Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Terumah"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(4 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Mishpatim 5769|משפטים תשס"ט}}
+
{{header|Terumah 5769|תרומה תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
 +
{{pasuqh|דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.|p/pt/pt0225.htm#2|שמות כה:ב}}
  
−
{{heb|התורה מזהירה אותנו שלא להתרשל.  שלא נשאיר דבר מסוכן חשוף לכל -- שמא יבוא אדם ויתקל וייגרם לו נזק בגללנו. החופש שלנו לפעול מוגבל כשמדובר בנזק לזולת.}}
+
{{heb|לפי הפסוק הזה, נראה שה' מבקש תרומת נדבה, חופשית: "אשר ידבנו לבו".  אבל בפסוק שלאחריו הוא אומר: '''וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.''' לומר שה' רוצה שיביאו דברים מאד מסוימים לבנות את המשכן. לא כל חומר מתאים לבניין בו ישכון ה'.}}
  
−
{{heb|ה"בור" הוא רק דוגמה -- כל דבר המזיק, אסור להשאיר אותו בלא מגן בפני שאר העם.  גם כלב נושך, ומכונה מסוכנת -- כל דבר שיכול להזיק, חייבים להרחיק מהישג ידם של אחרים.}}
+
{{heb|כן בעבודת ה' מחוץ למשכן -- לא כל פעולה מתאימה, לא כל דבר שנעלה על לבנו רצוי לפניו, יתברך שמו.  לכן הוא נתן לנו את התורה עם פירושה, התורה שבעל-פה -- וצוונו לשמוע לבית דין הגדול ולעשות כהוראתם -- כי בלי הוראה כזאת, לא היינו עושים את רצונו של מקום אלא במקרה.}}
  
−
{{heb|וכן במישור המדיני -- אסור להשאיר אויב מסוכן בלא מגן כנגדו. בדבר הזה, נכשל בגדול הדרג המדיני שלנו. לא רק השאירו "שריד ופליט" לאויבינו העזתיים, אלא לא מיגנו ולא כלום, שכל יום כמעט עדיין יורים על אחינו שבדרום.}}
+
{{heb|כאשר שומעים לחז"ל וחיים לפי הוראתם, מכינים את התשתית להשראת השכינה בינינו -- '''וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם''' {{hcite|p/pt/pt0225.htm#8|שם ח}}. יהי רצון לפניו שייבנה מקדש במהרה בימינו.}}
  
−
{{heb|כאשר מדובר בכלב שוטה, אין מנוס מלהורגו מיד שמא יהרוג איש.  והעזתיים דומים לכלב שוטה, שאינם לא רחמנים ולא נרתעים ממותם.  הדבר שנותר לעשות הוא לחסלם לאלתר, כדי להסיר נזק מעם ישראל.}}
 
  
 
{{english}}
 
{{english}}
  
 +
{{pasuq|Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart maketh him willing ye shall take My offering.|p/pt/pt0225.htm#2|Ex 25:2}}
  
−
{{pasuq|And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or an ass fall therein,<br>the owner of the pit shall make it good; he shall give money unto the owner of them, and the dead beast shall be his|p/pt/pt0221.htm#33|Ex 21:33-34}}
+
According to this verse, it seems that God is asking for a free voluntary offering, "whose heart maketh him willing".  But the next verse says: '''And this is the offering which ye shall take of them: gold, and silver, and brass;''' to inform you that God wants certain specific things to be brought to build the ''mishkan'' (Tabernacle).  Not every material is appropriate for the building in which God's presence will dwell.
  
−
The Torah cautions us not to be negligent.  That we should not leave something dangerous exposed for all -- lest a person encounter it and be caused damage because of us.  Our freedom to act is limited when it comes to damaging others.
+
Likewise regarding worshipping God outside the ''mishkan'' -- not every action is appropriate; not everything we can imagine is desirable to Him, may He be blessed.  Therefore He gave us the Torah along with its interpretation, the Oral Torah; and commanded us to obey the Sanhedrin and to do as they direct us -- because without such direction, we would not fulfill His will except incidentally.
  
−
The "pit" is just an example -- anything which causes damage is forbidden to be left without some manner of protection from the public.  Even a dog which bites or a dangerous machine -- anything which may cause damage, must be distanced from the easy access of others.
+
When we listen to our Sages and live according to their direction, we prepare the foundation for the Divine Presence to dwell amongst us -- '''And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.''' {{hcite|p/pt/pt0225.htm#8|ibid 8}}.  May it be His will the Temple be rebuilt speedily in our days.
  
−
So too in the political arena -- it is forbidden to leave a dangerous enemy without some form of guard against him.  In this matter, our politicians have failed terribly.  Not only did they leave a "remnant" of our Gazan enemies, but they also did not leave an effective guard at all, since almost every day they fire upon our brothers in the south.
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Mishpatim|Mishpatim|Devar/5769/Tetsaveh|Tetsaveh}}
−
 
 
−
When it comes to a rabid dog, there is no alternative but to kill it immediately lest it kill someone. The Gazans are similar to a rabid dog, as they are neither merciful nor dissuaded by their own deaths.  The only thing left for us to do is to destroy them immediately, in order to remove a danger to the Jewish people.
 
−
 
 
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Yitro|Yitro||}}
 
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 08:49, 6 March 2009

בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Terumah 5769 - תרומה תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  (שמות כה:ב)

לפי הפסוק הזה, נראה שה' מבקש תרומת נדבה, חופשית: "אשר ידבנו לבו". אבל בפסוק שלאחריו הוא אומר: וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. לומר שה' רוצה שיביאו דברים מאד מסוימים לבנות את המשכן. לא כל חומר מתאים לבניין בו ישכון ה'.

כן בעבודת ה' מחוץ למשכן -- לא כל פעולה מתאימה, לא כל דבר שנעלה על לבנו רצוי לפניו, יתברך שמו. לכן הוא נתן לנו את התורה עם פירושה, התורה שבעל-פה -- וצוונו לשמוע לבית דין הגדול ולעשות כהוראתם -- כי בלי הוראה כזאת, לא היינו עושים את רצונו של מקום אלא במקרה.

כאשר שומעים לחז"ל וחיים לפי הוראתם, מכינים את התשתית להשראת השכינה בינינו -- וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם  (שם ח). יהי רצון לפניו שייבנה מקדש במהרה בימינו.


English

Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart maketh him willing ye shall take My offering.  (Ex 25:2)

According to this verse, it seems that God is asking for a free voluntary offering, "whose heart maketh him willing". But the next verse says: And this is the offering which ye shall take of them: gold, and silver, and brass; to inform you that God wants certain specific things to be brought to build the mishkan (Tabernacle). Not every material is appropriate for the building in which God's presence will dwell.

Likewise regarding worshipping God outside the mishkan -- not every action is appropriate; not everything we can imagine is desirable to Him, may He be blessed. Therefore He gave us the Torah along with its interpretation, the Oral Torah; and commanded us to obey the Sanhedrin and to do as they direct us -- because without such direction, we would not fulfill His will except incidentally.

When we listen to our Sages and live according to their direction, we prepare the foundation for the Divine Presence to dwell amongst us -- And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.  (ibid 8). May it be His will the Temple be rebuilt speedily in our days.


Top: Devar Prev: Mishpatim Next: Tetsaveh



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5769/Terumah&oldid=4915"