Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Balak"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
Line 3: Line 3:
  
 
===עברית===
 
===עברית===
{{heb|'''כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר''' {{hcite|p/pt/pt0422.htm#2|במדבר כב:ו}} }}
+
{{heb|'''…כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר''' {{hcite|p/pt/pt0422.htm#2|במדבר כב:ו}} }}
  
{{heb|כך אומר בלק בן ציפור לבלעם בן בעור כאשר הוא מנסה לשכנע אותו לבוא ולקלל את בני ישראל.  כנראה, לבלעם היה שם טוב כמקלל מקצועי.  אבל רואים בפעם הראשונה שהוא מנסה לקלל את אבותינו: '''מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם ה' ''' {{hcite|p/pt/pt0423.htm#8|במדבר כג:ח}} }}
+
{{heb|כך אומר בלק בן ציפור לבלעם בן בעור כאשר הוא שולח אליו לבוא ולקלל את בני ישראל.  כנראה, לבלעם היה שם טוב כמקלל מקצועי.  אבל רואים בפעם הראשונה שהוא מנסה לקלל את אבותינו: '''מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם ה' ''' {{hcite|p/pt/pt0423.htm#8|במדבר כג:ח}} }}
  
 +
{{heb|ה' יתברך שמו -- לא רק שלא נתן לבלעם לקלל אותם, אלא הפך את נסיונו לקללם לברכה!  לא די לו שלא יהיו מקוללים, אלא שיהיו מבורכים בהחלט הברכה.  כל דברי בלעם שהיו אמורים להוות קללה, לברכה נהפכו.  ובתוך דבריו: '''לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבֶן-אָדָם וְיִתְנֶחָם; הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה''' {{hcite|p/pt/pt0423.htm#19|במדבר כג:יט}}}}
  
 +
{{heb|בלעם אומר לנו, שדברי ה' לטובה יתקיימו, כמו שפוסק הרמב"ם: '''שֶׁכָּל דְּבַר טוֹבָה שֶׁיִּגְזֹר הָאֵל, אַפִלּוּ עַל תְּנָאי--אֵינוּ חוֹזֵר''' {{hcite|i/1110n.htm#9|הל' יסודי התורה י:ט}}.  וזה סוד הסיפור בגמרא: '''שוב פעם אחת היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין, ור"ע מצחק. אמרו לו, מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א) והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו, ולא נבכה? אמר להן לכך אני מצחק דכתיב (ישעיהו ח) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו. וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון, וזכריה במקדש שני! אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב (מיכה ג) לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו'].  בזכריה כתיב (זכריה ח) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה! אמרו לו עקיבא, ניחמתנו. עקיבא, ניחמתנו''' {{hcite|b/l/l4503.htm|בבלי מכות כד:}} }}
 +
 +
{{heb|יהי רצון שנראה בעינינו את השלמת נבואתו של זכריה, במהרה ובימינו!}}
  
 
{{tag|english}}
 
{{tag|english}}
 
===English===  
 
===English===  
{{heb|'''…for I know that he whom thou blessest is blessed, and he whom thou cursest is cursed'''
+
'''…for I know that he whom thou blessest is blessed, and he whom thou cursest is cursed'''
{{hcite|p/pt/pt0422.htm#2|Num 22:6}} }}
+
{{hcite|p/pt/pt0422.htm#2|Num 22:6}}
  
 
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Chukat|Chukat||}}
 
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Chukat|Chukat||}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Revision as of 11:56, 11 July 2008

Balak 5768 - בלק תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

…כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר  (במדבר כב:ו)

כך אומר בלק בן ציפור לבלעם בן בעור כאשר הוא שולח אליו לבוא ולקלל את בני ישראל. כנראה, לבלעם היה שם טוב כמקלל מקצועי. אבל רואים בפעם הראשונה שהוא מנסה לקלל את אבותינו: מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם ה'  (במדבר כג:ח)

ה' יתברך שמו -- לא רק שלא נתן לבלעם לקלל אותם, אלא הפך את נסיונו לקללם לברכה! לא די לו שלא יהיו מקוללים, אלא שיהיו מבורכים בהחלט הברכה. כל דברי בלעם שהיו אמורים להוות קללה, לברכה נהפכו. ובתוך דבריו: לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבֶן-אָדָם וְיִתְנֶחָם; הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה  (במדבר כג:יט)

בלעם אומר לנו, שדברי ה' לטובה יתקיימו, כמו שפוסק הרמב"ם: שֶׁכָּל דְּבַר טוֹבָה שֶׁיִּגְזֹר הָאֵל, אַפִלּוּ עַל תְּנָאי--אֵינוּ חוֹזֵר  (הל' יסודי התורה י:ט). וזה סוד הסיפור בגמרא: שוב פעם אחת היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין, ור"ע מצחק. אמרו לו, מפני מה אתה מצחק? אמר להם מפני מה אתם בוכים? אמרו לו מקום שכתוב בו (במדבר א) והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו, ולא נבכה? אמר להן לכך אני מצחק דכתיב (ישעיהו ח) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו. וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון, וזכריה במקדש שני! אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב (מיכה ג) לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו']. בזכריה כתיב (זכריה ח) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם. עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה, הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה! אמרו לו עקיבא, ניחמתנו. עקיבא, ניחמתנו  (בבלי מכות כד:)

יהי רצון שנראה בעינינו את השלמת נבואתו של זכריה, במהרה ובימינו!

English

…for I know that he whom thou blessest is blessed, and he whom thou cursest is cursed  (Num 22:6)



Top: Devar Prev: Chukat




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.