Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Mishpatim"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Yitro 5769|יתרו תשס"ט}}
+
{{header|Mishpatim 5769|משפטים תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
−
{{pasuqh|זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ|p/pt/pt0220.htm#7|שמות כ:ז}}
+
{{pasuqh| וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר -- וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּj שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר.<br>בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ.|p/pt/pt0221.htm#33|שמות כא:לג-לד}}
  
−
{{heb|השם מזכיר את עניין השבת בין "עשרת הדברות", מיד אחרי הפסוקים המעידים על ייחוד שמו והציווי לא לעבוד אלוהים אחרים.}}
+
{{heb|התורה מזהירה אותנו שלא להתרשל.  שלא נשיר דבר מסוכן חשוף לכל -- שמא יבוא אדם ויתקל וייגרם לו נזק בגללנו.  החופש שלנו לפעול מוגבל כשמדובר בנזק לזולת.}}
  
−
{{heb|"עשרת הדברות" מהווים מעין "חוקה" לעם שזה עתה נולד.  הם מאפיינים בגדול את השוני בין האומה החדשה לבין כל שאר אומות העולם.  ברור שייחוד שמו יתברך, הוא היסוד שעליו הכל בנוי -- אבל אפשר לומר שקדושת השבת מהווה הקורה המאפיינת ביותר בבניין העם הקדוש.}}
+
{{heb|ה"בור" הוא רק דוגמה -- כל דבר המזיק, אסור להשאיר אותו בלא מגן בפני שאר העם.  גם כלב נושך, ומכונה מסוכנת -- כל דבר שיכול להזיק, חייבים להרחיק מהישג ידם של אחרים.}}
  
−
{{heb|בעת מתן התורה, לא היה מקום בעולם בו שבתו ממלאכה פעם בשבוע -- השבת כשלעצמה הייתה מהפכנית ומסוכנת (לשלטונות שרצו לדחוק את העם שלהם עוד ועוד).  המסר העיקרי, שיהודי אינו עבד לעולם החומרני התחיל להתקבל גם בין עמים שונים בבוא הזמן, וגרם למהפכה יסודית בעולם כולו.}}
+
{{heb|וכן במישור המדיני -- אסור להשאיר אויב מסוכן בלא מגן כנגדו. בדבר הזה, נכשל חזק הדרג המדיני שלנו.  לא רק השאירו "שריד ופליט" לאויבנו העזתיים, אלא לא מיגנו ולא כלום, שכל יום כמעט עדיין יורים על אחינו שבדרום.}}
  
−
{{heb|אך עמנו -- '''עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם''' {{hcite|p/pt/pt0532.htm#6|דברים לב:ו}} -- בועט בדבר ה', שואף להיות גוי ככל שאר הגויים, ומחלל את קדושת השבת בכל שבוע.  רוצים "לבלות" או לערוך "קניות" דווקא ביום השבת.  ובסכלותם אינם מבינים מה ההפסד העצום שמפסידים. לא מבינים את האירוניה בזה שמתנת התורה לעולם התקבלה בהתלהבות אצל כמעט כל אומות העולם, והעם שאליו המתנה ניתנה, דוחה אותה. טובה היא השבת עד מאד -- ששלוותה נותנת לעייף כוח לעבוד את ה' בשמחה.}}
+
{{heb|כאשר מדובר בכלב שוטה, אין מנוס מלהרגו מיד שמא יהרוג איש. והעזתיים דומים לכלב כזה, שאינם לא רחמנים ולא נרתעים ממוות.  הדבר שנותר לעשות הוא לחסלם לאלתר, כדי להסיר נזק מעם ישראל.}}
  
 +
{{english}}
  
−
{{english}}
 
  
−
{{pasuq|Remember the sabbath day, to keep it holy|p/pt/pt0220.htm#7|Ex 20:7}}
+
{{pasuq|And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or an ass fall therein,<br>the owner of the pit shall make it good; he shall give money unto the owner of them, and the dead beast shall be his|p/pt/pt0221.htm#33|Ex 21:33-34}}
  
−
God mentions the matter of the ''shabbat'' among the Ten Commandments, immediately after the verses which testify to His unity, and the commandment not to worship other gods.
+
The Torah cautions us not to be negligent.  That we should not leave something dangerous exposed for all -- lest a person encounter it and be caused damage because of us.  Our freedom to act is limited when it comes to damaging others.
  
−
The "Ten Commandments" form a sort of Constitution for the people who were just formed.  They characterize in general, the difference between this new people and the rest of the nations of the world.  Clearly, the matter of His unity, may He be blessed, is the foundation upon which everything else is built -- but it is possible to say that the holiness of the ''shabbat'' is the beam which most characterizes the holy people.
+
The "pit" is just an example -- anything which causes damage is forbidden to be left without some manner of protection from the public.  Even a dog which bites or a dangerous machine -- anything which may cause damage, must be distanced from the easy access of others.
  
−
At the time the Torah was given, there was nowhere in the world which had an enforced rest day once a week -- ''shabbat'' in and of itself was a revolutionary and dangerous concept (to those rulers who wished to push their people harder and harder).  The principle message, that a Jew is not a slave to the material world, began to be adopted by other nations as time went by, and caused a fundamental revolution in the entire world.
+
So too in the political arena -- it is forbidden to leave a dangerous enemy without some form of guard against him.  In this matter, our politicians have failed terribly.  Not only did they leave a "remnant" of our Gazan enemies, but they also did not leave an effect guard at all, since almost every day they fire upon our brothers in the south.
  
−
But our people -- '''O foolish people and unwise''' {{hcite|p/pt/pt0532.htm#6|Deut 32:6}} -- kicks the word of God, strives to be a nation like any other, and desecrates the holiness of the ''shabbat'' every week. They want to "be entertained" or to do "shopping", specifically on the ''shabbat''.  And in their foolishness they do not understand the terrible loss they incur.  They do not understand the irony that the gift the Torah gave the world was received avidly by almost all the nations of the world, but the people to whom the gift was given, reject it.  The ''shabbat'' is very great -- for its tranquility gives strength to the weary, so they can worship God with joy.
+
When it comes to a rabid dog, there is no alternative but to kill it immediately lest it kill someone. The Gazans are similar to a rabid dog, as they are neither merciful nor dissuaded by their own deaths.  The only thing left for us to do is to destroy them immediately, in order to remove a danger to the Jewish people.
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Beshalach|Beshalach||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Yitro|Yitro||}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Revision as of 11:21, 20 February 2009

בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Mishpatim 5769 - משפטים תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר -- וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּj שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר.
בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ.  (שמות כא:לג-לד)

התורה מזהירה אותנו שלא להתרשל. שלא נשיר דבר מסוכן חשוף לכל -- שמא יבוא אדם ויתקל וייגרם לו נזק בגללנו. החופש שלנו לפעול מוגבל כשמדובר בנזק לזולת.

ה"בור" הוא רק דוגמה -- כל דבר המזיק, אסור להשאיר אותו בלא מגן בפני שאר העם. גם כלב נושך, ומכונה מסוכנת -- כל דבר שיכול להזיק, חייבים להרחיק מהישג ידם של אחרים.

וכן במישור המדיני -- אסור להשאיר אויב מסוכן בלא מגן כנגדו. בדבר הזה, נכשל חזק הדרג המדיני שלנו. לא רק השאירו "שריד ופליט" לאויבנו העזתיים, אלא לא מיגנו ולא כלום, שכל יום כמעט עדיין יורים על אחינו שבדרום.

כאשר מדובר בכלב שוטה, אין מנוס מלהרגו מיד שמא יהרוג איש. והעזתיים דומים לכלב כזה, שאינם לא רחמנים ולא נרתעים ממוות. הדבר שנותר לעשות הוא לחסלם לאלתר, כדי להסיר נזק מעם ישראל.

English

And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or an ass fall therein,
the owner of the pit shall make it good; he shall give money unto the owner of them, and the dead beast shall be his  (Ex 21:33-34)

The Torah cautions us not to be negligent. That we should not leave something dangerous exposed for all -- lest a person encounter it and be caused damage because of us. Our freedom to act is limited when it comes to damaging others.

The "pit" is just an example -- anything which causes damage is forbidden to be left without some manner of protection from the public. Even a dog which bites or a dangerous machine -- anything which may cause damage, must be distanced from the easy access of others.

So too in the political arena -- it is forbidden to leave a dangerous enemy without some form of guard against him. In this matter, our politicians have failed terribly. Not only did they leave a "remnant" of our Gazan enemies, but they also did not leave an effect guard at all, since almost every day they fire upon our brothers in the south.

When it comes to a rabid dog, there is no alternative but to kill it immediately lest it kill someone. The Gazans are similar to a rabid dog, as they are neither merciful nor dissuaded by their own deaths. The only thing left for us to do is to destroy them immediately, in order to remove a danger to the Jewish people.


Top: Devar Prev: Yitro



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5769/Mishpatim&oldid=4833"