Actions

Difference between revisions of "Devar/5770/Rosh Hashanah"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5770
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(9 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
{{header|Ki Tavo 5769|כי תבוא תשס"ט}}
+
{{header|Rosh Hashanah 5770|ראש השנה תש"ע}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
{{pasuqh|וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ|p/pt/pt0528.htm#10|דברים כח:י}}
+
{{pasuqh|וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם -- כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם|p/pt/pt0429.htm#1|במדבר כט:א}}
  
{{heb|מתי "יראו ממך"? כשיהיה הצבא שלך גדול משל שאר הארצות? כשידך תהיה על העליונה? לא!  התורה אומרת לנו שיהיה רק כאשר '''תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו''' {{hcite|p/pt/pt0528.htm#9|דברים כח:ט}} , אז העמי הארץ יראו וייראו -- ולא לפני כן. }}
+
{{heb|השבת תתחיל שנה חדשה, שנת 5770 לבריאת העולם לפי מנייננו. לא שבת רגילה בלבד שאין בה עשיית מלאכה כלל, אלא בנוסף ראש השנה -- מקרא קודש, בו גם חל איסור עשיית מלאכהשביתה כפולה זאת אינה מוסיפה לנו שום איסור. אפילו איסור תקיעת השופר בשבת-ראש-השנה אינו נובע מכפילות השבות, אלא גזירת חכמינו היא.  ולמרות שאין צד הלכתי כאן, אפשר למצוא רמזים בעניין.}}
  
{{heb|מובן שאויב מפחד מצבא חזק ומאומן משלואבל יש לו תקווה שאם ישקיע בצבא שלו, יוכל יום אחד להתגברלכן, אינו ירא באמת, כי הוא יודע שמטבע הדברים יש לו פתרון לבעיה של איזון כוחות. אין נשק בעולם שאי-אפשר למצוא דרך להתגבר עליו איכשהו.}}
+
{{heb|העולם בהיבראו היה '''תֹהוּ וָבֹהוּ''' {{hcite|p/pt/pt0101.htm#2|בראשית א:ב}}חשוך וריקלא היה כל דבר, אפילו קול לא היה -- עד '''וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר''' {{hcite|p/pt/pt0101.htm#3|שם ג}}.  כל היקום נברא על ידי "דיבור" אחד של הקדוש ברוך-הוא. ללמדך מה כוח הדיבור -- שבאמצעותו עולמים נבראים, וגם נחרבים.}}
  
{{heb|אם כן, למה ייראו אותנו הגויים אם נשמור את מצוות ה'?  מפני שאז "שם ה' נקרא עלינו", כלומר שנהפוך לצבא ה' צבאות -- ולא צבא של מושל בשר ודם. מידה כנגד מידה: אם נשמור מצוותיו יתברך, הוא ברוך הוא ישמור עלינושמירה כנגד שמירה.  ראינו את ידו החזקה ביציאת מצרים -- מי לא יפחד ויירא משומר נאמן וחזק שכזה?}}
+
{{heb|בסיום מלאכת הבריאה, שבת הקדוש ברוך הוא ממלאכתו: '''וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה''' {{hcite|p/pt/pt0202.htm#2|שם ב:ב}}. אף על פי שלא "עבד" במובן שאנו מכירים, שבת -- הפסיק פעולתו -- בשבת הראשונהוכל הדברים שברא, על ידי דיבורו עשה -- חוץ מיצירת האדם.}}
  
{{heb|יש רק תנאי קטן אחד: שנשמור מצוותיו ונלך בדרכיו. כלומר, נשמור מצוותיו תוך כדי הליכה בדרכיו. ומה זה "ללכת בדרכיו"? '''כָּךְ לִמְּדוּ בְּפֵרוּשׁ מִצְוָה זוֹ:  מַה הוּא נִקְרָא חַנּוּן, אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן; מַה הוּא נִקְרָא רַחוּם, אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם; מַה הוּא נִקְרָא קָדוֹשׁ, אַף אַתָּה הֱיֵה קָדוֹשׁ''' {{hcite|i/1201n.htm#11|הל' דעות א:יא}} -- וכך הלאה בכל הדעות. יש מצווה ללכת בדרך הטובה, שהיא הדרך האמצעיתהדרך המאוזנת בדעות תוליך אותנו לאיזון הדרוש כדי להיות שלמים על מנת לשמור כראוי שאר מצוות ה'. אז ישמרנו האל ויגן עלינו, כן יהי רצון.}}
+
{{heb|לבני-אדם יש כוח מיוחד, כוח הדיבורלכן  תרגום אונקלוס מפרש את הפסוק '''וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה''' {{hcite|p/pt/pt0202.htm#7|שם ב:ז}} ככה: '''וַהֲוָת בְּאָדָם, לְרוּחַ מְמַלְּלָא'''.  (והייתה באדם (נשמת החיים אשר נפח בו ה') ל"רוח מדברת").  הכלי הזה הוא ייחודי בעולם החי.  באמצעותו מעבירים מידע מדור לדור, בונים מלכויות ומקדמים את מצב האנושות מיום ליום. אבל לאידך גיסא יש צד שלילי -- לשון הרע, הוניה, עדות השקר. האל הטוב נתן בנו כוח אדיר לעשות כחפצנו, ועלינו לשלוט בו ולהטותו לצד הטוב.}}
 +
 
 +
{{heb|זה רמז אחד שיש בהשמעת השופר בראש השנה.  הקול החודר הזה מסמל מצד אחד קריאה לחזרה בתשובה אל ה'מצד שני, הוא מסמל קול אזעקה, סכנה ופחד -- מה שעלול להיות חלקנו אם לא נשוב אל ה' בכל לבבנו. בואו נשתמש בשבת הזאת שהיא גם ראש השנה, להשבית לשוננו מלדבר כל דבר ערווה, וניכון לקראת השמעת השופר ביום התרועה שלמחרת.}}
  
 
{{english}}
 
{{english}}
{{pasuq|And all the peoples of the earth shall see that the name of the LORD is called upon thee; and they shall be afraid of thee|p/pt/pt0528.htm#10|Deut 28:10}}
+
{{pasuq|And in the seventh month, on the first day of the month, ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work; it is a day of blowing the horn unto you|p/pt/pt0429.htm#1|Num 29:1}}
 +
 
 +
This ''shabbat'' we begin a new year, 5770 since the Creation of the universe according to our system of counting.  It is not just a regular ''shabbat'' where we are restricted from certain kinds of work, but in addition it is ''rosh hashanah'' (the new year) -- a holy convocation, during which there is also a prohibition of performing certain kinds of work.  This double cessation from work does not entail any additional restrictions for us.  Even the prohibition of blowing the ''shofar'' on this ''shabbat'' which is also ''rosh hashanah'' does not stem from the doubled cessation, but was rather a legal enactment of our Sages.  And despite the fact there is no legal side to this (doubling of cessation of work), it is possible to find hints in the matter.
 +
 
 +
The universe at creation time was '''unformed and void''' {{hcite|p/pt/pt0101.htm#2|Gen 1:2}}.  Dark and empty.  There was nothing, not even a sound -- until '''God said: 'Let there be light.'''' {{hcite|p/pt/pt0101.htm#3|ibid 3}}.  The entire universe was created by an "utterance" of God's.  This is to inform you of the power of speech -- that by means of it worlds are created, and also destroyed.
  
When will they "be afraid of you"?  When your army is bigger than the other nations?  When you have the upper hand?  No! The Torah tells us that it will only be when '''thou shalt keep the commandments of the LORD thy God, and walk in His ways''' {{hcite|p/pt/pt0528.htm#9|Deut 28:9}}, then the nations of the world will see and be afraid -- and not before then.
+
At the conclusion of the work of Creation, the Holy One blessed be He ceased (''shavat'') from his activities: '''And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made.''' {{hcite|p/pt/pt0202.htm#2|ibid 2:2}}.  Even though He did not "work" in the sense we are familiar with, he ''shavat'' -- ceased His activity -- on the first ''shabbat''.  All the things He created, He created through His speech -- except for His forming of man.
  
It is understood that an enemy is frightened by an army which is stronger and better trained than his own. But he has hope that if he invests in his own army, one day he will be able to prevailAnd therefore he is not really afraid, because he knows that in the natural scheme of things he has a solution to the problem of balance of powersThere is no weapon in the world which is impossible to defeat in some way.
+
Humans have a special power, the power of speech.  Therefore the Targum Onqelos explains the verse '''and man became a living soul''' {{hcite|p/pt/pt0202.htm#7|ibid 2:7}} like so: '''and (the soul which God set in the man) became a "speaking spirit"'''This tool is unique in the animal world.  Through it we transmit knowledge from generation to generation, build kingdoms and advance the state of humanity from day to dayBut on the other hand, there is a negative side -- slander, misrepresentation, false witness.  God in His benevolence gave us an immense power, to do with as we wish -- and it is incumbent upon us to control it and to turn it to the side of good.
  
If that is so, why will the nations be afraid of us if we follow God's commandments? Because then "God's name will be called upon us", that is to say that we will have transformed into the army of the God of Legions -- and not the army of some flesh and blood ruler.  Tit for tat: if we "guard" His commandments, may He be blessed, then He will guard us. "Guarding" for guarding.  We witnessed His strong arm when we left Egypt -- who would not be afraid and in awe of a such a strong and faithful guardian?
+
This is one of the hints embedded in the sounding of the ''shofar'' on ''rosh hashanah''. That penetrating sound is, on the one hand, a call to repentance -- to return to God.  On the other hand, it is the sound of an alarm -- of danger and fear -- that which is likely to be our lot should we choose not to return to God with all our hearts.  Let us use this ''shabbat'' which is also the first day of ''rosh hashanah'' to give our tongues a rest from any improper speech, and prepare ourselves for the sounding of the ''shofar'' -- the call to return -- on the "day of blowing" on the following day.
  
There is only one small condition: that we guard His commandments and walk in His ways.  That is, guard His commandments while walking in His ways.  What does "walking in His ways" mean? '''So [our Sages] learned the explanation of this commandment: just as He is gracious, so should you be gracious.  Just as He is merciful, so should you be merciful.  Just as He is holy, so should you be holy.''' {{hcite|i/1201n.htm#11|Laws of Personality Development 1:11}} -- and so on for all the other personality traits. It is a commandment to walk on the "good path" -- that is, is the "middle road".  The balanced path among personality traits will lead us to the balance we need in order to perfect ourselves so we can properly guard the rest of God's commandments.  Then will He guard us and protect us, may it be His will.
 
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Ki Tetse|Ki Tetse||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Ki Tavo|Ki Tavo|Devar/5770/Haazinu|Haazinu}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 10:49, 25 September 2009


Rosh Hashanah 5770 - ראש השנה תש"ע
English text below
Send me feedback

עברית

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם -- כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם  (במדבר כט:א)

השבת תתחיל שנה חדשה, שנת 5770 לבריאת העולם לפי מנייננו. לא שבת רגילה בלבד שאין בה עשיית מלאכה כלל, אלא בנוסף ראש השנה -- מקרא קודש, בו גם חל איסור עשיית מלאכה. שביתה כפולה זאת אינה מוסיפה לנו שום איסור. אפילו איסור תקיעת השופר בשבת-ראש-השנה אינו נובע מכפילות השבות, אלא גזירת חכמינו היא. ולמרות שאין צד הלכתי כאן, אפשר למצוא רמזים בעניין.

העולם בהיבראו היה תֹהוּ וָבֹהוּ  (בראשית א:ב). חשוך וריק. לא היה כל דבר, אפילו קול לא היה -- עד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר  (שם ג). כל היקום נברא על ידי "דיבור" אחד של הקדוש ברוך-הוא. ללמדך מה כוח הדיבור -- שבאמצעותו עולמים נבראים, וגם נחרבים.

בסיום מלאכת הבריאה, שבת הקדוש ברוך הוא ממלאכתו: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה  (שם ב:ב). אף על פי שלא "עבד" במובן שאנו מכירים, שבת -- הפסיק פעולתו -- בשבת הראשונה. וכל הדברים שברא, על ידי דיבורו עשה -- חוץ מיצירת האדם.

לבני-אדם יש כוח מיוחד, כוח הדיבור. לכן תרגום אונקלוס מפרש את הפסוק וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה  (שם ב:ז) ככה: וַהֲוָת בְּאָדָם, לְרוּחַ מְמַלְּלָא. (והייתה באדם (נשמת החיים אשר נפח בו ה') ל"רוח מדברת"). הכלי הזה הוא ייחודי בעולם החי. באמצעותו מעבירים מידע מדור לדור, בונים מלכויות ומקדמים את מצב האנושות מיום ליום. אבל לאידך גיסא יש צד שלילי -- לשון הרע, הוניה, עדות השקר. האל הטוב נתן בנו כוח אדיר לעשות כחפצנו, ועלינו לשלוט בו ולהטותו לצד הטוב.

זה רמז אחד שיש בהשמעת השופר בראש השנה. הקול החודר הזה מסמל מצד אחד קריאה לחזרה בתשובה אל ה'. מצד שני, הוא מסמל קול אזעקה, סכנה ופחד -- מה שעלול להיות חלקנו אם לא נשוב אל ה' בכל לבבנו. בואו נשתמש בשבת הזאת שהיא גם ראש השנה, להשבית לשוננו מלדבר כל דבר ערווה, וניכון לקראת השמעת השופר ביום התרועה שלמחרת.

English

And in the seventh month, on the first day of the month, ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work; it is a day of blowing the horn unto you  (Num 29:1)

This shabbat we begin a new year, 5770 since the Creation of the universe according to our system of counting. It is not just a regular shabbat where we are restricted from certain kinds of work, but in addition it is rosh hashanah (the new year) -- a holy convocation, during which there is also a prohibition of performing certain kinds of work. This double cessation from work does not entail any additional restrictions for us. Even the prohibition of blowing the shofar on this shabbat which is also rosh hashanah does not stem from the doubled cessation, but was rather a legal enactment of our Sages. And despite the fact there is no legal side to this (doubling of cessation of work), it is possible to find hints in the matter.

The universe at creation time was unformed and void  (Gen 1:2). Dark and empty. There was nothing, not even a sound -- until God said: 'Let there be light.'  (ibid 3). The entire universe was created by an "utterance" of God's. This is to inform you of the power of speech -- that by means of it worlds are created, and also destroyed.

At the conclusion of the work of Creation, the Holy One blessed be He ceased (shavat) from his activities: And on the seventh day God finished His work which He had made; and He rested on the seventh day from all His work which He had made.  (ibid 2:2). Even though He did not "work" in the sense we are familiar with, he shavat -- ceased His activity -- on the first shabbat. All the things He created, He created through His speech -- except for His forming of man.

Humans have a special power, the power of speech. Therefore the Targum Onqelos explains the verse and man became a living soul  (ibid 2:7) like so: and (the soul which God set in the man) became a "speaking spirit". This tool is unique in the animal world. Through it we transmit knowledge from generation to generation, build kingdoms and advance the state of humanity from day to day. But on the other hand, there is a negative side -- slander, misrepresentation, false witness. God in His benevolence gave us an immense power, to do with as we wish -- and it is incumbent upon us to control it and to turn it to the side of good.

This is one of the hints embedded in the sounding of the shofar on rosh hashanah. That penetrating sound is, on the one hand, a call to repentance -- to return to God. On the other hand, it is the sound of an alarm -- of danger and fear -- that which is likely to be our lot should we choose not to return to God with all our hearts. Let us use this shabbat which is also the first day of rosh hashanah to give our tongues a rest from any improper speech, and prepare ourselves for the sounding of the shofar -- the call to return -- on the "day of blowing" on the following day.




Top: Devar Prev: Ki Tavo Next: Haazinu




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.