם היום). בעיניהם הכל חפצים השייכים למישהו. רוצה אישה?  לך, קח -- ואפילו באונס, כי היא אינה אלא חפץ.  מגיע לך!  וכך אמרו בפרשתנו: '''מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל-בְּהֶמְתָּם, הֲלוֹא לָנוּ הֵם?''' {{hcite|pt/pt0134.htm#23|שם כג}} -- גם כאשר נכנסו ל"הסכם שלום" עם בני ישראל, עשו זאת על מנת לגזול את כל רכושם.}}
-{{heb|לעומתם, התורה מצווה לנו שאין אישה "נלקחת" אלא לרצונה: '''אֵין הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת, אֵלָא לִרְצוֹנָהּ, וְהַמְּקַדֵּשׁ אִשָּׁה בְּעַל כָּרְחָהּ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת''' {{hcite|i/4104n.htm#1|הל' אישות ד:א}}.  למרות שהיא "נקנית" לבעלה -- היא אינה חפץ גולמי, אלא בן אדם עם נשמה ורצון -- ויש לו לבעלה לשמוע לה ולא לכפות עליה.  ואם ייארע לה אונס כמו שאירע לדינה, לא נענשת כלל: '''אָנוּס פָּטוּר מִכְּלוּם -- מִן הַמַּלְקוּת, וּמִן הַקָּרְבָּן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן הַמִּיתָה''' {{hcite|i/5101n.htm#8|הל' איסורי ביאה א:ח}}.  ואילו הגויים הסובבים אותנו הורגים את האישה שנאנסת בגלל חוש הכבוד המעוות שלהם.}}
+{{heb|לעומתם, התורה מצווה לנו שאין אישה "נלקחת" אלא לרצונה: '''אֵין הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת, אֵלָא לִרְצוֹנָהּ, וְהַמְּקַדֵּשׁ אִשָּׁה בְּעַל כָּרְחָהּ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת''' {{hcite|i/4104n.htm#1|הל' אישות ד:א}}.  למרות שהיא "נקנית" לבעלה -- היא אינה חפץ גולמי, אלא בן אדם עם נשמה ורצון -- ויש לו לבעלה לשמוע לה ולא לכפות עליה.  ואם ייארע לה אונס כמו שאירע לדינה, לא נענשת כלל: '''אָנוּס פָּטוּר מִכְּלוּם -- מִן הַמַּלְקוּת, וּמִן הַקָּרְבָּן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן הַמִּיתָה''' {{hcite|i/5101n.htm#8|הל' איסורי ביאה א:ח}}.  ולהבדיל, הגויים הסובבים אותנו הורגים את האישה הנאנסת בגלל חוש הכבוד המעוות שלהם. ברוך ה' אלוהי ישראל, שלא עשנו כגויים האלה!}}
 {{english}}

@@ Line 4: / Line 4: @@
 {{bismilla}}
-{{header|Vayetzei 5770|ויצא תש"ע}}
+{{header|Vayishlach 5770|וישלח תש"ע}}
 {{hebrew}}
 {{pasuqh|וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה|p/pt/pt0129.htm#17|בראשית כט:יז}}
 {{english}}
 {{pasuq|And Leah's eyes were weak; but Rachel was of beautiful form and fair to look upon|p/pt/pt0129.htm#17|Gen 29:17}}
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Toldot|Toldot||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Vayetzei|Vayetzei||}}
 {{devar}}