Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Shemot"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
(New page: {{bismilla}} {{header|Shemot 5768|שמות תשס"ח}} ===עברית=== {{heb|'''וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנ...)
 
 
(12 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
 
===עברית===
 
===עברית===
  
{{heb|'''וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה…''' {{hcite|p/pt/pt0147.htm#28|בראשית מז:כח}}}}
+
{{heb|'''וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה', בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ:  כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי…''' {{hcite|p/pt/pt0204.htm#10|שמות ד:י}}}}
 +
{{heb|למה בחר ה' באדם "כבד-פה וכבד לשון" לייצג את בני-ישראל לפני פרעה?  יותר מזה, למה בחר באיש בן שמונים שנה? {{hcite|p/pt/pt0207.htm|ראה שמות ז:ז}}. האם לא היו אחרים בין בני ישראל שיכולים היו לייצג את ה' ואת העם בצורה מכובדת יותר?}}
 +
{{heb| באמת נראה מוזר שה' ישלח אדם מגמגם וזקן להיות שליחו לפרעה מלך מצרים - השולט הכי חשוב בימים ההם!  אילו היה שולח מישהו חזק וצעיר, שניב שפתיו צח ויפה, היה אפשר לבני ישראל לומר שפרעה השתכנע מדיבורו של זה, או שקלסתר פניו של זה הרשים אותו למדי.  לכן הוא שולח אדם לא מרשים במיוחד, אבל עם תכונה חשובה ביותר: הענווה. }}
 +
{{heb|אמר המלך דוד ע"ה: '''אַל-תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים -- בְּבֶן-אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה''' {{hcite|p/pt/pt26e6.htm#3|תהילים קמו:ג}}.  הוא ממשיך: '''אַשְׁרֵי--שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ: שִׂבְרוֹ, עַל-ה' אֱלֹהָיו'''.  צריכים לסמוך על ה' שהוא יושיענו, אפילו כאשר נוקטים צעדים בעצמנו להטיב את מצבנו. }}
 +
{{heb|בשלחו את משה רבינו ע"ה אל פרעה, ה' ישתבח שמו נתן מסר חזק: לא נושעתם בגלל בשר ודם, אלא '''וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים.  וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה', בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם''' {{hcite|p/pt/pt0207.htm#4|שמות ז:ד-ה}} }}
 +
{{heb|ענוותו של משה מאפשר לשליחותו להצליח במלוא ההצלחה.  לא עולה על דעתו להתגאות על מה שהוא עושה כביכול - אלא יודע ומלמד לאחרים שרק בחסדי ה' נגאלו ממצרים. תכונת הענווה היא חסרה לצערנו ברוב אנשי הפוליטיקה של היום.  ייתן ה' שיקיים כבר את מילות נביאו: '''וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה''' {{hcite|p/pt/pt1001.htm#26|ישעיה א:כו}}}}
  
 
===English===
 
===English===
'''And Jacob lived in the land of Egypt seventeen years…''' {{hcite|p/pt/pt0147.htm#28|Gen 47:28}}<br>
+
{{tag|english}}
 +
'''And Moses said unto the LORD: 'Oh Lord, I am not a man of words, neither heretofore, nor since Thou hast spoken unto Thy servant; for I am slow of speech, and of a slow tongue''' {{hcite|p/pt/pt0204.htm#10|Ex 4:10}}<br>
  
 +
Why did God choose a person who was "slow of speech, and of a slow tongue" to represent the Children of Israel?  Further, why did He choose an eighty-year old man? {{hcite|p/pt/pt0207.htm|See Ex 7:7}}  Were there not others among the Children of Israel who could have represented God and the people in a more honorable manner?
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Vayechi|Vayechi||}}
+
Truly, it seems strange that God would send a stuttering old man as his emissary to Pharaoh, King of Egypt - the most important ruler in those times!  If He had sent someone strong and young, with eloquent speech, the Children of Israel would have been able to say that Pharaoh was convinced by his speech, or by his impressive appearance.  Therefore He sent a man who was not especially imposing, who had, however, an extremely important trait: humility.
 +
 
 +
King David of blessed memory said, '''Put not your trust in princes, nor in the son of man, in whom there is no help.''' {{hcite|p/pt/pt26e6.htm#3|Psalms 146:3}}.  He continues: '''Happy is he whose help is the God of Jacob, whose hope is in the LORD his God'''.  We need to rely on God; Who will save us, even when we take steps ourselves to improve our situation.
 +
 
 +
By sending Moses our Teacher of blessed memory to Pharaoh, God may His name be blessed sends a strong mesage: you were not saved by flesh and blood, rather '''and I will lay My hand upon Egypt, and bring forth My hosts, My people the children of Israel, out of the land of Egypt, by great judgments. And the Egyptians shall know that I am the LORD, when I stretch forth My hand upon Egypt, and bring out the children of Israel from among them.''' {{hcite|p/pt/pt0207.htm#4|Ex 7:4-5}}
 +
 
 +
Moses' humility makes it possible for him to fulfill his mission to its fullest extent.  It doesn't occur to him to take pride in what he has accomplished, so to speak - rather, he knows and teaches others that only by God's grace were they rescued from Egypt.  The trait of humility is sadly lacking in the majority of politicians today.  May God grant the words of His prophet be fulfilled soon: '''And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning; afterward thou shalt be called the city of righteousness, the faithful city.''' {{hcite|p/pt/pt1001.htm#26|Isa 1:26}}
 +
 
 +
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Vayechi|Vayechi|Devar/5768/Va'era|Va'era}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 13:43, 18 January 2008

Shemot 5768 - שמות תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה', בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי…  (שמות ד:י)

למה בחר ה' באדם "כבד-פה וכבד לשון" לייצג את בני-ישראל לפני פרעה? יותר מזה, למה בחר באיש בן שמונים שנה?  (ראה שמות ז:ז). האם לא היו אחרים בין בני ישראל שיכולים היו לייצג את ה' ואת העם בצורה מכובדת יותר?

באמת נראה מוזר שה' ישלח אדם מגמגם וזקן להיות שליחו לפרעה מלך מצרים - השולט הכי חשוב בימים ההם! אילו היה שולח מישהו חזק וצעיר, שניב שפתיו צח ויפה, היה אפשר לבני ישראל לומר שפרעה השתכנע מדיבורו של זה, או שקלסתר פניו של זה הרשים אותו למדי. לכן הוא שולח אדם לא מרשים במיוחד, אבל עם תכונה חשובה ביותר: הענווה.

אמר המלך דוד ע"ה: אַל-תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים -- בְּבֶן-אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה  (תהילים קמו:ג). הוא ממשיך: אַשְׁרֵי--שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ: שִׂבְרוֹ, עַל-ה' אֱלֹהָיו. צריכים לסמוך על ה' שהוא יושיענו, אפילו כאשר נוקטים צעדים בעצמנו להטיב את מצבנו.

בשלחו את משה רבינו ע"ה אל פרעה, ה' ישתבח שמו נתן מסר חזק: לא נושעתם בגלל בשר ודם, אלא וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה', בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם  (שמות ז:ד-ה)

ענוותו של משה מאפשר לשליחותו להצליח במלוא ההצלחה. לא עולה על דעתו להתגאות על מה שהוא עושה כביכול - אלא יודע ומלמד לאחרים שרק בחסדי ה' נגאלו ממצרים. תכונת הענווה היא חסרה לצערנו ברוב אנשי הפוליטיקה של היום. ייתן ה' שיקיים כבר את מילות נביאו: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה  (ישעיה א:כו)

English

And Moses said unto the LORD: 'Oh Lord, I am not a man of words, neither heretofore, nor since Thou hast spoken unto Thy servant; for I am slow of speech, and of a slow tongue  (Ex 4:10)

Why did God choose a person who was "slow of speech, and of a slow tongue" to represent the Children of Israel? Further, why did He choose an eighty-year old man?  (See Ex 7:7) Were there not others among the Children of Israel who could have represented God and the people in a more honorable manner?

Truly, it seems strange that God would send a stuttering old man as his emissary to Pharaoh, King of Egypt - the most important ruler in those times! If He had sent someone strong and young, with eloquent speech, the Children of Israel would have been able to say that Pharaoh was convinced by his speech, or by his impressive appearance. Therefore He sent a man who was not especially imposing, who had, however, an extremely important trait: humility.

King David of blessed memory said, Put not your trust in princes, nor in the son of man, in whom there is no help.  (Psalms 146:3). He continues: Happy is he whose help is the God of Jacob, whose hope is in the LORD his God. We need to rely on God; Who will save us, even when we take steps ourselves to improve our situation.

By sending Moses our Teacher of blessed memory to Pharaoh, God may His name be blessed sends a strong mesage: you were not saved by flesh and blood, rather and I will lay My hand upon Egypt, and bring forth My hosts, My people the children of Israel, out of the land of Egypt, by great judgments. And the Egyptians shall know that I am the LORD, when I stretch forth My hand upon Egypt, and bring out the children of Israel from among them.  (Ex 7:4-5)

Moses' humility makes it possible for him to fulfill his mission to its fullest extent. It doesn't occur to him to take pride in what he has accomplished, so to speak - rather, he knows and teaches others that only by God's grace were they rescued from Egypt. The trait of humility is sadly lacking in the majority of politicians today. May God grant the words of His prophet be fulfilled soon: And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning; afterward thou shalt be called the city of righteousness, the faithful city.  (Isa 1:26)



Top: Devar Prev: Vayechi Next: Va'era




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.