Difference between revisions of "Devar/5768/Behar"
From RonWareWiki
< Devar | 5768
| Line 5: | Line 5: | ||
{{heb|'''שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ''' | {{heb|'''שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ''' | ||
| − | '''וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר''' {{hcite|p/pt/pt0325.htm#3|ויקרא כה:ג,ד}}} | + | '''וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר''' {{hcite|p/pt/pt0325.htm#3|ויקרא כה:ג,ד}}}} |
{{heb|עכשיו נמצאים באמצע שנת השמיטה, בה אסור לעבוד את הארץ. ככתוב, השנה היא "שבת" לארץ ישראל, כמו ששבת בראשית היא שבת לעם ישראל. ומצווים אנו שלא למכור את כל היוצא מן הארץ בשנה הזאת, ולנהוג מנהג קדושה בפרותיה וירקות האלה.}} | {{heb|עכשיו נמצאים באמצע שנת השמיטה, בה אסור לעבוד את הארץ. ככתוב, השנה היא "שבת" לארץ ישראל, כמו ששבת בראשית היא שבת לעם ישראל. ומצווים אנו שלא למכור את כל היוצא מן הארץ בשנה הזאת, ולנהוג מנהג קדושה בפרותיה וירקות האלה.}} | ||
Revision as of 10:48, 16 May 2008
עברית
שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה: שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר (ויקרא כה:ג,ד)
עכשיו נמצאים באמצע שנת השמיטה, בה אסור לעבוד את הארץ. ככתוב, השנה היא "שבת" לארץ ישראל, כמו ששבת בראשית היא שבת לעם ישראל. ומצווים אנו שלא למכור את כל היוצא מן הארץ בשנה הזאת, ולנהוג מנהג קדושה בפרותיה וירקות האלה.
אם לא מוכרים את היבול, ולא עובדים את האדמה בשנה הזאת, איך יתפרנסו החקלאים בארץ? הלא ממכירת הפירות והירקות פרנסתם?
ואמנם השאלה הזאת טובה -- והתורה שואלת אותה עבורנו ואף עונה: וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם, בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית; וְעָשָׂת, אֶת-הַתְּבוּאָה, לִשְׁלֹשׁ, הַשָּׁנִים ({{{2}}}). כלומר, אם נשמור את המצווה, הוא ברוך הוא, יברך את עמלנו ואדמתנו, ולא יחסר לנו אוכל. תשבות מלעבוד את הארץ בשנה השביעית, וה' יתברך יכלכל אותך בכבוד.
מזה כמה דורות רבותינו יזמו יוזמה הלכתית חדשה: "היתר מכירה", כדי להקל על החקלאים. ביוזמה הזאת, האדמה נמכרת לגוי משך שנת השמיטה על מנת להפקיע את מצוות השמיטה מעליה. לאחר השנה, האדמה חוזרת לבעלה היהודי, ובינתיים -- כביכול -- יבול האדמה הנו של גוי ולא ישראל, ולכן הופקעה קדושתו.
אבל מכירה זאת אסורה: אין מוכרין להם בתים ושדות, בארץ ישראל… ומפני מה החמירו בשדה: מפני שיש בה שתיים -- מפקיעה מן המעשרות, ונותן להם חניה בקרקע. (הל' עבודה זרה י:ד). ולא רק זה, אלא המכירה גם לא מועלת להפקיע קדושת הארץ: גוי שקנה קרקע בארץ ישראל -- לא הפקיעה מן המצוות, אלא הרי היא בקדושתה (הל' תרומות א:יד); אבל בסוריה, כן מפקיעה.
לגבי שבת בראשית כתוב, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? (בבלי עבודה זרה ג) וזה נכון שבעתיים לגבי שבת הארץ, לשנת השמיטה. הכנה לקראת שנת השבת חייבת להיעשות כבר משנה ראשונה של השבוע -- ואז, כשמגיעים לשנת השמיטה אין צורך לסמוך על סולם רעוע כמו היתר מכירה.
English
| Top: Devar | Prev: Emor |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.