Difference between revisions of "Devar/5769/Vayikra"
From RonWareWiki
< Devar | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}}) |
|||
| (3 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
{{bismilla}} | {{bismilla}} | ||
| − | {{header| | + | {{header| 5769 Vayikra|ויקרא תשס"ט}} |
{{hebrew}} | {{hebrew}} | ||
| − | {{pasuqh| | + | {{pasuqh|וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו.|p/pt/pt0301.htm#4|שמות א:ג}} |
| − | {{heb| | + | {{heb|כאן התורה מצווה כיצד נעשה קרבן "עולה של יחיד", ומה תכליתו. קרבן מסוג זה הנו נשרף כליל -- אף אחד לא אוכל ממנו, גם לא כהן גם לא בעל הקרבן. תכליתו כמו שנאמר, "לכפר עליו" -- אבל ממה?}} |
| − | {{heb| | + | {{heb|המביא קרבן זה, הוא אדם שהשתנה מצבו. למשל הגר או האישה היולדת, או הנזיר שסיים את נזירותו וכיוצא בהם. במועדות כאשר עולים לירושלים גם מביאים קרבן עולה של יחיד, והכוהן הגדול ביום הכיפורים מביא קרבן. יש אפשרות גם ליחיד להביא עולת נדבה.}} |
| − | {{heb| | + | {{heb|בכל אלו המקרים, אין מעשה מסוים, ידוע, שהמביא מחפש עבורו כפרה (כי עבורם יש את החטאת והאשם). אבל אפשר בסבירות גבוהה שהייתה לו מחשבה פסולה או שעשה דבר לא ראוי. לכן הוא שורף כליל את הקרבן, לומר שאינו מחזיק אצלו כל שייכות לכל מחשבה רעה או מעשה שהיה. הוא גם מאבד מממנו, לשלם כופר כביכול על עבירותיו. ואם הביא בלבב שלם, והתוודה כראוי, נתכפר לו.}} |
{{english}} | {{english}} | ||
| + | {{pasuq|And he shall lay his hand upon the head of the burnt-offering; and it shall be accepted for him to make atonement for him|p/pt/pt0301.htm#4|Lev 1:3}} | ||
| − | + | Here the Torah commands how the "individual burnt offering" is performed, and what purpose it serves. An offering of this kind is completely burnt -- no one eats of it, neither a Kohen nor the owner of the offering. The purpose is as stated, "to make atonement for him" -- but for what? | |
| − | + | The one who brings this offering is a person whose situation has changed. For example, a convert or a woman who gave birth, or a Nazirite who finished his term and similar people. On the pilgrimage festival days when we go up to Jerusalem, an individual burnt offering is also brought, and the High Priest on Yom HaKippurim also brings such an offering. There is also the possibility for a person to bring a voluntary individual burnt offering. | |
| − | + | In all of these cases, there is no specific, known deed for which the person seeks atonement (since for those there are the ''sin'' and ''guilt'' offerings). But it is quite likely that the person had bad thoughts, or did something not right. Therefore he burns the offering entirely, to say that he does not retain any connection to any such bad thought or deed which happened to be. He also destroys his own property (by burning that which he had purchased), to pay ransom, as it were, for his transgressions. If he brought the offering with a whole heart, and confessed over it properly, he receives atonement. | |
| − | + | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Ki Tisa|Ki Tisa|Devar/5769/Tsav|Tsav}} | |
| − | |||
| − | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/ | ||
{{devar}} | {{devar}} | ||
Latest revision as of 09:12, 3 April 2009
עברית
וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו. (שמות א:ג)
כאן התורה מצווה כיצד נעשה קרבן "עולה של יחיד", ומה תכליתו. קרבן מסוג זה הנו נשרף כליל -- אף אחד לא אוכל ממנו, גם לא כהן גם לא בעל הקרבן. תכליתו כמו שנאמר, "לכפר עליו" -- אבל ממה?
המביא קרבן זה, הוא אדם שהשתנה מצבו. למשל הגר או האישה היולדת, או הנזיר שסיים את נזירותו וכיוצא בהם. במועדות כאשר עולים לירושלים גם מביאים קרבן עולה של יחיד, והכוהן הגדול ביום הכיפורים מביא קרבן. יש אפשרות גם ליחיד להביא עולת נדבה.
בכל אלו המקרים, אין מעשה מסוים, ידוע, שהמביא מחפש עבורו כפרה (כי עבורם יש את החטאת והאשם). אבל אפשר בסבירות גבוהה שהייתה לו מחשבה פסולה או שעשה דבר לא ראוי. לכן הוא שורף כליל את הקרבן, לומר שאינו מחזיק אצלו כל שייכות לכל מחשבה רעה או מעשה שהיה. הוא גם מאבד מממנו, לשלם כופר כביכול על עבירותיו. ואם הביא בלבב שלם, והתוודה כראוי, נתכפר לו.
English
And he shall lay his hand upon the head of the burnt-offering; and it shall be accepted for him to make atonement for him (Lev 1:3)
Here the Torah commands how the "individual burnt offering" is performed, and what purpose it serves. An offering of this kind is completely burnt -- no one eats of it, neither a Kohen nor the owner of the offering. The purpose is as stated, "to make atonement for him" -- but for what?
The one who brings this offering is a person whose situation has changed. For example, a convert or a woman who gave birth, or a Nazirite who finished his term and similar people. On the pilgrimage festival days when we go up to Jerusalem, an individual burnt offering is also brought, and the High Priest on Yom HaKippurim also brings such an offering. There is also the possibility for a person to bring a voluntary individual burnt offering.
In all of these cases, there is no specific, known deed for which the person seeks atonement (since for those there are the sin and guilt offerings). But it is quite likely that the person had bad thoughts, or did something not right. Therefore he burns the offering entirely, to say that he does not retain any connection to any such bad thought or deed which happened to be. He also destroys his own property (by burning that which he had purchased), to pay ransom, as it were, for his transgressions. If he brought the offering with a whole heart, and confessed over it properly, he receives atonement.
| Top: Devar | Prev: Ki Tisa | Next: Tsav |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.