Actions

Difference between revisions of "Devar/5770/Chayei Sarah"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5770
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(9 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Vayera 5770|וירא תש"ע}}
+
{{header|Chayei Sarah 5770|חיי שרה תש"ע}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
−
{{pasuqh|כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם|p/pt/pt0122.htm#17|בראשית כב:יז}}
+
{{pasuqh|וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים -- שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה|p/pt/pt0123.htm#1|בראשית כג:א}}
  
−
{{heb|בדומה לאשר עשה בפרשה שעברה {{hcite|p/pt/pt0115.htm#5|בראשית טו:ה}}, ה' הבטיח לאברהם שיהיו לו צאצאים רבים מאד -- "ככוכבי השמים".  בפשרה שעברה, הוא אמר לאברם שיספור את הכוכבים אם יוכל, ו"כה יהיה זרעך". }}
+
{{heb|שם הפרשה "חיי שרה", נשמע לנו מוזר -- שהרי היא פותחת במות שרה ולא באירועי-חייה.  ורבותינו דרשו:  '''יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה (תהילים לז:יח). כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים. בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת עשרים שנה לחטא''' <small>[http://www.tsel.org/torah/midrashraba/chaisara.html מדרש רבה בראשית, חיי שרה]</small>.  דרשו שלהודיע על תמימותה התורה האריכה בביטוי משונה הזה. והמשיכו רבותינו: '''מה צורך לומר "שני חיי שרה" באחרונה? לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ולעולם הבא'''.}}
  
−
{{heb|למה ביקש זאת מאברהם? הרי ידוע היה גם בתקופה עתיקה ביותר, שמספר הכוכבים הנראים לעין -- למרות שהוא לא קטן -- אינו הרבה מעבר לאלפיים.  כל אדם שאינו לא חכם ולא סכל, יכול לספור את כל הכוכבים הנראים לעין. מה היא אפוא, התהילה שאמר המלך דוד ע"ה: '''מוֹנֶה מִסְפָּר, לַכּוֹכָבִים; לְכֻלָּם, שֵׁמוֹת יִקְרָא''' {{hcite|p/pt/pt26e7.htm#4|תהילים כמז:ד}}? גם אני יכול לספור עד אלפיים!}}
+
{{heb|כבר מזמן נהגו העם לבקר בקברי הצדיקים ולהתפלל אצלם. ומערת המכפלה שבחברון, בה קוברו אברהם ושרה, הוא אחד האתרים הקדושים הדרושים ביותר אצל הציבור הרחב.  שם הולכים לבקש רחמים ולהתפלל עבור כל צרכי הפרט. אבל מורנו הרמב"ם כתב בפירוש: '''וְהַצַּדִּיקִים, אֵין בּוֹנִים לָהֶם נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹתֵיהֶן -- דִּבְרֵיהֶם הֶם זִכְרוֹנָם.  וְלֹא יִפְנֶה אָדָם לְבַקַּר הַקְּבָרוֹת''' {{hcite|i/e404n.htm#4|הל' אבל ד:ד}}.  כי הצדיק הנחיל לנו את חכמתו וכל מפעלו, בעודנו חי -- על ידי דבריו ומעשיו הטובים. לאחר שהלך לעולמו, שוב אינו פועל בעולם הזה, אלא על ידי אותן המילים בהן השפיע על הזולת בחייו. ולכן אין תועלת לבקר אצל קברות הצדיקים (שגם ייתכן שהם בכלל לא קבורים שם, ומה עוד -- שזה קרוב לדרישה מן המתים, שהיא אסורה מן התורה).}}
  
−
{{heb|הרמב"ם מסביר לנו בהלכות יסודי התורה {{hcite|i/1104n.htm#19|ד:יט}} שכאשר מתבוננים במעשיו של הקדוש ברוך הוא, וחוקרים ומבינים -- אז יכולים להשיג אהבת המקום ויראתו. יודעים דרך מחקרי המדע שאילו אפשר היה לספור כוכב כל שנייה בלא הפסקה, גם תקופה פי-אלפיים  גדולה משנות היקום (לפי המדע, כ-13 מיליארד שנה) לא תספיק לספור את כולם.  כמובן שבשר ודם לא יוכל לסיים מסימה כזאת!  כשאברהם הוראה במחזה את אמיתת המציאות -- שישנם לא אלפים, אלא אין-ספור כוכבים -- הבין שלא רצה הקב"ה לומר לו שיהיו לו אלפי צאצאים. רצה, ברוך הוא, לומר לו שאי-אפשר יהיה לספור את צאצאיו! כי כל מי שבא להסתופף תחת כנפי השכינה נמנה בין צאצאיו של אברהם אבינו ע"ה, ואין איש שיכול לחקור את מחשבותיהם של הזולת ולדעת את לבבם.  רק אחד "מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא".}}
+
{{heb|דרשת רבותינו מלמדת אותנו שהתורה מדברת על שני עולמות: העולם הזה, והעולם הבא. בעולם הזה אנו מצווים במצוות אדון הכל, ומשתדלים כמיטב יכולתנו למלא אחר רצונו יתברך. ובעולם הבא, שאין בו לא ישיבה ולא עמידה (כי אין בו גוף ולא כל צורכי הגוף כלל) מקבלים את השכר על פעולתנו בעולם הזה.  שרה מילאה את חייה בגמילות חסדים והכנסת אורחים, ועזרה לבעלה להביא אורה לעולם הזה. יהי זכרה ברוך.}}
  
  
 
{{english}}
 
{{english}}
−
{{pasuq|That in blessing I will bless thee, and in multiplying I will multiply thy seed as the stars of the heaven, and as the sand which is upon the seashore|p/pt/pt0122.htm#16|Gen 22:17}}
+
{{pasuq|And the life of Sarah was a hundred and seven and twenty years; these were the years of the life of Sarah|p/pt/pt0123.htm#1|Gen 23:1}}
  
−
Similar to what He said in last week's portion {{hcite|p/pt/pt0115.htm#5|Gen 15:5}}, He promised Abraham that he would have very numerous offspring -- "as the stars of the heaven". In the portion last week, He said to Avram that he should count the stars if he could, and "so will your seed be".
+
The name of our portion, translated as "the life of Sarah", sounds odd to us -- since it opens with Sarah's death, and not with any life-events of hers. Our Sages expounded: '''The LORD knoweth the days of them that are wholehearted; and their inheritance shall be for ever (Psa 37:18).  Just as they are wholehearted, so are their years whole.  At twenty she was as pretty as a seven year old; at one-hundred, as free of sin as a twenty year old'''  <small>[http://www.tsel.org/torah/midrashraba/chaisara.html Midrash Rabbah Bereshit, Chayei Sarah]</small>.  They expounded that the Torah used this odd wording for Sarah's age to inform us of her purity.  And our Sages continue: '''What need is there to say "the years of the life of Sarah" again at the end? To inform you that the life of the righteous is precious to God both in this world and in the next world'''.
  
−
Why did He ask this of Abraham?  It was known even in the most ancient times that the number of stars visible to the eye -- though not a small number -- doesn't exceed two thousand or so.  Anyone who is neither particularly smart nor dull can count all the visible stars.  So what indeed is the praise King David sang of God: '''He counteth the number of the stars; He giveth them all their names''' {{hcite|p/pt/pt26e7.htm#4|Ps 147:4}}? I too can count to two-thousand!
+
For a long time the people have had the custom of visiting the grave-sites of the righteous and praying there.  The Cave of the Machpelah in Chevron, in which Abraham and Sarah were buried, is one of the most sought after holy sites among the general public.  There they go to request mercy and to pray for their individual needs.  But our teacher the Rambam wrote explicitly: '''We do not erect memorials on the graves of the righteous -- their words are their memorials.  Nor should one visit graves.''' {{hcite|i/e404n.htm#4|Laws of Mourning 4:4}}. This is because the righteous bequeaths us his wisdom and deeds, while he is alive -- through his words and good deeds.  After his death, he no longer acts in this world except through those words with which he influenced others while he was alive. And therefore there is no benefit to visiting the graves of the righteous (additionally, it is possible they are not even buried in that grave; and further: it is close to "asking of the dead", which is forbidden by the Torah).
  
−
The Rambam explains to us in the Laws of the Fundamentals of Torah {{hcite|i/1104n.htm#19|4:19}} that when we deeply contemplate God's works, and investigate and understand them -- then we are able to achieve love and fear of Him.  It is known from scientific investigation that were one able to count one star every second, without stopping, even a period two-thousand times longer than the age of the universe (according to scientists, approximately 13 billion years) would not suffice to count them all.  Certainly, such a task is beyond the abilities of flesh and blood!  When Abraham was shown by prophetic vision, the true reality -- that there are not a few thousand, but an uncountable number of stars -- he understood that the Holy One blessed is He did not want to inform him that he would have thousands of descendants.  He wanted, may He be blessed, to inform him that it would be ''impossible'' to count them! Because every person who comes to nestle under the wings of the Divine Presence is counted among the descendants of Abraham our forefather of blessed memory, and no human can peer into the thoughts of others and know their minds.  Only One is there "Who counteth the number of the stars, Who giveth them all their names".
+
Our Sages' exposition teaches us that the Torah speaks of two worlds: this world and the next world. In this world we are commanded with the Master of the World's commandments, and we try our best to fulfill His will, may He be blessed. And in the next world, where there is neither sitting nor standing (because there is no body nor any bodily needs whatsoever) we receive the reward for our action in this world.  Sarah filled her life with deeds of kindness, with hospitality and with helping her husband bring light into this world.  May her memory be blessed.
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Lech Lecha|Lech Lecha||}}
+
 
 +
{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Vayera|Vayera|Devar/5770/Toldot|Toldot}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 21:08, 19 November 2009


בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Chayei Sarah 5770 - חיי שרה תש"ע
English text below
Send me feedback

עברית

וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים -- שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה  (בראשית כג:א)

שם הפרשה "חיי שרה", נשמע לנו מוזר -- שהרי היא פותחת במות שרה ולא באירועי-חייה. ורבותינו דרשו: יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה (תהילים לז:יח). כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים. בת כ' כבת ז' לנוי, בת ק' כבת עשרים שנה לחטא מדרש רבה בראשית, חיי שרה. דרשו שלהודיע על תמימותה התורה האריכה בביטוי משונה הזה. והמשיכו רבותינו: מה צורך לומר "שני חיי שרה" באחרונה? לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעולם הזה ולעולם הבא.

כבר מזמן נהגו העם לבקר בקברי הצדיקים ולהתפלל אצלם. ומערת המכפלה שבחברון, בה קוברו אברהם ושרה, הוא אחד האתרים הקדושים הדרושים ביותר אצל הציבור הרחב. שם הולכים לבקש רחמים ולהתפלל עבור כל צרכי הפרט. אבל מורנו הרמב"ם כתב בפירוש: וְהַצַּדִּיקִים, אֵין בּוֹנִים לָהֶם נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹתֵיהֶן -- דִּבְרֵיהֶם הֶם זִכְרוֹנָם. וְלֹא יִפְנֶה אָדָם לְבַקַּר הַקְּבָרוֹת  (הל' אבל ד:ד). כי הצדיק הנחיל לנו את חכמתו וכל מפעלו, בעודנו חי -- על ידי דבריו ומעשיו הטובים. לאחר שהלך לעולמו, שוב אינו פועל בעולם הזה, אלא על ידי אותן המילים בהן השפיע על הזולת בחייו. ולכן אין תועלת לבקר אצל קברות הצדיקים (שגם ייתכן שהם בכלל לא קבורים שם, ומה עוד -- שזה קרוב לדרישה מן המתים, שהיא אסורה מן התורה).

דרשת רבותינו מלמדת אותנו שהתורה מדברת על שני עולמות: העולם הזה, והעולם הבא. בעולם הזה אנו מצווים במצוות אדון הכל, ומשתדלים כמיטב יכולתנו למלא אחר רצונו יתברך. ובעולם הבא, שאין בו לא ישיבה ולא עמידה (כי אין בו גוף ולא כל צורכי הגוף כלל) מקבלים את השכר על פעולתנו בעולם הזה. שרה מילאה את חייה בגמילות חסדים והכנסת אורחים, ועזרה לבעלה להביא אורה לעולם הזה. יהי זכרה ברוך.


English

And the life of Sarah was a hundred and seven and twenty years; these were the years of the life of Sarah  (Gen 23:1)

The name of our portion, translated as "the life of Sarah", sounds odd to us -- since it opens with Sarah's death, and not with any life-events of hers. Our Sages expounded: The LORD knoweth the days of them that are wholehearted; and their inheritance shall be for ever (Psa 37:18). Just as they are wholehearted, so are their years whole. At twenty she was as pretty as a seven year old; at one-hundred, as free of sin as a twenty year old Midrash Rabbah Bereshit, Chayei Sarah. They expounded that the Torah used this odd wording for Sarah's age to inform us of her purity. And our Sages continue: What need is there to say "the years of the life of Sarah" again at the end? To inform you that the life of the righteous is precious to God both in this world and in the next world.

For a long time the people have had the custom of visiting the grave-sites of the righteous and praying there. The Cave of the Machpelah in Chevron, in which Abraham and Sarah were buried, is one of the most sought after holy sites among the general public. There they go to request mercy and to pray for their individual needs. But our teacher the Rambam wrote explicitly: We do not erect memorials on the graves of the righteous -- their words are their memorials. Nor should one visit graves.  (Laws of Mourning 4:4). This is because the righteous bequeaths us his wisdom and deeds, while he is alive -- through his words and good deeds. After his death, he no longer acts in this world except through those words with which he influenced others while he was alive. And therefore there is no benefit to visiting the graves of the righteous (additionally, it is possible they are not even buried in that grave; and further: it is close to "asking of the dead", which is forbidden by the Torah).

Our Sages' exposition teaches us that the Torah speaks of two worlds: this world and the next world. In this world we are commanded with the Master of the World's commandments, and we try our best to fulfill His will, may He be blessed. And in the next world, where there is neither sitting nor standing (because there is no body nor any bodily needs whatsoever) we receive the reward for our action in this world. Sarah filled her life with deeds of kindness, with hospitality and with helping her husband bring light into this world. May her memory be blessed.



Top: Devar Prev: Vayera Next: Toldot



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5770/Chayei_Sarah&oldid=5912"