Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Yitro"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(2 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Beshalach 5769|בשלח תשס"ט}}
+
{{header|Yitro 5769|יתרו תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
−
{{pasuqh|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ|p/pt/pt0214.htm#31|שמות יד:לא}}
+
{{pasuqh|זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ|p/pt/pt0220.htm#7|שמות כ:ז}}
  
−
{{heb|לפני-כן כתוב '''וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה' ''' {{hcite|p/pt/pt0214.htm#10|שם י}}.  כשראו את "מצרים" -- צבא פרעה -- רודף אחריהם, יראו.  ועד אותו הרגע לא כתוב שיראו את ה'.  אבל אחרי ראותם את צבא פרעה בא לקראתם, איבדו כל תקווה, ואז "ייראו מאד", "ויצעקו אל ה'".}}
+
{{heb|השם מזכיר את עניין השבת בין "עשרת הדברות", מיד אחרי הפסוקים המעידים על ייחוד שמו והציווי לא לעבוד אלוהים אחרים.}}
  
−
{{heb|ובאותה העת, הצילם ה' ב"יד הגדולה", שאיבדה את כל צבא פרעה בן-רגע.  אז ראו, והבינו. קודם לכן, יראו את מלך בשר ודם, שרגע שולט עליהם ורגע אבד ואיננו עוד. ועתה, יראו את ה', מלך מלכי המלכים, שמלכותו לעד ולעולמי-עולמים.  שלו '''כוֹחַ שְׁאֵין לוֹ קֵץ וְתַכְלִית''' {{hcite|i/1101n.htm#3|הל' יסודי התורה א:ג}} וממנו לבדו ראוי לירא ואותו לבדו ראוי לעבוד.}}
+
{{heb|"עשרת הדברות" מהווים מעין "חוקה" לעם שזה עתה נולד.  הם מאפיינים בגדול את השוני בין האומה החדשה לבין כל שאר אומות העולם.  ברור שייחוד שמו יתברך, הוא היסוד שעליו הכל בנוי -- אבל אפשר לומר שקדושת השבת מהווה הקורה המאפיינת ביותר בבניין העם הקדוש.}}
 +
 
 +
{{heb|בעת מתן התורה, לא היה מקום בעולם בו שבתו ממלאכה פעם בשבוע -- השבת כשלעצמה הייתה מהפכנית ומסוכנת (לשלטונות שרצו לדחוק את העם שלהם עוד ועוד). המסר העיקרי, שיהודי אינו עבד לעולם החומרני התחיל להתקבל גם בין עמים שונים בבוא הזמן, וגרם למהפכה יסודית בעולם כולו.}}
 +
 
 +
{{heb|אך עמנו -- '''עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם''' {{hcite|p/pt/pt0532.htm#6|דברים לב:ו}} -- בועט בדבר ה', שואף להיות גוי ככל שאר הגויים, ומחלל את קדושת השבת בכל שבוע.  רוצים "לבלות" או לערוך "קניות" דווקא ביום השבת.  ובסכלותם אינם מבינים מה ההפסד העצום שמפסידים. לא מבינים את האירוניה בזה שמתנת התורה לעולם התקבלה בהתלהבות אצל כמעט כל אומות העולם, והעם שאליו המתנה ניתנה, דוחה אותה. טובה היא השבת עד מאד -- ששלוותה נותנת לעייף כוח לעבוד את ה' בשמחה.}}
  
−
{{heb|גם בימינו יראים אנו ממלכים ורוזנים, ממחבלים ובני בליעל. נמנעים מלנקוט הצעדים הדרושים לתקן את העולם (במובנו המקורי: לייסד חברה יציבה, הוגנת ובטוחה) בגלל חרדה ופחד.  אילו היינו לומדים מאבותינו, היינו יודעים שרק ה' יתברך שמו, יכול להטיב ולהרע, ועלינו לחזור אליו בלבב שלם ובנפש חפצה. אז נזכה לראות שוב את היד הגדולה שלו, איש המלחמה, משמיד את אויבינו מפנינו.}}
 
  
 
{{english}}
 
{{english}}
  
−
{{pasuq|And Israel saw the great work which the LORD did upon the Egyptians, and the people feared the LORD; and they believed in the LORD, and in His servant Moses|p/pt/pt0214.htm#31|Ex 14:31}}
+
{{pasuq|Remember the sabbath day, to keep it holy|p/pt/pt0220.htm#7|Ex 20:7}}
 +
 
 +
God mentions the matter of the ''shabbat'' among the Ten Commandments, immediately after the verses which testify to His unity, and the commandment not to worship other gods.
  
−
Previously, it says, '''the children of Israel lifted up their eyes, and, behold, the Egyptians were marching after them; and they were sore afraid; and the children of Israel cried out unto the LORD'''{{hcite|p/pt/pt0214.htm#10|ibid 10}}.  When they saw "the Egyptians" -- Pharaoh's army -- chasing them, they were afraid. And until that moment it was not written that they "feared God".  After they saw the Egyptian army coming after them, they lost all hope and then "they were sore afraid", and they "cried out unto the LORD".
+
The "Ten Commandments" form a sort of Constitution for the people who were just formed.  They characterize in general, the difference between this new people and the rest of the nations of the world.  Clearly, the matter of His unity, may He be blessed, is the foundation upon which everything else is built -- but it is possible to say that the holiness of the ''shabbat'' is the beam which most characterizes the holy people.
  
−
At that very moment, God saved them with his "great hand", which destroyed the entire army of Pharaoh in an instant.  Then they saw, and they understood.  Before then, they feared a flesh-and-blood king, who one moment ruled over them and the next moment was destroyed and gone.  But now, they feared God, the King of all Kings, whose kingdom is eternal.  Whose '''power has neither end nor bounds''' {{hcite|i/1101n.htm#3|Fundamentals of the Torah 1:3}} and whom alone it is proper to fear, and whom alone it is proper to worship.
+
At the time the Torah was given, there was nowhere in the world which had an enforced rest day once a week -- ''shabbat'' in and of itself was a revolutionary and dangerous concept (to those rulers who wished to push their people harder and harder).  The principle message, that a Jew is not a slave to the material world, began to be adopted by other nations as time went by, and caused a fundamental revolution in the entire world.
  
−
Likewise in our time we are afraid of kings and rulers, of terrorists and thugs.  We keep from taking the steps necessary to "repair the world" (in its original meaning: to establish a stable, honest and secure society) because of anxiety and fear.  If we were only to learn from our ancestors, we would know that only God, may He be blessed, can benefit or cause evil, and it is incumbent upon us to return to Him with a whole heart and a desirous soul.  Then we will merit seeing once again His "great hand", the Man of War, destroy our enemies from in front of us.
+
But our people -- '''O foolish people and unwise''' {{hcite|p/pt/pt0532.htm#6|Deut 32:6}} -- kicks the word of God, strives to be a nation like any other, and desecrates the holiness of the ''shabbat'' every week.  They want to "be entertained" or to do "shopping", specifically on the ''shabbat''.  And in their foolishness they do not understand the terrible loss they incur.  They do not understand the irony that the gift the Torah gave the world was received avidly by almost all the nations of the world, but the people to whom the gift was given, reject it.  The ''shabbat'' is very great -- for its tranquility gives strength to the weary, so they can worship God with joy.
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Bo|Bo||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Beshalach|Beshalach|Devar/5769/Mishpatim|Mishpatim}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 10:25, 20 February 2009

בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Yitro 5769 - יתרו תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ  (שמות כ:ז)

השם מזכיר את עניין השבת בין "עשרת הדברות", מיד אחרי הפסוקים המעידים על ייחוד שמו והציווי לא לעבוד אלוהים אחרים.

"עשרת הדברות" מהווים מעין "חוקה" לעם שזה עתה נולד. הם מאפיינים בגדול את השוני בין האומה החדשה לבין כל שאר אומות העולם. ברור שייחוד שמו יתברך, הוא היסוד שעליו הכל בנוי -- אבל אפשר לומר שקדושת השבת מהווה הקורה המאפיינת ביותר בבניין העם הקדוש.

בעת מתן התורה, לא היה מקום בעולם בו שבתו ממלאכה פעם בשבוע -- השבת כשלעצמה הייתה מהפכנית ומסוכנת (לשלטונות שרצו לדחוק את העם שלהם עוד ועוד). המסר העיקרי, שיהודי אינו עבד לעולם החומרני התחיל להתקבל גם בין עמים שונים בבוא הזמן, וגרם למהפכה יסודית בעולם כולו.

אך עמנו -- עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם  (דברים לב:ו) -- בועט בדבר ה', שואף להיות גוי ככל שאר הגויים, ומחלל את קדושת השבת בכל שבוע. רוצים "לבלות" או לערוך "קניות" דווקא ביום השבת. ובסכלותם אינם מבינים מה ההפסד העצום שמפסידים. לא מבינים את האירוניה בזה שמתנת התורה לעולם התקבלה בהתלהבות אצל כמעט כל אומות העולם, והעם שאליו המתנה ניתנה, דוחה אותה. טובה היא השבת עד מאד -- ששלוותה נותנת לעייף כוח לעבוד את ה' בשמחה.


English

Remember the sabbath day, to keep it holy  (Ex 20:7)

God mentions the matter of the shabbat among the Ten Commandments, immediately after the verses which testify to His unity, and the commandment not to worship other gods.

The "Ten Commandments" form a sort of Constitution for the people who were just formed. They characterize in general, the difference between this new people and the rest of the nations of the world. Clearly, the matter of His unity, may He be blessed, is the foundation upon which everything else is built -- but it is possible to say that the holiness of the shabbat is the beam which most characterizes the holy people.

At the time the Torah was given, there was nowhere in the world which had an enforced rest day once a week -- shabbat in and of itself was a revolutionary and dangerous concept (to those rulers who wished to push their people harder and harder). The principle message, that a Jew is not a slave to the material world, began to be adopted by other nations as time went by, and caused a fundamental revolution in the entire world.

But our people -- O foolish people and unwise  (Deut 32:6) -- kicks the word of God, strives to be a nation like any other, and desecrates the holiness of the shabbat every week. They want to "be entertained" or to do "shopping", specifically on the shabbat. And in their foolishness they do not understand the terrible loss they incur. They do not understand the irony that the gift the Torah gave the world was received avidly by almost all the nations of the world, but the people to whom the gift was given, reject it. The shabbat is very great -- for its tranquility gives strength to the weary, so they can worship God with joy.


Top: Devar Prev: Beshalach Next: Mishpatim



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5769/Yitro&oldid=4836"