Difference between revisions of "Devar/5768/Vayakhel"
From RonWareWiki
< Devar | 5768
| Line 11: | Line 11: | ||
{{heb|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו. וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם). אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדות גם אם לא מקדישים! למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת. אם כן, מה מועיל קידוש?}} | {{heb|כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו. וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם). אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדות גם אם לא מקדישים! למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת. אם כן, מה מועיל קידוש?}} | ||
| − | {{heb|מצווה קידוש באה מן הפסוק: '''זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0220.htm#7|שמות כ:ז}} {{hcite/i/3129.htm#1|הל' שבת כט:א}} המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה. כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.}} | + | {{heb|מצווה קידוש באה מן הפסוק: '''זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ''' {{hcite|p/pt/pt0220.htm#7|שמות כ:ז}} {{hcite|/i/3129.htm#1|הל' שבת כט:א}} המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה. כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.}} |
Revision as of 11:34, 29 February 2008
עברית
שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַה' (שמות לה:ב)
פסוק זה מופיע סמוך לציווי על מלאכת המשכן: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' (שמות לה:ה). על הפסוק הראשון רש"י כותב, מבוסס על המכילתא: "הקדים לתת להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת". זאת אומרת, אסור להמשיך במלאכת השמכן ביום השבת. אילולי הציווי הזה, היינו חושבים שהמשכן יותר חשוב מכל דבר אחר, ואפילו משבת. בא הכתוב ומזהיר שמלאכה לא תיעשה בשבת, כי "יהיה לכם קודש" שהרי היא "שבת שבתון לה'".
השורש "ק-ד-ש" מביע הבדלה וייחוד. כאשר "מקדישים" דבר, מייחדים אותו לייעוד שונה מן הכלל. עם ישראל הנו "עם קדוש", כלומר מיוחד ומובדל. לעומת זאת, להבדיל אלף הבדלות, "קדשה" היא אישה המובדלת בהתנהגותה המינית מכלל הנשים.
כאשר אומרים "קידוש" בערב שבת, אכן מבדילים ומייחדים את פרק הזמן שנקרא "שבת" מכל מה שבא לפניו. וכן ב"הבדלה" לאחר השבת לגבי כל מה שעתיד לבוא (שהם מצווה אחת לפי הרמב"ם). אבל שבת גוררת אחריה כל חיוביה המיוחדות גם אם לא מקדישים! למשל, אסור להדליק נר שבת לאחר שקיעת החמה בערב שבת. אם כן, מה מועיל קידוש?
מצווה קידוש באה מן הפסוק: זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ:ז) (הל' שבת כט:א) המצווה היא, לזכור את השבת בדברים -- לכן אומרים נוסח הקידוש וההבדלה. כדי שנזכור ששבת אינה כמו שאר הימים, אלא מיוחדת ומובדלת -- שאפילו לבנות את המקדש, שהיא מצווה החלה על כל אחד ואחד מישראל, לא דוחה את קדושת השבת.
English
| Top: Devar | Prev: Ki Tisa |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.