Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Ki Tisa"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Tetsaveh 5768|תצוה תשס"ח}}
+
{{header|Ki Tisa 5768|כי תשא תשס"ח}}
  
 
===עברית===
 
===עברית===
−
{{heb|'''וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד''' {{hcite|p/pt/pt0227.htm#20|שמות כז:כ}} }}
+
{{heb|'''…וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#1|שמות לב:א}} }}
 +
{{heb|'''…אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#4|שמות לב:ד}} }}
  
−
{{heb|מה פירוש המילים "שמן זית זך כתית למאור"?  הרמב"ם מביא להלכה: '''תשעה מינין בשמן, מפני שינוי מעשיו.  כיצד:  זית שגירגרו בראש הזית, וביררו אחת אחת, וכתשו, ונתנו לסל--השמן שיצא ממנו, הוא הראשון''' {{hcite|i/8407.htm#9|הל' איסורי מזבח ז:ט}} .  שם הוא ממשיך למנות את כל תשעת המינים של שמן זית.  ולבסוף הוא כותב: '''אין כשר למנורה--אלא ראשון ורביעי ושביעי בלבד, שנאמר "כתית--למאור" {{hcite|p/pt/pt0227.htm#20|שמות כז:כ}} {{hcite|p/pt/pt0424.htm#2|ויקרא כד:ב}} : אין כשר למנורה, אלא היוצא מן הכתוש בלבד.  אבל למנחות, כולן כשרין''' {{hcite|i/8407.htm#13|שם ז:יג}}.}}
+
{{heb|אותם האנשים שראו נפלאות ה' במצרים, ועמדו במעמד הר סיני -- הם שביקשו שאהרון יעשה להם "אלוהים".  למרות שדרישתם זו קשה להבין, עוד יותר קשה להבין מה שאומרים דקות ספורות לאחר מכן: "אלה אלוהיך ישראל"! הלא ראו בעיניהם שהעגל יצא מהאש זה עתה, איך העלו על דעתם שהעגל ההוא העלה אותם מארץ מצרים? זה לא רק קשה לקבל, זה מגוחך!}}
  
−
{{heb|אפשר להשתמש רק בשלושה מיני השמן --אם כן, למה נמנו כולם? הרמב"ם שואל את השאלה הזאת וגם עונה: ''' ומאחר שכולן כשרין למנחות, למה נמנו--כדי לידע יפה שאין למעלה ממנו, והשווה, והפחות: שהרוצה לזכות עצמו--יכוף יצרו הרע, וירחיב ידו, ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו.  הרי נאמר בתורה "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו, ומחלביהן; ויישע ה', אל הבל ואל מנחתו" {{hcite|p/pt/pt0104.htm#4|בראשית ד:ד}} ''' {{hcite|i/8407.htm#14|שם ז:יד}}}}
+
{{heb|ה"ערב רב" שעלו איתם ממצרים הם הם שהתאוו לאלוהים שיוליכו אותם במדבר.  אבל בכל זאת קשה להבין איך היו יכולים להגיד את מה שאמרו! קודם כל, צריך לדעת שאלה היו רגילים להתייחס לבשר ודם כאלוה.  הרי פרעה היה נחשב לאלוה בקרב המצרים -- ולא רק נחשב אלה נעבד. לאנשים האלה היה טבעי שמשה ייחשב כאלוה.}}
  
−
{{heb|''' והוא הדין, לכל דבר שהוא לשם האל הטוב--שיהיה מן הנאה הטוב: אם בנה בית תפילה, יהיה נאה מבית ישיבתו; האכיל רעב, יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו; כיסה ערום, יכסה מן היפה שבכסותו; הקדיש דבר, יקדיש מן היפה שבנכסיו.  וכן הוא אומר "כל חלב לה'" {{hcite|p/pt/pt0303.htm#16|ויקרא ג:טז}} ''' {{hcite|i/8407.htm#15|שם ז:טו}}.  }}
+
{{heb|אך לומר "אלה אלוהיך ישראל" לגבי גוש מתכת אילם, שכרגע נוצר?  כדי להבין את זאת, צריך לא להשוות "עובד עבודה זרה" ל"טיפש".  הם ראו את משה לא כבורא עולם, אלה כמי שמרצה הכוחות העליונים ויכול למשוך השפעה טובה לעולם התחתון. כשהוא נעלם, חשדו שמא איבד כוחו, ובקשו למצוא מישהו שיוכל להשפיע כמוהו.  כיוון שידעו שהשור הוא חזק ויציב, חשבו שאותו הכוח שהיה במשה, יימצא בצורה הזאת.  כלומר, מה שחשוב אצלם הוא המושג של הכוח, ולא מי ומה יפעיל אותו.}}
 +
 
 +
{{heb|כמובן, הם טעו ובטעותם גרמו לאחרים לטעות. וזאת הבעיה נשארת עד היום.  שחושבים שמה שחשוב אינו מה צוונו לעשות אלא המושג מאחרי המצווה.  האמת היא ששניהם חשובים, אבל לא תמיד יודעים מה היא הסיבה למצווה -- אבל תמיד יודעים מה הוא הציווי!  ולכן לדעתי הרבה יותר חשוב ללמוד מה המצווה מאשר לנתח מה שאחריה.}}
  
−
{{heb|וכך צריך כל יהודי להתייחס למצוות -- לא כעול להשליך מעליו, אלא כהזדמנות להתקרב לבוראו ולהידבק בו. וכן המילה "קרבן" מעידה שתפקידו שלקרבן הוא לקרב את המקריב לאביו שבשמים.  כשמבצע מצווה כלשהי באופן היפה ביותר, מתחבר הוא לבוראו בצורה הדוקה יותר ומעלה את עצמו.}}
 
  
 
===English===
 
===English===
 
{{tag|english}}
 
{{tag|english}}
−
'''And thou shalt command the children of Israel, that they bring unto thee pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually''' {{hcite|p/pt/pt0227.htm#20|Ex 27:20}}
+
'''…and said unto him: 'Up, make us a god who shall go before us; for as for
−
 
+
this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not
−
What do the words "pure olive oil beaten for the light" mean?  Rambam brings as halachah: '''There are nine kinds of (olive) oil, due to the differences in their preparation.  How so? An olive from the top of the tree, which was individually picked and crushed and put in the basket -- the oil which comes from it, is called "first"''' {{hcite|i/8407.htm#9|Laws of Altar Prohibitions 7:9}}.  He continues there to list the nine varieties of olive oil, and sums up: '''Only the "first", "fourth" and "seventh" varieties are kosher for the lamp (in the Temple), as the verse says, "beaten for the light" {{hcite|p/pt/pt0227.htm#20|Ex 27:20}} {{hcite|p/pt/pt0424.htm#2|ויקרא כד:ב}}: The only oil which is kosher for the lamp, is that which comes out of the crushed olives.  But for the meal offerings, all the varieties are kosher.  ''' {{hcite|i/8407.htm#13|ibid. 7:13}}.
+
what is become of him ''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#1|Ex 32:1}}
−
 
+
'''…This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt''' {{hcite|p/pt/pt0232.htm#4|Ex 32:4}}
−
It is only possible to use three varieties of olive oil -- if so, why are all of them enumerated?  Rambam ask this question and answers as well: '''And since all of them are kosher for meal offerings, why are they enumerated?  In order to know that which is the very highest quality, and the ordinary and the lesser quality: since the one who wishes to acheive merit for himself -- will subjugate his evil inclination, and open wide his hands, and bring his offering from the very best of the particular variety he is bringing.  Behold, the Torah says "And Abel, he also brought of the firstlings of his flock and of the fat thereof. And the LORD had respect unto Abel and to his offering" {{hcite|p/pt/pt0104.htm#4|Gen 4:4}}''' {{hcite|i/8407.htm#14|ibid. 7:14}}
 
−
 
 
−
'''And that is the rule, for every matter which is for the good God -- that it should be from the good and beautiful: if one builds a synagogue, it should be more beautiful than his house; if he fed a hungry person, he should feed him the best and sweetest from his table; if he clothed the naked, he should clothe him from the most beautiful of his clothes; if he sanctified an item (to the Temple), he should sanctify the most beautiful of his possessions.  And indeed it says, "all the fat is the LORD'S" {{hcite|p/pt/pt0303.htm#16|Lev 3:16}}''' {{hcite|i/8407.htm#14|ibid. 7:15}}
 
  
−
And so each Jew needs to approach the commandments -- not as a burden to be thrown off, but rather as an opportunity to become close to his Creator and to cleave to Him.  Indeed the word "korban" (offering) witnesses that the purpose of the "korban" is to bring close ("mekarev") the offerer to his Father in heaven.  When he performs any commandment in the best manner possible, he connects to his Creator in the tightest manner, and elevates himself.
 
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Terumah|Terumah||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Tetsaveh|Tetsaveh||}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Revision as of 21:26, 21 February 2008

בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Ki Tisa 5768 - כי תשא תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

…וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ  (שמות לב:א)

…אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם  (שמות לב:ד)

אותם האנשים שראו נפלאות ה' במצרים, ועמדו במעמד הר סיני -- הם שביקשו שאהרון יעשה להם "אלוהים". למרות שדרישתם זו קשה להבין, עוד יותר קשה להבין מה שאומרים דקות ספורות לאחר מכן: "אלה אלוהיך ישראל"! הלא ראו בעיניהם שהעגל יצא מהאש זה עתה, איך העלו על דעתם שהעגל ההוא העלה אותם מארץ מצרים? זה לא רק קשה לקבל, זה מגוחך!

ה"ערב רב" שעלו איתם ממצרים הם הם שהתאוו לאלוהים שיוליכו אותם במדבר. אבל בכל זאת קשה להבין איך היו יכולים להגיד את מה שאמרו! קודם כל, צריך לדעת שאלה היו רגילים להתייחס לבשר ודם כאלוה. הרי פרעה היה נחשב לאלוה בקרב המצרים -- ולא רק נחשב אלה נעבד. לאנשים האלה היה טבעי שמשה ייחשב כאלוה.

אך לומר "אלה אלוהיך ישראל" לגבי גוש מתכת אילם, שכרגע נוצר? כדי להבין את זאת, צריך לא להשוות "עובד עבודה זרה" ל"טיפש". הם ראו את משה לא כבורא עולם, אלה כמי שמרצה הכוחות העליונים ויכול למשוך השפעה טובה לעולם התחתון. כשהוא נעלם, חשדו שמא איבד כוחו, ובקשו למצוא מישהו שיוכל להשפיע כמוהו. כיוון שידעו שהשור הוא חזק ויציב, חשבו שאותו הכוח שהיה במשה, יימצא בצורה הזאת. כלומר, מה שחשוב אצלם הוא המושג של הכוח, ולא מי ומה יפעיל אותו.

כמובן, הם טעו ובטעותם גרמו לאחרים לטעות. וזאת הבעיה נשארת עד היום. שחושבים שמה שחשוב אינו מה צוונו לעשות אלא המושג מאחרי המצווה. האמת היא ששניהם חשובים, אבל לא תמיד יודעים מה היא הסיבה למצווה -- אבל תמיד יודעים מה הוא הציווי! ולכן לדעתי הרבה יותר חשוב ללמוד מה המצווה מאשר לנתח מה שאחריה.


English

…and said unto him: 'Up, make us a god who shall go before us; for as for this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not what is become of him  (Ex 32:1) …This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt  (Ex 32:4)



Top: Devar Prev: Tetsaveh



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5768/Ki_Tisa&oldid=3460"