|
|
| Line 1: |
Line 1: |
| | {{bismilla}} | | {{bismilla}} |
| − | {{header|Matot 5768|מטות תשס"ח}} | + | {{header|Masei 5768|מסעי תשס"ח}} |
| | | | |
| | ===עברית=== | | ===עברית=== |
| | + | {{heb|'''אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם: בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן''' {{hcite|p/pt/pt0433.htm#1|במדבר לג:א}}}} |
| | | | |
| − | {{heb|'''אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה', אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה.''' {{hcite|p/pt/pt0430.htm#3|במדבר ל:ג}} }} | + | {{heb|"ביד" ולא "על יד". כי כל המסעים, מיציאת מצריים ועד כניסתם לארץ הקודש, בוצעו על-ידי ה' יתברך, ולא ע"י בשר ודם. כמו שכתוב, '''עַל-פִּי ה', יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-פִּי ה', יַחֲנוּ''' {{hcite|p/pt/pt0409.htm#18|במדבר ט:יח}}.}} |
| | | | |
| − | {{heb|התורה מחייבת אותנו לכבד את דברינו בנדרים. כלומר, שלא נידור ואחר כך נגיד ש"לא התכוונתי" או "סתם אמרתי". אלא שכאשר נגיד דבר, נעמוד על דברינו ונקיים את נדרנו.}} | + | {{heb|אלא שמשה ואהרון רועים את ישראל, מטפלים בהם ודואגים לצורכיהם. נכון שה', שהוציאם ממצרים, הוא זה שסיפק כל צורכיהם במדבר -- אבל משה ואהרון התפללו עבור העם ודרשו שלומם ועמדו מול ה' עבורם. ובעבור חסד זה, נחשבים כרועים ולכן "ביד" -- שידיהם על ישראל, לשומרם ולהוליכם בדרך הנכונה.}} |
| | | | |
| − | {{heb|אף אל פי שמצווה זו חלה רק בנדרים דווקא, ציוו חכמים שאדם יהיה כן וישר: '''אָסוּר לָאָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי חֲלָקוֹת וּפִתּוּי. וְלֹא תִהְיֶה אַחַת בַּפֶּה וְאַחַת בַּלֵּב, אֵלָא תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ; וְהָעִנְיָן שֶׁבַּלֵּב, הוּא הַדָּבָר שֶׁבַּפֶּה''' {{hcite|i/1202n.htm#11|הל' דעות ב:יא}}. ודבר זה פשוט ומובן -- שהרי אי-אפשר לקיים חברה תקינה כאשר אין כנות. ועוד: '''וְאָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וְאַפִלּוּ דַּעַת הַגּוֹי'''{{hcite|i/1202n.htm#11|שם}} -- אפילו מי שאינו אחיך ולא בן-ברית, אסור "לעבוד עליו". }} | + | {{heb|לא כן ה"רועים" של היום -- מושחתים, שכל עניינם כיצד להתעשר. אנחנו אמנם "בידיהם", אבל יודעים שנגאל בקרוב -- לא על ידי בשר ודם -- אלא ע"י הקדוש ברוך הוא. אז נגיע לסוף מסעי בני-ישראל, בבניין מקדשנו, קבוץ גלויותינו וביאת משיחנו הצדיק.}} |
| − | | |
| − | {{heb|כי אדם שמדבר חלקות ומרמה, אי אפשר לסמוך עליו, ולא לקיים חברה תקינה עם אנשים כמוהו. התורה רוצה בחברה כשרה, שבה איש על רעהו יסמוך וכל אחד לזולת יעזור. ויסוד החברה התקינה היא כנות ויושר -- גם בין איש לרעהו, גם בין איש לבוראו. לכן מצווה התורה בנדרים שאדם יהיה ישר ודובר אמת עם אלוהיו, כי אם יעמוד בדבר שיכול לכחש ואף אדם אחר לא יידע, יהיה עלול להתנהג גם כך עם הזולת.}}
| |
| | | | |
| | {{tag|english}} | | {{tag|english}} |
| | ===English=== | | ===English=== |
| − | '''When a man voweth a vow unto the LORD, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth. ''' {{hcite|p/pt/pt0430.htm#3|Num 30:11}}
| |
| − |
| |
| − | The Torah requires that we honor our words regarding vows. That is to say, that we shouldn't vow and afterwards say "that's not what I meant", or "I was only kidding". Rather, when we say something we should stand by our words and fulfill our vows.
| |
| − |
| |
| − | Even though this mitsvah only specifically pertains to vows, our Sages commanded that a person should be honest and straightforward: '''It is prohibited for a person to engage in smooth-talking or suggestive language. And he should not have one thing in his mouth, but another in his heart -- rather his inside and outside should be the same; and that matter which is in his heart should be the one in his mouth.''' {{hcite|i/1202n.htm#11|Laws of Personality Development 2:11}}. And this is simple and understood -- since it is impossible to establish a properly functioning society where there is no honesty. And further: '''It is forbidden to mislead others, even Gentiles'''. {{hcite|i/1202n.htm#11|ibid.}}
| |
| − |
| |
| − | Because, it is impossible to rely upon the person who tells lies and deceptions, nor to establish a proper society with such people. The Torah desires a proper society, in which one may rely upon his fellow, and each one helps the other. And the foundation of a properly functioning society is honesty and truthfulness -- between man and his fellow, as well as between man and his Creator. Therefore the Torah commands us regarding vows that a person be straight and speak the truth with his God, since if he abides his word when he could deny it and no one be the wiser, he will be liable to behave similarly with others.
| |
| | | | |
| − | {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Balak|Balak||}} | + | {{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Matot|Matot||}} |
| | {{devar}} | | {{devar}} |
Masei 5768 - מסעי תשס"ח
English text below
Send me feedback
עברית
אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם: בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן (במדבר לג:א)
"ביד" ולא "על יד". כי כל המסעים, מיציאת מצריים ועד כניסתם לארץ הקודש, בוצעו על-ידי ה' יתברך, ולא ע"י בשר ודם. כמו שכתוב,
עַל-פִּי ה', יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-פִּי ה', יַחֲנוּ (במדבר ט:יח).
אלא שמשה ואהרון רועים את ישראל, מטפלים בהם ודואגים לצורכיהם. נכון שה', שהוציאם ממצרים, הוא זה שסיפק כל צורכיהם במדבר -- אבל משה ואהרון התפללו עבור העם ודרשו שלומם ועמדו מול ה' עבורם. ובעבור חסד זה, נחשבים כרועים ולכן "ביד" -- שידיהם על ישראל, לשומרם ולהוליכם בדרך הנכונה.
לא כן ה"רועים" של היום -- מושחתים, שכל עניינם כיצד להתעשר. אנחנו אמנם "בידיהם", אבל יודעים שנגאל בקרוב -- לא על ידי בשר ודם -- אלא ע"י הקדוש ברוך הוא. אז נגיע לסוף מסעי בני-ישראל, בבניין מקדשנו, קבוץ גלויותינו וביאת משיחנו הצדיק.
English
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.