Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Emor"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(7 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
{{header|Kedoshim 5768|קדושים תשס"ח}}
+
{{header|Emor 5768|אמור תשס"ח}}
  
 
===עברית===
 
===עברית===
{{heb|''' וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. ''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#9|ויקרא יט:ט}}}}
+
{{heb|'''וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה''' {{hcite|p/pt/pt0323.htm#14|ויקרא כג:יד}}}}
{{heb|'''כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ--לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה'''{{hcite|p/pt/pt0524.htm#19|דברים כד:יט}}}}
 
  
{{heb|שלוש המתנות האלה, שהם "פאה", "לקט" ו"שכחה" נוהגות בתבואה, כלומר בדגן שעדיין בשדהונעזבות לעניים לאסוף אותן, ללא צורך בכלי מיוחד כמגל, וללא התערבות בעל השדה, ככתוב: '''לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#10|ויקרא יט:י}}. תעזוב, דווקא.}}
+
{{heb|כאן התורה אוסרת אכילת דגן "חדש", כמו שהרמב"ם כותב: '''כל אחד מחמשת מיני תבואה בלבד--אסור לאכול מהחדש שלו קודם שיקרב העומר בשישה עשר בניסן''' {{hcite|i/5210.htm#2|הל' מאכלות אסורות י:ב}}והוא ממשיך: '''וכל האוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר, לוקה מן התורה--בכל מקום ובכל זמן, בין בארץ בין בחוצה לארץ, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית''' {{hcite|i/5210.htm#2|שם}} ה"שולחן ערוך" מוסיף: '''איסור החדש נוהג בין בארץ בין בחו"ל בין בשל ישראל בין בשל עובד כוכבים''' {{hcite||שו"ע יו"ד סימן רצג סעיף ב}}, ובמשנה: '''החדש, אסור מן התורה בכל מקום''' {{hcite||עורלה ג:י}}}}  
  
{{heb|למה נעזבות לעניים? למה לא נותנים אותן אל תוך ידם של עניים, כמו שנותנים צדקה? מה עניין "תעזוב אותם"?}}
+
{{heb|ראיתי אתר אינטרנט דתי (<small>www.daat.ac.il</small>) שאומר ש"רמב"ם פוסק שאיסור חדש הוא רק בארץ ישראל", בגלל שכותב: '''אסור לקצור בארץ ישראל מן חמשת מיני תבואה לפני לקצירת העומר. במה דברים אמורים? בקציר שראוי להביא ממנו עומר, אבל בית השלחין שבעמקים, הואיל ואינו ראוי להביא ממנו, קוצרין אותו מלפני העומר, אבל לא יגדוש. תבואה שהשרישה לפני העומר, העומר מתירה, ואם לאו אסור לקוצרה, כדרך שאסור לאוכלה, עד שיבוא העומר הבא.  תבואה שלא הביאה שליש מותר לקצור ממנה להאכיל לבהמה, וקוצרין מפני הנטיעות שלא יפסדו''' {{hcite|i/8607.htm#14|הל' תמידין ומוספין ז:יד,טו}}}}
 
 
{{heb|רמז יש בראשי התיבות של "שכחה", "פאה" ו"לקט" -- "שפל".  עניים שפלי-רוח הם, בגלל מצבם הקשה.  ואומר הרמב"ם: '''ואסור לגעור בעני, או להגביה הקול עליו בזעקה--מפני שליבו נשבר ונדכה''' {{hcite|i/7210.htm#8|הל' מתנות עניים י:ח}}, ואומר: '''ואוי למי שהכלים את העני, אוי לו; אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים, שנאמר "אָב אָנֹכִי, לָאֶבְיוֹנִים" {{hcite|p/pt/pt2729.htm#16|איוב כט:טז}}''' {{hcite|i/7210.htm#8|שם}}}}
 
 
 
{{heb|ומפני זה העניין עצמו, לא נותנים אל תוך ידם של עניים, אלא מאפשרים להם לעבוד עבור מחייתם -- כדי לרומם את נפשם באותה עת שמפרנסים אותם. כדי שיתפרנסו בכבוד ולא ייכלמו. וזאת המעלה העליונה של צדקה: '''מעלה גדולה שאין למעלה ממנה--זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לברייות ולא ישאול''' {{hcite|i/7210.htm#10|הל' מתנות עניים י:י}}}}
 
  
 +
{{heb|כאן רואים את חומרת הבעיה של "לומדים בעיון ולא משננים".  אילו העורך ההוא היה קורא ומשנן בכל משנה התורה  -- ולא רק מחפש במחשב לפסק הרצוי, היה בלי ספק נתקל באיסור המפורט של אי-אכילת חדש שהזכרנו לעיל.  ואולי לא היה טועה בזה שכאן הרמב"ם מדבר בקצירה, ושם באכילה. כן כולנו צריכים ללמוד על מנת לעשות, ולכן חשוב מאוד ללמוד ברצינות ובהתמדה.}}
  
 
{{tag|english}}
 
{{tag|english}}
 
===English===  
 
===English===  
'''And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest.''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#9|Lev 19:9}}
+
'''And ye shall eat neither bread, nor parched corn, nor fresh ears, until this selfsame day''' {{hcite|p/pt/pt0323.htm#14|Lev 23:14}}
'''When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go back to fetch it; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow''' {{hcite|p/pt/pt0524.htm#19|Deut 24:19}}
 
 
 
These three gifts, which are ''pe'ah'' (the corner of the field), ''leqet'' (the gleaning) and ''shicheHa'' (the forgotten sheaves), take effect in the standing grain; that is, in grain which is still in the field.  And they are abandoned to the poor to gather in, without need for special tools like scythes, and without the intervention of the owner of the field, as it says, '''thou shalt leave them for the poor and for the stranger''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#10|Lev 19:10}}.  You shall specifically "leave them".
 
  
Why are they abandoned to the poor? Why don't we give them into the hands of the poor directly, like we give ''tsedaqa''? What is the idea behind ''you shall leave them''?
+
Here the Torah forbids eating "new" grain, as the Rambam writes: '''Any one of the five grains, alone -- it is forbidden to eat its new produce before the bringing of the ''`omer'' offering on the sixteenth of Nissan''' {{hcite|i/5210.htm#2|Laws of Forbidden Foods 10:2}}. And he continues: '''And anyone who eats and olive's bulk of "new" grain before the bringing of the ''`omer'', receives the punishment of lashes from the Torah -- in every place, and in every age, whether in the Land or outside the Land, whether the Temple exists or not. {{hcite|i/5210.htm#2|ibid.}} The "Shulchan Aruch" adds: '''The prohibition of new grain is in effect whether in the Land or outside the Land, whether the grain is from a Jew or from a Gentile. {{hcite||Sh"A Y"D 293:2}}.  And in the Mishna it states: '''New grain is forbidden by the Torah, everywhere'''.{{hcite||Orla 3:10}}
  
There is a hint in the acronym formed by the three words: "shicheHah", "pe'ah" and "leqet" -- ''shafal'' (lowly of spirit)The poor are lowly of spirit, because of their difficult situation.  And the Rambam says: '''It is forbidden to upbraid a poor person, or to raise one's voice against him by yelling -- because his heart is broken and depressed.''' {{hcite|i/7210.htm#8|Laws of Gifts to the Poor 10:8}}, and he says: '''Woe to he who embarrasses a poor person, woe to him!  Rather he should be to him as a father, whether in mercy or in words, as the verse states: "I was a father to the needy" ''' {{hcite|p/pt/pt2729.htm#16|Job 29:16}}.
+
I saw a religious web-site (www.daat.ac.il), which states that: "The Rambam ruled that the prohibition of new grain only takes effect in the Land of Israel", because he states: '''It is prohibited to harvest the five grains in the Land of Israel, before the ''`omer'' sheave is harvestedWhat case is being discussed?  That of a harvest from which it would be permitted to bring the ''`omer'' offering, but (that of) dry fields in the valleys, since it is not fitting to bring (the offering) from it, it may be harvested before the ''`omer'' is, but is should not be piled up. Grain which took root before the ''`omer'' was offered, the ''`omer'' offering causes it to be permitted; but if not, it is forbidden to be harvested just as it is forbidden to be eaten, until the next ''`omer'' is brought.  Grain which did not grow at least one-third of its full growth, is permitted to be harvested in order to feed to animals, and one may also harvest to prevent damage to the new plants.''' {{hcite|i/8607.htm#14|Laws of Perpetual and Additional Offerings 7:14,15}}
  
And because of this matter itself, we don't give the gifts directly into the hands of the poor; rather, we make it possible for them to work for their living -- in order to raise their spirits at the same time we support themSo that they support themselves in an honorable manner and not be embarrassed.  This is the highest level of ''tsedaqa'': '''The highest level above which there is none other -- that is when one supports the Jew who is poor, and gives him a present or a loan, or makes him a partner, or creates work for him, in order to strengthen him so that he won't need others and won't need to borrow.''' {{hcite|i/7210.htm#10|Laws of Gifts to the Poor 10:10}}
+
Here we see the severity of the problem of one who "learns superficially and doesn't repeat his lesson".  Had that author read and repeated the entire Mishne Torah -- and not simply searched with a computer to find the desired ruling, he would undoubtedly have encountered the explicit prohibition against eating new grain which we mentioned aboveAnd perhaps he would not have erred in that here the Rambam is speaking of ''harvesting'' the grain, and there he speaks of ''eating'' the grain.  Likewise, all of use must learn Torah in order to do, and therefore it is very important to learn seriously and continuously.
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Shabat Pesach|Shabat Pesach||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Kedoshim|Kedoshim|Devar/5768/Behar|Behar}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 11:14, 16 May 2008

Emor 5768 - אמור תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה  (ויקרא כג:יד)

כאן התורה אוסרת אכילת דגן "חדש", כמו שהרמב"ם כותב: כל אחד מחמשת מיני תבואה בלבד--אסור לאכול מהחדש שלו קודם שיקרב העומר בשישה עשר בניסן  (הל' מאכלות אסורות י:ב). והוא ממשיך: וכל האוכל כזית חדש קודם הקרבת העומר, לוקה מן התורה--בכל מקום ובכל זמן, בין בארץ בין בחוצה לארץ, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית  (שם) ה"שולחן ערוך" מוסיף: איסור החדש נוהג בין בארץ בין בחו"ל בין בשל ישראל בין בשל עובד כוכבים  (שו"ע יו"ד סימן רצג סעיף ב), ובמשנה: החדש, אסור מן התורה בכל מקום  (עורלה ג:י)

ראיתי אתר אינטרנט דתי (www.daat.ac.il) שאומר ש"רמב"ם פוסק שאיסור חדש הוא רק בארץ ישראל", בגלל שכותב: אסור לקצור בארץ ישראל מן חמשת מיני תבואה לפני לקצירת העומר. במה דברים אמורים? בקציר שראוי להביא ממנו עומר, אבל בית השלחין שבעמקים, הואיל ואינו ראוי להביא ממנו, קוצרין אותו מלפני העומר, אבל לא יגדוש. תבואה שהשרישה לפני העומר, העומר מתירה, ואם לאו אסור לקוצרה, כדרך שאסור לאוכלה, עד שיבוא העומר הבא. תבואה שלא הביאה שליש מותר לקצור ממנה להאכיל לבהמה, וקוצרין מפני הנטיעות שלא יפסדו  (הל' תמידין ומוספין ז:יד,טו)

כאן רואים את חומרת הבעיה של "לומדים בעיון ולא משננים". אילו העורך ההוא היה קורא ומשנן בכל משנה התורה -- ולא רק מחפש במחשב לפסק הרצוי, היה בלי ספק נתקל באיסור המפורט של אי-אכילת חדש שהזכרנו לעיל. ואולי לא היה טועה בזה שכאן הרמב"ם מדבר בקצירה, ושם באכילה. כן כולנו צריכים ללמוד על מנת לעשות, ולכן חשוב מאוד ללמוד ברצינות ובהתמדה.

English

And ye shall eat neither bread, nor parched corn, nor fresh ears, until this selfsame day  (Lev 23:14)

Here the Torah forbids eating "new" grain, as the Rambam writes: Any one of the five grains, alone -- it is forbidden to eat its new produce before the bringing of the `omer offering on the sixteenth of Nissan  (Laws of Forbidden Foods 10:2). And he continues: And anyone who eats and olive's bulk of "new" grain before the bringing of the `omer, receives the punishment of lashes from the Torah -- in every place, and in every age, whether in the Land or outside the Land, whether the Temple exists or not.  (ibid.) The "Shulchan Aruch" adds: The prohibition of new grain is in effect whether in the Land or outside the Land, whether the grain is from a Jew or from a Gentile.  (Sh"A Y"D 293:2). And in the Mishna it states: New grain is forbidden by the Torah, everywhere. (Orla 3:10)

I saw a religious web-site (www.daat.ac.il), which states that: "The Rambam ruled that the prohibition of new grain only takes effect in the Land of Israel", because he states: It is prohibited to harvest the five grains in the Land of Israel, before the `omer sheave is harvested. What case is being discussed? That of a harvest from which it would be permitted to bring the `omer offering, but (that of) dry fields in the valleys, since it is not fitting to bring (the offering) from it, it may be harvested before the `omer is, but is should not be piled up. Grain which took root before the `omer was offered, the `omer offering causes it to be permitted; but if not, it is forbidden to be harvested just as it is forbidden to be eaten, until the next `omer is brought. Grain which did not grow at least one-third of its full growth, is permitted to be harvested in order to feed to animals, and one may also harvest to prevent damage to the new plants.  (Laws of Perpetual and Additional Offerings 7:14,15)

Here we see the severity of the problem of one who "learns superficially and doesn't repeat his lesson". Had that author read and repeated the entire Mishne Torah -- and not simply searched with a computer to find the desired ruling, he would undoubtedly have encountered the explicit prohibition against eating new grain which we mentioned above. And perhaps he would not have erred in that here the Rambam is speaking of harvesting the grain, and there he speaks of eating the grain. Likewise, all of use must learn Torah in order to do, and therefore it is very important to learn seriously and continuously.



Top: Devar Prev: Kedoshim Next: Behar




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.