Actions

Difference between revisions of "Devar/5770/Lech Lecha"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5770
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(8 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Noach 5770|נוח תש"ע}}
+
{{header|Lech Lecha 5770|לך לך תש"ע}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
−
{{pasuqh|וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן |p/pt/pt0111.htm#26|בראשית יא:כו}}
+
{{pasuqh|וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ|p/pt/pt0112.htm#6|בראשית יב:ו}}
  
−
{{heb|תרח אבי אברם מופיע בסוף רשימה ארוכה של הדורות הקודמים לו.  מעניין, שהוליד רק בגיל מאוחר: שהרי אביו נחור הוליד אותו בגיל עשרים ותשע. ושרוג אבי נחור בגיל שלושים שנה, רעו אבי שרוג בגיל שלושים ושתיים, וכך הלאה עד לשם, שהיה בן מאה בהולידו את ארפכשד שנתיים אחר המבול. למה נמנע מלהוליד עד גיל כה מבוגר?}}
+
{{heb|כשאברם עזב את ארצו ומולדתו, לא ידע אנה הולך -- אלא בטח בה' שאמר לו ללכת '''אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ''' {{hcite|p/pt/pt0112.htm#1|שם 1}}. וכשנכנס לארץ, לא הייתה ריקה ומוכנה לו ולמשפחתו, אלא "הכנעני אז בארץ".  וה' בא אליו והוסיף לו שזאת אכן הארץ "אשר אראך", ככתוב: '''וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת''' {{hcite|p/pt/pt0112.htm#7|שם ז}} -- למרות שכבר הייתה נושבת.}}
  
−
{{heb|עדיין לא מצאתי הסבר לדבר הזה אצל מפרשי התורה, ולכן אנסה לפתח תשובה לשאלה בע"ה.  ידוע מן [http://www.tsel.org/torah/midrashraba/noach.html המדרש בראשית רבה] שתרח היה עובד עבודה זרה, ושהייתה לו חנות בה מכר פסילי אלילים לעבודתה.  נראה לי אולי, שהיה כל כך עסוק בעולם ההבלים ההוא, עד שלא השקיע ולא כלום בחיי המשפחה.  הוא באמת האמין בעבודה זרה -- כל כך, שלא עסק אלה בה.}}
+
{{heb|לאחר ירידתו למצרים ועלותו שוב אל הארץ, כתוב: '''וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ''' {{hcite|p/pt/pt0113.htm#7|בראשית יג:ז}}.  ומה כתוב מיד לפני זה?  '''וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט'''. בני אותה המשפחה לא יכלו לשבת יחדיו כאחים. ובינתיים, אויביהם גדלו ועצמו.  כשאברם נכנס לארץ בתחילה, לא הפריעו לו ולכל משפחתו.  אבל לאחר שיצא מן הארץ והתחילו בני המשפחה לריב -- כבר נחלש האימה של תושבי הארץ כלפי משפחתו של אברם, ומה כתוב? '''וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי אַבְרָם''' {{hcite|p/pt/pt0114.htm#12|בראשית יד:יב}}.}}
  
−
{{heb|אותו מדרש אומר לנו שלתרח הגיע עולם הבא -- וזה תמה, שעובד ע"ז לא יכול לקבל שכר כזה. אלא למדך שחזר בתשובה ממעשיו הרעים, אחרי שאברם בנו הראה לו שאין כל אמת בעבודה זרה, זולתי לה' בלבד. ואולי בא הכתוב ללמדנו שאפילו אדם שעבד ע"ז כל חייב והיה שקוע בה כמו תרח -- אפילו לאחד כזה יש אפשרות לחזור בתשובה אל ה' יתברך.}}
+
{{heb|הסיפור הזה חוזר חלילה בתולדות עמנו.  אחדות לפרקים, ריב ומתח לפרקים.  ותמיד האויב ממתין לזמן בו קול יעקב ייחלש וידיו ירפו.  ולמרות כל זאת, מעולם ועד עולם הבטחתו של צור ישראל וגואלו הקדוש ברוך הוא עומדת לעד.  ארצנו שלנו, לשעבר ארץ הכנעני. על פי ה'  הורשנו אותם  -- ועל פיו גורשנו ממנה -- והוחזרנו אליה באהבתו אותנו כנבואתו אלינו: '''כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת-עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח, וּמֵאֶרֶץ, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ. וְהֵבֵאתִי אֹתָם, וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים -- בֶּאֱמֶת, וּבִצְדָקָה.''' {{hcite|p/pt/pt2308.htm#7|זכריה ח:ז,ח}}.}}
  
  
 +
{{english}}
 +
{{pasuq|And the Canaanite was then in the land|p/pt/pt0112.htm#6|Gen 12:6}}
  
−
{{english}}
+
When Avram left his home and family, he did not know exactly where he was going -- rather, he had faith in God, Who told him to go '''unto the land that I will show thee''' {{hcite|p/pt/pt0112.htm#1|ibid 1}}. And when he entered the Land, it was not empty and waiting for him and his family, rather "the Canaanite was then in the land".  And God came to him and added that this was indeed the land "I will show thee", as it states: '''Unto thy seed will I give this land'''  {{hcite|p/pt/pt0112.htm#7|ibid 7}} -- even though the land was already settled.
−
{{pasuq|And Terah lived seventy years, and begot Abram, Nahor, and Haran|p/pt/pt0111.htm#26|Gen 11:26}}
 
  
−
Terah the father of Abram appears at the end of a long list of previous generations.  It is interesting that he is listed as having fathered only at an advanced age: for his own father Nahor fathered him when he was twenty-nine.  And Serug, Nahor's father at thirty; and Reu, Serug's father at thirty-two, and so forth up until Shem, who was one hundred when he fathered Arpachshad two years after the Flood. Why did Terah keep from procreation until such an advanced age?
+
After he went down to Egypt and came back up to the Land, it states: '''And the Canaanite and the Perizzite dwelt then in the land''' {{hcite|p/pt/pt0113.htm#7|Gen 13:7}}.  And what is written immediately before that?  '''And there was a strife between the herdmen of Abram's cattle and the herdmen of Lot's cattle'''.  Members of the same family could not dwell together as brothers.  And in the meantime, their enemies grew and became numerous.  When Avram initially entered the Land, nobody bothered him or any of his family.  But after he left the Land and his family began to fight amongst themselves -- then the Canaanite's fear of them diminished.  And what is then written?  '''And they took Lot, Abram's brother's son, who dwelt in Sodom, and his goods, and departed''' {{hcite|p/pt/pt0114.htm#12|Gen 14:12}}.
  
−
I still haven't found an answer to this matter among the Torah commentators, so I will try to develop an answer with God's help. It is known from the [http://www.tsel.org/torah/midrashraba/noach.html Midrash Rabbah Bereshit] that Terah was an idol worshipper, and that he owned a store where he sold the idols used in that worship.  It seems to me, perhaps, that he was so involved in the vanity of the world of idolatry that he didn't invest even a minimal amount of time in family life.  He ''really'' believed in idolatry -- so much so, that he didn't involve himself in anything else.
+
This story repeats itself throughout the history of our people.  Unity for a period, bickering and tension for a period. And always, the enemy waits for a time when the "voice of Jacob" is weakened, and his hands lose their strength. But despite all this, forever and always the promise of the Rock of Israel and their Savior, the Holy One blessed is He, eternally remains.  Our Land, formerly the land of the Canaanites.  By His word we dispossessed them of it -- and by His word were we exiled from it -- and we have been returned to it because of His love for us as in His prophecy to us: '''Thus saith the LORD of hosts: Behold, I will save My people from the east country, and from the west country.  And I will bring them, and they shall dwell in the midst of Jerusalem; and they shall be My people, and I will be their God, in truth and in righteousness.''' {{hcite|p/pt/pt2308.htm#7|Zech 8:7,8}}
  
−
The same ''midrash'' tells us that Terah received the reward of the "World to Come" -- and this is puzzling, as we know that an idolater cannot receive such a reward.  Rather, this comes to tell us that he repented his evil deeds after Abram his son demonstrated to him the falseness of idolatry, and that there is no truth in idolatry, rather only in worship of God.  Perhaps it comes to inform us that even a person who worshiped idols his entire life and was immersed in it as much as Terah -- even such a person has the option to return in repentance to God, may He be blessed.
 
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Bereshit|Bereshit||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Noach|Noach|Devar/5770/Vayera|Vayera}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 21:45, 4 November 2009


בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Lech Lecha 5770 - לך לך תש"ע
English text below
Send me feedback

עברית

וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ  (בראשית יב:ו)

כשאברם עזב את ארצו ומולדתו, לא ידע אנה הולך -- אלא בטח בה' שאמר לו ללכת אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ  (שם 1). וכשנכנס לארץ, לא הייתה ריקה ומוכנה לו ולמשפחתו, אלא "הכנעני אז בארץ". וה' בא אליו והוסיף לו שזאת אכן הארץ "אשר אראך", ככתוב: וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת  (שם ז) -- למרות שכבר הייתה נושבת.

לאחר ירידתו למצרים ועלותו שוב אל הארץ, כתוב: וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ  (בראשית יג:ז). ומה כתוב מיד לפני זה? וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט. בני אותה המשפחה לא יכלו לשבת יחדיו כאחים. ובינתיים, אויביהם גדלו ועצמו. כשאברם נכנס לארץ בתחילה, לא הפריעו לו ולכל משפחתו. אבל לאחר שיצא מן הארץ והתחילו בני המשפחה לריב -- כבר נחלש האימה של תושבי הארץ כלפי משפחתו של אברם, ומה כתוב? וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי אַבְרָם  (בראשית יד:יב).

הסיפור הזה חוזר חלילה בתולדות עמנו. אחדות לפרקים, ריב ומתח לפרקים. ותמיד האויב ממתין לזמן בו קול יעקב ייחלש וידיו ירפו. ולמרות כל זאת, מעולם ועד עולם הבטחתו של צור ישראל וגואלו הקדוש ברוך הוא עומדת לעד. ארצנו שלנו, לשעבר ארץ הכנעני. על פי ה' הורשנו אותם -- ועל פיו גורשנו ממנה -- והוחזרנו אליה באהבתו אותנו כנבואתו אלינו: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת-עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח, וּמֵאֶרֶץ, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ. וְהֵבֵאתִי אֹתָם, וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים -- בֶּאֱמֶת, וּבִצְדָקָה.  (זכריה ח:ז,ח).


English

And the Canaanite was then in the land  (Gen 12:6)

When Avram left his home and family, he did not know exactly where he was going -- rather, he had faith in God, Who told him to go unto the land that I will show thee  (ibid 1). And when he entered the Land, it was not empty and waiting for him and his family, rather "the Canaanite was then in the land". And God came to him and added that this was indeed the land "I will show thee", as it states: Unto thy seed will I give this land  (ibid 7) -- even though the land was already settled.

After he went down to Egypt and came back up to the Land, it states: And the Canaanite and the Perizzite dwelt then in the land  (Gen 13:7). And what is written immediately before that? And there was a strife between the herdmen of Abram's cattle and the herdmen of Lot's cattle. Members of the same family could not dwell together as brothers. And in the meantime, their enemies grew and became numerous. When Avram initially entered the Land, nobody bothered him or any of his family. But after he left the Land and his family began to fight amongst themselves -- then the Canaanite's fear of them diminished. And what is then written? And they took Lot, Abram's brother's son, who dwelt in Sodom, and his goods, and departed  (Gen 14:12).

This story repeats itself throughout the history of our people. Unity for a period, bickering and tension for a period. And always, the enemy waits for a time when the "voice of Jacob" is weakened, and his hands lose their strength. But despite all this, forever and always the promise of the Rock of Israel and their Savior, the Holy One blessed is He, eternally remains. Our Land, formerly the land of the Canaanites. By His word we dispossessed them of it -- and by His word were we exiled from it -- and we have been returned to it because of His love for us as in His prophecy to us: Thus saith the LORD of hosts: Behold, I will save My people from the east country, and from the west country. And I will bring them, and they shall dwell in the midst of Jerusalem; and they shall be My people, and I will be their God, in truth and in righteousness.  (Zech 8:7,8)



Top: Devar Prev: Noach Next: Vayera



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5770/Lech_Lecha&oldid=5832"