Difference between revisions of "Devar/5768/Kedoshim"
From RonWareWiki
< Devar | 5768
| Line 6: | Line 6: | ||
{{heb|'''כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ--לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה'''{{hcite|p/pt/pt0524.htm#19|דברים כד:יט}}}} | {{heb|'''כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ--לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה'''{{hcite|p/pt/pt0524.htm#19|דברים כד:יט}}}} | ||
| − | {{heb|שלוש המתנות האלה, שהם "פאה", "לקט" ו"שכחה" נוהגות בתבואה, כלומר בדגן שעדיין בשדה. ונעזבות לעניים לאסוף אותן, ללא צורך בכלי מיוחד כמגל, וללא התערבות בעל השדה, ככתוב: '''לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#10|ויקרא יט:י}}.}} | + | {{heb|שלוש המתנות האלה, שהם "פאה", "לקט" ו"שכחה" נוהגות בתבואה, כלומר בדגן שעדיין בשדה. ונעזבות לעניים לאסוף אותן, ללא צורך בכלי מיוחד כמגל, וללא התערבות בעל השדה, ככתוב: '''לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#10|ויקרא יט:י}}. תעזוב, דווקא.}} |
{{heb|למה נעזבות לעניים? למה לא נותנים אותן אל תוך ידם של עניים, כמו שנותנים צדקה? מה עניין "תעזוב אותם"?}} | {{heb|למה נעזבות לעניים? למה לא נותנים אותן אל תוך ידם של עניים, כמו שנותנים צדקה? מה עניין "תעזוב אותם"?}} | ||
{{heb|רמז יש בראשי התיבות של "שכחה", "פאה" ו"לקט" -- "שפל". עניים שפלי-רוח הם, בגלל מצבם הקשה. ואומר הרמב"ם: '''ואסור לגעור בעני, או להגביה הקול עליו בזעקה--מפני שליבו נשבר ונדכה''' {{hcite|i/7210.htm#8|הל' מתנות עניים י:ח}}, ואומר: '''ואוי למי שהכלים את העני, אוי לו; אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים, שנאמר "אָב אָנֹכִי, לָאֶבְיוֹנִים" {{hcite|p/pt/pt2729.htm#16|איוב כט:טז}}''' {{hcite|i/7210.htm#8|שם}}}} | {{heb|רמז יש בראשי התיבות של "שכחה", "פאה" ו"לקט" -- "שפל". עניים שפלי-רוח הם, בגלל מצבם הקשה. ואומר הרמב"ם: '''ואסור לגעור בעני, או להגביה הקול עליו בזעקה--מפני שליבו נשבר ונדכה''' {{hcite|i/7210.htm#8|הל' מתנות עניים י:ח}}, ואומר: '''ואוי למי שהכלים את העני, אוי לו; אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים, שנאמר "אָב אָנֹכִי, לָאֶבְיוֹנִים" {{hcite|p/pt/pt2729.htm#16|איוב כט:טז}}''' {{hcite|i/7210.htm#8|שם}}}} | ||
| + | |||
| + | {{heb|ומפני זה העניין עצמו, לא נותנים אל תוך ידם של עניים, אלא מאפשרים להם לעבוד עבור מחייתם -- כדי לרומם את נפשם באותה עת שמפרנסים אותם. כדי שיתפרנסו בכבוד ולא ייכלמו. וזאת המעלה העליונה של צדקה: '''זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה--זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לברייות ולא ישאול''' {{hcite|i/7210.htm#10|הל' מתנות עניים י:י}}}} | ||
===English=== | ===English=== | ||
Revision as of 09:04, 2 May 2008
עברית
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. (ויקרא יט:ט)
כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ--לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה (דברים כד:יט)
שלוש המתנות האלה, שהם "פאה", "לקט" ו"שכחה" נוהגות בתבואה, כלומר בדגן שעדיין בשדה. ונעזבות לעניים לאסוף אותן, ללא צורך בכלי מיוחד כמגל, וללא התערבות בעל השדה, ככתוב: לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם (ויקרא יט:י). תעזוב, דווקא.
למה נעזבות לעניים? למה לא נותנים אותן אל תוך ידם של עניים, כמו שנותנים צדקה? מה עניין "תעזוב אותם"?
רמז יש בראשי התיבות של "שכחה", "פאה" ו"לקט" -- "שפל". עניים שפלי-רוח הם, בגלל מצבם הקשה. ואומר הרמב"ם: ואסור לגעור בעני, או להגביה הקול עליו בזעקה--מפני שליבו נשבר ונדכה (הל' מתנות עניים י:ח), ואומר: ואוי למי שהכלים את העני, אוי לו; אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים, שנאמר "אָב אָנֹכִי, לָאֶבְיוֹנִים" (איוב כט:טז) (שם)
ומפני זה העניין עצמו, לא נותנים אל תוך ידם של עניים, אלא מאפשרים להם לעבוד עבור מחייתם -- כדי לרומם את נפשם באותה עת שמפרנסים אותם. כדי שיתפרנסו בכבוד ולא ייכלמו. וזאת המעלה העליונה של צדקה: זו למעלה מזו: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה--זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לברייות ולא ישאול (הל' מתנות עניים י:י)
English
| Top: Devar | Prev: Shabat Pesach |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.