Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Behar-Bechukotai"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
 
(8 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 +
<!--
 +
vim: tw=0 ft=Wikipedia
 +
-->
 +
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
 
{{header|Behar-Bechukotai 5769|בהר-בחוקותי תשס"ט}}
 
{{header|Behar-Bechukotai 5769|בהר-בחוקותי תשס"ט}}
Line 8: Line 12:
 
{{heb|אם נשמור את דבר ה' ונשמע לנביאיו וחכמיו, נקבל שפע ברכות.  "אם-בחקותי תלכו" זאת תחילת תנאי, שההבטחה תתקיים אם נקיים את התנאי.}}
 
{{heb|אם נשמור את דבר ה' ונשמע לנביאיו וחכמיו, נקבל שפע ברכות.  "אם-בחקותי תלכו" זאת תחילת תנאי, שההבטחה תתקיים אם נקיים את התנאי.}}
  
{{heb|בהלכה: '''סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת… אוֹ עַל גַּבֵּי עוֹרוֹת שְׁאֵינָן מְעֻבָּדִין, אוֹ שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלִּין עַל עוֹר שֶׁלֹּא עִבְּדוֹ לִשְׁמָן -- הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין''' {{hcite|i/2301n.htm#14|הל' תפילין מזוזה וספר תורה א:יד}}.  ועיבוד העור מפורש שם, הלכה ו - ומועתק מבבלי שבת עט., ראה שם.  והיום אין כמעט מי שמעבד עורות כהלכה אלא יחידים בלבד -- ומשמעות הדבר שרוב בני ישראל בכל העולם מברכים על ספרי תורה פסולים לכתחילה.  והסיבה שמשתמשים בשיטה החדשה, שהיא זולה יותר ומהירה יותר.}}
+
{{heb|בהלכה: '''סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת… עַל גַּבֵּי עוֹרוֹת שְׁאֵינָן מְעֻבָּדִין, אוֹ שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלִּין עַל עוֹר שֶׁלֹּא עִבְּדוֹ לִשְׁמָן -- הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין''' {{hcite|i/2301n.htm#14|הל' תפילין מזוזה וספר תורה א:יד}}.  ועיבוד העור מפורש שם, הלכה ו -- ומועתק מבבלי שבת עט., ראה שם.  היום אין כמעט מי שמעבד עורות כהלכה אלא יחידים בלבד -- ומשמעות הדבר שרוב בני ישראל בכל העולם מברכים על ספרי תורה פסולים לכתחילה, ותולים מזוזות פסולות בבתיהםולמה משתמשים ב"שיטה החדשה" לעיבוד העורות? כי היא זולה ומהירה יותר.}}
  
{{heb|בהלכה: '''כָּל הַשּׁוֹחֵט, צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּימָנִין לְאַחַר הַשְּׁחִיטָה; שְׁאִם לֹא בָדַק, וְנֶחְתַּךְ הָרֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק -- הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה, וְאַפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹחֵט זָרִיז וּמָהִיר''' {{hcite|i/5301n.htm#12|הל' שחיטה א:יב}}. והבדיקה: '''הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין בְּחֻדָּהּ, וּמִצַּד זֶה, וּמִצַּד זֶה.  וְכֵיצַד בּוֹדְקָהּ: מוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל בְּשַׂר אֶצְבָּעוֹ, וּמוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל צִפָּרְנוֹ, מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ, שְׁהֶן פִּיהָ וּשְׁנֵי צְדָדִין -- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם כְּלָל; וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בָּהּ''' {{hcite|i/5301n.htm#19|שם יט}} וגם בבלי חולין יז:, ראש שם.   והסיבה שכיום אין בודקים כהלכה אלה מעטים היא שהבדיקה הקפדנית יקרה ואטית.}}
+
{{heb|בהלכה: '''הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין בְּחֻדָּהּ, וּמִצַּד זֶה, וּמִצַּד זֶה.  וְכֵיצַד בּוֹדְקָהּ: מוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל בְּשַׂר אֶצְבָּעוֹ, וּמוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל צִפָּרְנוֹ, מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ, שְׁהֶן פִּיהָ וּשְׁנֵי צְדָדִין -- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם כְּלָל; וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בָּהּ''' {{hcite|i/5301n.htm#19|שם יט}} וגם בבלי חולין יז:, ראה שם. ולמה אין כמעט מי שבודק כהלכה, אלה מעטים מאד?  שהבדיקה הקפדנית הזאת יקרה ואטית, ופוגעת הרווחים מתעשיית השחיטה.}}
  
{{heb|בהלכה: '''הַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מְלָאכָה מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הִיא''' {{hcite|i/3112n.htm#8|הל' שבת יב:ח}}.  ורשות הרבים: '''אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים -- מִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וְשָׂדוֹת, וּדְרָכִים הַמְּפֻלָּשִׁין לָהֶן:  וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב הַדֶּרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְלֹא תִהְיֶה עָלָיו תַּקְרָה''' {{hcite|i/3114n.htm#1|הל' שבת יד:א}}.  ואי-אפשר לערב בין רשות הרבים לרשות היחיד, וראה בבלי שבת צט. ולמה מטלטלים ב"עירובים" שאינם עירובים?  כי יותר קל להאמין למי שמקל בדבר שרוצים לעשות, מאשר לשמוע למה שחז"ל ציוו.}}
+
{{heb|בהלכה: '''הַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מְלָאכָה מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הִיא''' {{hcite|i/3112n.htm#8|הל' שבת יב:ח}}.  ורשות הרבים: '''אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים -- מִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וְשָׂדוֹת, וּדְרָכִים הַמְּפֻלָּשִׁין לָהֶן:  וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב הַדֶּרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְלֹא תִהְיֶה עָלָיו תַּקְרָה''' {{hcite|i/3114n.htm#1|שם יד:א}} וראה בבלי שבת צט.  ואי-אפשר לערב בין רשות הרבים לרשות היחיד.   ולמה מטלטלים ב"עירובים" שאינם עירובים?  כי יותר נעים להאמין למי שמקל בדבר שרוצים לעשות, מאשר לשמוע למה שחז"ל ציוו.}}
  
{{heb|התורה מזהירה אותנו גם מה עתיד להיות '''וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי''' {{hcite|p/pt/pt0326.htm#3|ויקרא כו:טו}}.  יהי רצון מלפניו שנחזור אליו ואל דברי נביאיו וחכמיו.}}
+
{{heb|התורה מזהירה אותנו גם על מה שעתיד להיות '''אִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי''' {{hcite|p/pt/pt0326.htm#15|ויקרא כו:טו}}.  יהי רצון מלפניו שנחזור אליו ואל דברי נביאיו וחכמיו.}}
  
  
Line 20: Line 24:
 
{{english}}
 
{{english}}
  
{{pasuq|If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do
+
{{pasuq|If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them|p/pt/pt0326.htm#3|Lev 26:6}}
them|p/pt/pt0326.htm#3|Lev 26:6}}
+
 
 +
If we keep God's commandments, and obey His prophets and His sages, we will receive a bounty of blessings.  "If ye walk in My statutes" is the beginning of a conditional promise, which if we keep the condition, the promise will be fulfilled.
 +
 
 +
In ''halacha'': '''A Torah scroll, ''tefillin'' or ''mezuzot''… upon skins which were not properly processed, or if he wrote a Torah scroll or ''tefillin'' on skins which were not processed for the sake of the ''mitsva'' -- they are invalid''' {{hcite|i/2301n.htm#14|Laws of Tefillin, Mezuzah and Torah scrolls 1:14}}. The proper processing is detailed there, ''halacha'' 6 -- and copied from the Talmud Bavli shabbat 79a, see there.  But today almost no-one processes the skins according to ''halacha'', except a very few individuals -- and the consequences of this are that the majority of Jews in the entire world make blessings over Torah scrolls which are invalid from the very beginning, and have invalid ''mezuzot'' on their houses.  And why do we use the "new method" for processing skins?  Because it is cheaper and quicker.
 +
 
 +
In ''halacha'': '''One who slaughters [an animal for food] must check the knife on the edge of the blade, and on both sides of the blade.  And how does he check?  He must draw it to and fro on the skin of his finger, and draw it to and fro on his fingernail, on all three sides, which are the edge and the two sides of the blade -- in order that there not be any defect whatsoever in it; and afterwards he may slaughter with it''' {{hcite|i/5301n.htm#19|ibid 19}}.  Likewise in the Bavli Hullin 17b, see there.  And why does almost no-one but a few individuals check in this manner?  Because this exacting examination is expensive and slow, and diminishes profits from the slaughtering operations.
 +
 
 +
In ''halacha'': '''Carrying an object from one "domain" to another is a forbidden labor [on shabbat]''' {{hcite|i/3112n.htm#8|Laws of Shabbat 12:8}}.  The "public domain" is defined: '''What is a "public domain"?  The wilderness and forests, and roads leading to them: but only if the width of the road is sixteen ''amot'' (approx 24 feet) or wider, and they are not covered with a roof'''{{hcite|i/3114n.htm#1|ibid 14:1}}, and see Bavli Shabbat 99a.  It is impossible to make an ''eruv'' between a private and a public domain.  And why do we "carry" in "''eruvim''" which are not ''eruvim''?  Because it is more pleasant to believe one who is lenient regarding that which we wish to do, than to obey our Sages commandments.
  
 +
The Torah also cautions us regarding what will happen '''if ye shall reject My statutes, and if your soul abhor Mine ordinances, so that ye will not do all My commandments, but break My covenant''' {{hcite|p/pt/pt0326.htm#15|Lev 26:15}}.  May it be His will that we return to Him, and to the words of His prophets and Sages.
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Behar|Behar||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Emor|Emor|Devar/5769/Bamidbar|Bamidbar}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 20:29, 21 May 2009


Behar-Bechukotai 5769 - בהר-בחוקותי תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם  (ויקרא כו:ו)

אם נשמור את דבר ה' ונשמע לנביאיו וחכמיו, נקבל שפע ברכות. "אם-בחקותי תלכו" זאת תחילת תנאי, שההבטחה תתקיים אם נקיים את התנאי.

בהלכה: סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת… עַל גַּבֵּי עוֹרוֹת שְׁאֵינָן מְעֻבָּדִין, אוֹ שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלִּין עַל עוֹר שֶׁלֹּא עִבְּדוֹ לִשְׁמָן -- הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין  (הל' תפילין מזוזה וספר תורה א:יד). ועיבוד העור מפורש שם, הלכה ו -- ומועתק מבבלי שבת עט., ראה שם. היום אין כמעט מי שמעבד עורות כהלכה אלא יחידים בלבד -- ומשמעות הדבר שרוב בני ישראל בכל העולם מברכים על ספרי תורה פסולים לכתחילה, ותולים מזוזות פסולות בבתיהם. ולמה משתמשים ב"שיטה החדשה" לעיבוד העורות? כי היא זולה ומהירה יותר.

בהלכה: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין בְּחֻדָּהּ, וּמִצַּד זֶה, וּמִצַּד זֶה. וְכֵיצַד בּוֹדְקָהּ: מוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל בְּשַׂר אֶצְבָּעוֹ, וּמוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל צִפָּרְנוֹ, מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ, שְׁהֶן פִּיהָ וּשְׁנֵי צְדָדִין -- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם כְּלָל; וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בָּהּ  (שם יט) וגם בבלי חולין יז:, ראה שם. ולמה אין כמעט מי שבודק כהלכה, אלה מעטים מאד? שהבדיקה הקפדנית הזאת יקרה ואטית, ופוגעת הרווחים מתעשיית השחיטה.

בהלכה: הַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מְלָאכָה מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הִיא  (הל' שבת יב:ח). ורשות הרבים: אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים -- מִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וְשָׂדוֹת, וּדְרָכִים הַמְּפֻלָּשִׁין לָהֶן: וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב הַדֶּרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְלֹא תִהְיֶה עָלָיו תַּקְרָה  (שם יד:א) וראה בבלי שבת צט. ואי-אפשר לערב בין רשות הרבים לרשות היחיד. ולמה מטלטלים ב"עירובים" שאינם עירובים? כי יותר נעים להאמין למי שמקל בדבר שרוצים לעשות, מאשר לשמוע למה שחז"ל ציוו.

התורה מזהירה אותנו גם על מה שעתיד להיות אִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי  (ויקרא כו:טו). יהי רצון מלפניו שנחזור אליו ואל דברי נביאיו וחכמיו.


English

If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them  (Lev 26:6)

If we keep God's commandments, and obey His prophets and His sages, we will receive a bounty of blessings. "If ye walk in My statutes" is the beginning of a conditional promise, which if we keep the condition, the promise will be fulfilled.

In halacha: A Torah scroll, tefillin or mezuzot… upon skins which were not properly processed, or if he wrote a Torah scroll or tefillin on skins which were not processed for the sake of the mitsva -- they are invalid  (Laws of Tefillin, Mezuzah and Torah scrolls 1:14). The proper processing is detailed there, halacha 6 -- and copied from the Talmud Bavli shabbat 79a, see there. But today almost no-one processes the skins according to halacha, except a very few individuals -- and the consequences of this are that the majority of Jews in the entire world make blessings over Torah scrolls which are invalid from the very beginning, and have invalid mezuzot on their houses. And why do we use the "new method" for processing skins? Because it is cheaper and quicker.

In halacha: One who slaughters [an animal for food] must check the knife on the edge of the blade, and on both sides of the blade. And how does he check? He must draw it to and fro on the skin of his finger, and draw it to and fro on his fingernail, on all three sides, which are the edge and the two sides of the blade -- in order that there not be any defect whatsoever in it; and afterwards he may slaughter with it  (ibid 19). Likewise in the Bavli Hullin 17b, see there. And why does almost no-one but a few individuals check in this manner? Because this exacting examination is expensive and slow, and diminishes profits from the slaughtering operations.

In halacha: Carrying an object from one "domain" to another is a forbidden labor [on shabbat]  (Laws of Shabbat 12:8). The "public domain" is defined: What is a "public domain"? The wilderness and forests, and roads leading to them: but only if the width of the road is sixteen amot (approx 24 feet) or wider, and they are not covered with a roof (ibid 14:1), and see Bavli Shabbat 99a. It is impossible to make an eruv between a private and a public domain. And why do we "carry" in "eruvim" which are not eruvim? Because it is more pleasant to believe one who is lenient regarding that which we wish to do, than to obey our Sages commandments.

The Torah also cautions us regarding what will happen if ye shall reject My statutes, and if your soul abhor Mine ordinances, so that ye will not do all My commandments, but break My covenant  (Lev 26:15). May it be His will that we return to Him, and to the words of His prophets and Sages.



Top: Devar Prev: Emor Next: Bamidbar




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.