Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Ki Tisa"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(3 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
{{header|Tetsaveh 5769|תצוה תשס"ט}}
+
{{header|Ki Tisa 5769|כי תשא תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
{{pasuqh|וְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|p/pt/pt0228.htm#9|שמות כח:ט}}
+
{{pasuqh|הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל -- לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה' , לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.|p/pt/pt0230.htm#15|שמות ל:טו}}
  
{{heb|התורה מתארת את מעשה האפוד שהכוהן הגדול לובש בעת עבודתו במקדש. בגישתו לכל עבודה, הוא לובש את האפוד שנושא את שמות בני ישראל על כתפיו (וגם על חושן המשפט שבו האורים והתומים).}}
+
{{heb|כאשר התורה מצווה איך לפקוד את בני ישראל -- ה"צנזוס" -- היא אומרת שיש היטל על כל איש ואיש, "כופר לנפשו". והסיבה לכך היא, שסופרים את המטבעות ולא את האנשים. כי אין להתייחס לבן חורין כאל חפץ כלשהו. לכן מונים את המטבעות ואין מונים את האנשים -- וכך סופרים בעקיפין את מספר האנשים.}}
  
{{heb|הוא לובש כלים המזכירים את שמות בני ישראל עקב שתי סיבות: האחת, "להזכיר" אותם לבורא עולם כאשר הכוהן עובדו, כדי שירחם עליהם. והשנית, כדי שלא ירום לבבו ויחשוב שהוא יותר חשוב מכל ישראל.  אלא הוא משרתו של העם, וצריך לזכור זאת בכל עת שניגש לעבודת ה'. אמנם הוא הכוהן הנבחר מכל אחיו הכוהנים, אבל הוא נבחר דווקא לייצג את העם לפני צורם. }}
+
{{heb|היה טבעי לומר שכל מטבע יכול לשמש את התפקיד הזה -- גם פרוטה, גם דינר -- אפילו אסימון! כי אם הוא בא רק כתחליף בן אדם, רק כדי לספור אותו, מה זה משנה? התורה אומרת לנו שלא כן -- אלא כל איש ואיש יביא מחצית השקל דווקא: '''זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים -- מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַה' ''' {{hcite|p/pt/pt0230.htm#13|שם יג}} }}
 
 
{{heb|ובדומה נמצא בהלכות תפילה: '''אֲבָל כּוֹהֵן גָּדוֹל -- כּוֹרֵעַ בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה, וּבְסוֹף כָּל בְּרָכָה''' {{hcite|i/2205n.htm#11|הל' תפילה ה:יא}}.  לומר שהוא מתכופף בהכנעה בכל ברכה מן תפילת העמידה -- גם כן, שמא ירום לבבו, ולהחדיר לתוך ליבו שהוא משרת את ה' ואת עמו ישראל.}}
 
  
 +
{{heb|והסיבה, שאין הבדל בין בני ישראל בעיני אביהם שבשמים.  אין עשיר ועני.  גדול וקטן -- אלא כל איש שוויו בנפשו ולא בגופו, וכל נפש ונפש מישראל יקרה באותה המידה.}}
  
 
{{english}}
 
{{english}}
  
{{pasuq|And thou shalt take two onyx stones, and grave on them the names of the children of Israel|p/pt/pt0228.htm#9|Ex 28:9}}
+
{{pasuq|The rich shall not give more, and the poor shall not give less, than the half shekel, when they give the offering of the LORD, to make atonement for your souls.|p/pt/pt0230.htm#15|Ex 30:15}}
  
The Torah describes the production of the ''ephod'' (apron), which the High Priest wears when he is serving in the TempleWhenever he approaches to perform any service, he is wearing the ''ephod'', which bears the names of the Tribes of Israel on its shoulders (and also on the ''choshen mishpat'', the Breastplate, which contains the Urim and Tummim).
+
When the Torah commands us how to count the Children of Israel -- the "census" -- it tells us that there is a head tax, for "atonement for your souls"The reason is that we count the coins and not the people, because one may not relate to a free person as one would to some object.  Therefore we count the coins, and we do not count the people -- and thereby we indirectly count the number of people.
  
He wears garments which mention the names of the Tribes for two reasons: first, to "remind" God of them when he is performing the services, in order that He have mercy upon them. And second, so that he not become overly proud and think that he is more important than any other Jew.  Rather he is the servant of the people, and must remember this whenever he approaches to God's service.  Though it is true that he is the priest who was selected from among his fellow priests, he was selected in fact to represent the people before their God.
+
It would be natural to say that any coin should serve this purpose -- whether a ''prutah'' or a ''dinar'' -- even a blank!  Since if its only purpose is to stand in place of the person, just in order to count him, what difference does it make? The Torah tells us that it is not so -- rather each and every man must specifically bring the "half-shekel": '''This they shall give, every one that passeth among them that are numbered, half a shekel after the shekel of the sanctuary--the shekel is twenty gerahs--half a shekel for an offering to the LORD''' {{hcite|p/pt/pt0230.htm#13|ibid 13}}
  
Similarly we find in the laws of prayer: '''But the High Priest -- must bow before each blessing, and at the end of each blessing''' {{hcite|i/2205n.htm#11|Laws of Prayer 5:11}}That is, he bows in submission during ''each'' blessing of the standing prayer service -- also, so that he not become overly proud, and to inculcate him with the knowledge that he is the servant of God and of His people Israel.
+
And the reason for that is, that there is no difference between Jews in the eyes of their Father in HeavenThere is no "rich" and "poor", "great" and "small" -- rather each person's worth is in his soul and not in his body; and each Jewish soul is equally precious.
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Terumah|Terumah||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Tetsaveh|Tetsaveh|Devar/5769/Vayikra|Vayikra}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 09:54, 27 March 2009

Ki Tisa 5769 - כי תשא תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל -- לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה' , לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.  (שמות ל:טו)

כאשר התורה מצווה איך לפקוד את בני ישראל -- ה"צנזוס" -- היא אומרת שיש היטל על כל איש ואיש, "כופר לנפשו". והסיבה לכך היא, שסופרים את המטבעות ולא את האנשים. כי אין להתייחס לבן חורין כאל חפץ כלשהו. לכן מונים את המטבעות ואין מונים את האנשים -- וכך סופרים בעקיפין את מספר האנשים.

היה טבעי לומר שכל מטבע יכול לשמש את התפקיד הזה -- גם פרוטה, גם דינר -- אפילו אסימון! כי אם הוא בא רק כתחליף בן אדם, רק כדי לספור אותו, מה זה משנה? התורה אומרת לנו שלא כן -- אלא כל איש ואיש יביא מחצית השקל דווקא: זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים -- מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַה'  (שם יג)

והסיבה, שאין הבדל בין בני ישראל בעיני אביהם שבשמים. אין עשיר ועני. גדול וקטן -- אלא כל איש שוויו בנפשו ולא בגופו, וכל נפש ונפש מישראל יקרה באותה המידה.

English

The rich shall not give more, and the poor shall not give less, than the half shekel, when they give the offering of the LORD, to make atonement for your souls.  (Ex 30:15)

When the Torah commands us how to count the Children of Israel -- the "census" -- it tells us that there is a head tax, for "atonement for your souls". The reason is that we count the coins and not the people, because one may not relate to a free person as one would to some object. Therefore we count the coins, and we do not count the people -- and thereby we indirectly count the number of people.

It would be natural to say that any coin should serve this purpose -- whether a prutah or a dinar -- even a blank! Since if its only purpose is to stand in place of the person, just in order to count him, what difference does it make? The Torah tells us that it is not so -- rather each and every man must specifically bring the "half-shekel": This they shall give, every one that passeth among them that are numbered, half a shekel after the shekel of the sanctuary--the shekel is twenty gerahs--half a shekel for an offering to the LORD  (ibid 13)

And the reason for that is, that there is no difference between Jews in the eyes of their Father in Heaven. There is no "rich" and "poor", "great" and "small" -- rather each person's worth is in his soul and not in his body; and each Jewish soul is equally precious.



Top: Devar Prev: Tetsaveh Next: Vayikra




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.