Difference between revisions of "Devar/5769/Emor"
From RonWareWiki
< Devar | 5769
| (7 intermediate revisions by the same user not shown) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
{{bismilla}} | {{bismilla}} | ||
| − | {{header| | + | {{header|Emor 5769|אמור תשס"ט}} |
{{hebrew}} | {{hebrew}} | ||
| − | {{pasuqh| | + | {{pasuqh|דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר: אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם -- לֹא יִקְרַב, לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו |p/pt/pt0321.htm#17|ויקרא כא:יז}} |
| − | {{heb| | + | {{heb|מכאן שחל איסור על כהן בעל-מום לשרת בפנים במקדש: '''כָּל כּוֹהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, בֵּין מוּם קָבוּעַ בֵּין מוּם עוֹבֵר -- לֹא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים… וְאִם עָבַד בַּמִּקְדָּשׁ -- פָּסַל וְחִלַּל עֲבוֹדָתוֹ, וְלוֹקֶה אַף עַל הָעֲבוֹדָה: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם -- לֹא יִקְרַב"''' {{hcite|i/8306n.htm#1|הל' ביאת המקדש ו:א}}.}} |
| − | {{heb| | + | {{heb|וקשה להבין מדוע בעל מום יהיה אסור לעבוד -- שהמומים בגוף הכוהן הם (למשל שבר יד או רגל) -- והיה יותר הגיוני לאסור את מי שיש בו מום רוחני מלהיכנס בפנים המקדש!}} |
| − | {{heb| | + | {{heb|יש רמז לדבר בהלכות האלה: '''אֵין פּוֹסֵל בָּאָדָם, אֵלָא מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי''' {{hcite|i/8306n.htm#7|שם ז}}, ועוד: '''מִי שֶׁהָיָה רִירוֹ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ בְּשָׁעָה שְׁהוּא מְדַבֵּר, וְכֵן סוֹמֶה בְּאַחַת מֵעֵינָיו -- לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו; וְאִם הָיָה דָּשׁ בְּעִירוֹ וְהָיוּ הַכֹּל רְגִילִין בְּזֶה הַסּוֹמֶה בְּאַחַת מֵעֵינָיו, אוֹ בְּזֶה שֶׁרִירוֹ זָב -- מֻתָּר, לְפִי שְׁאֵין הָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ''' {{hcite|i/2215n.htm#3|הל' תפילה וברכת כוהנים טו:ג}}}}. |
| + | |||
| + | {{heb|מובן אפוא למה נאסר הכוהן בעל המום מלעבוד. לא מפני שהוא עצמו אינו ראוי, אלא מפני שהציבור שהוא שליחם יסתכלו עליו בלעג ויבוזו לו, ויבואו לבוז גם את מקדש ה' -- ובסופו של דבר גם את ה' עצמו ח"ו.}} | ||
{{english}} | {{english}} | ||
| − | {{pasuq| | + | {{pasuq|Speak unto Aaron, saying: Whosoever he be of thy seed throughout their generations that hath a blemish, let him not approach to offer the bread of his God|p/pt/pt0321.htm#17|Lev 21:17}} |
| + | |||
| + | From here we learn that there is a prohibition for a blemished Kohen to perform service inside the Temple: '''Any Kohen who is blemished, whether permanently or temporarily -- shall not enter into the Temple beyond the altar and further… and if he did perform service in the Temple -- he disqualified the offering and desecrated his service, and receives the punishment of stripes even for the service, as the verse states, "Whosoever … hath a blemish, let him not approach"''' {{hcite|i/8306n.htm#1|Laws of Entering the Temple 6:1}}. | ||
| − | + | It is difficult to understand why a blemished Kohen should be prohibited from service -- since the blemishes referred to are in the body of the Kohen (for example a broken arm or leg) -- and it would make more sense to prohibit one who had a spiritual blemish from entering inside the Temple! | |
| − | There is a hint in | + | There is a hint in these ''halachot'': '''The only blemishes which disqualify a human [from serving] are those which are visible''' {{hcite|i/8306n.htm#7|ibid 7}}, and further: '''One whose spittle runs down his beard when he speaks, and similarly one who is blind in one eye -- [that Kohen] shall not raise his hands (to bless the people); and if he was active in his city and everyone used to seeing that blind man or the one whose spittle ran -- he may raise his hands, because the people will not stare at him''' {{hcite|i/2215n.htm#3|Laws of Prayer and Kohanic Blessing 15:3}}. |
| − | + | It is therefore understood why the blemished Kohen may not serve. Not because he himself is not worthy, but rather because the public whose emissary he is will stare at him in contempt and ridicule him, and come to ridicule also God's Temple -- and ultimately also God Himself, Heaven forbid. | |
| − | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/ | + | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Acharei-mot-Kedoshim|Acharei-mot-Kedoshim|Devar/5769/Behar-Bechukotai|Behar-Bechukotai}} |
{{devar}} | {{devar}} | ||
Latest revision as of 10:11, 15 May 2009
עברית
דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן, לֵאמֹר: אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם -- לֹא יִקְרַב, לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו (ויקרא כא:יז)
מכאן שחל איסור על כהן בעל-מום לשרת בפנים במקדש: כָּל כּוֹהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, בֵּין מוּם קָבוּעַ בֵּין מוּם עוֹבֵר -- לֹא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים… וְאִם עָבַד בַּמִּקְדָּשׁ -- פָּסַל וְחִלַּל עֲבוֹדָתוֹ, וְלוֹקֶה אַף עַל הָעֲבוֹדָה: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם -- לֹא יִקְרַב" (הל' ביאת המקדש ו:א).
וקשה להבין מדוע בעל מום יהיה אסור לעבוד -- שהמומים בגוף הכוהן הם (למשל שבר יד או רגל) -- והיה יותר הגיוני לאסור את מי שיש בו מום רוחני מלהיכנס בפנים המקדש!
יש רמז לדבר בהלכות האלה: אֵין פּוֹסֵל בָּאָדָם, אֵלָא מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי (שם ז), ועוד: מִי שֶׁהָיָה רִירוֹ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ בְּשָׁעָה שְׁהוּא מְדַבֵּר, וְכֵן סוֹמֶה בְּאַחַת מֵעֵינָיו -- לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו; וְאִם הָיָה דָּשׁ בְּעִירוֹ וְהָיוּ הַכֹּל רְגִילִין בְּזֶה הַסּוֹמֶה בְּאַחַת מֵעֵינָיו, אוֹ בְּזֶה שֶׁרִירוֹ זָב -- מֻתָּר, לְפִי שְׁאֵין הָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ (הל' תפילה וברכת כוהנים טו:ג)
.
מובן אפוא למה נאסר הכוהן בעל המום מלעבוד. לא מפני שהוא עצמו אינו ראוי, אלא מפני שהציבור שהוא שליחם יסתכלו עליו בלעג ויבוזו לו, ויבואו לבוז גם את מקדש ה' -- ובסופו של דבר גם את ה' עצמו ח"ו.
English
Speak unto Aaron, saying: Whosoever he be of thy seed throughout their generations that hath a blemish, let him not approach to offer the bread of his God (Lev 21:17)
From here we learn that there is a prohibition for a blemished Kohen to perform service inside the Temple: Any Kohen who is blemished, whether permanently or temporarily -- shall not enter into the Temple beyond the altar and further… and if he did perform service in the Temple -- he disqualified the offering and desecrated his service, and receives the punishment of stripes even for the service, as the verse states, "Whosoever … hath a blemish, let him not approach" (Laws of Entering the Temple 6:1).
It is difficult to understand why a blemished Kohen should be prohibited from service -- since the blemishes referred to are in the body of the Kohen (for example a broken arm or leg) -- and it would make more sense to prohibit one who had a spiritual blemish from entering inside the Temple!
There is a hint in these halachot: The only blemishes which disqualify a human [from serving] are those which are visible (ibid 7), and further: One whose spittle runs down his beard when he speaks, and similarly one who is blind in one eye -- [that Kohen] shall not raise his hands (to bless the people); and if he was active in his city and everyone used to seeing that blind man or the one whose spittle ran -- he may raise his hands, because the people will not stare at him (Laws of Prayer and Kohanic Blessing 15:3).
It is therefore understood why the blemished Kohen may not serve. Not because he himself is not worthy, but rather because the public whose emissary he is will stare at him in contempt and ridicule him, and come to ridicule also God's Temple -- and ultimately also God Himself, Heaven forbid.
| Top: Devar | Prev: Acharei-mot-Kedoshim | Next: Behar-Bechukotai |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.