Actions

Difference between revisions of "Devar/5770/Vayeshev"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5770
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(4 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Vayishlach 5770|וישלח תש"ע}}
+
{{header|Vayeshev 5770|וישב תש"ע}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
−
{{pasuqh|וַיֹּאמֶר שְׁכֶם, אֶל-חֲמוֹר אָבִיו לֵאמֹר:  קַח-לִי אֶת-הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, לְאִשָּׁה|p/pt/pt0134.htm#4|בראשית לד:ד}}
+
{{pasuqh|וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי|p/pt/pt0138.htm#26|בראשית לח:כו}}
  
−
{{heb|אחרי ששכם חטף את דינה בת יעקב ואנס אותה -- חשק בה וביקש מאביו לקחת לו את ה"ילדה" הזאת לו לאשה.  שמעון ולוי הגיבו בחוזקה, והרגו את כל הזכרים שבעיר שכם.  כאשר יעקב הוכיח אותם על אשר עשו, באומרו '''עֲכַרְתֶּם אֹתִי, לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ''' {{hcite|pt/pt0134.htm#30|שם ל}} -- האחים ענו לו בקצרה: '''הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ?''' {{hcite|pt/pt0134.htm#31|שם לא}}}}
+
{{heb|הסיפור של יהודה ותמר מפסיק פתאום את הסיפור של הורדת יוסף מצרימה.  לשם מה הכניסה כאן התורה את הקטע הזה?}}
  
−
{{heb|אולי אין דרך קצרה יותר להדגים את ההבדל המשמעותי שבין תפיסת עולם התורנית לבין זאת של הגויים הסובבים אותנו (גם אז, וגם היום). בעיניהם הכל חפצים השייכים למישהו. רוצה אישה? לך, קח -- ואפילו באונס, כי היא אינה אלא חפץ.  מגיע לך! וכך אמרו בפרשתנו: '''מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל-בְּהֶמְתָּם, הֲלוֹא לָנוּ הֵם?''' {{hcite|pt/pt0134.htm#23|שם כג}} -- גם כאשר נכנסו ל"הסכם שלום" עם בני ישראל, עשו זאת על מנת לגזול את כל רכושם.}}
+
{{heb|הסיפור הראשי ממשיך בתיאור הורדת יוסף -- לא רק אל מצריים, אלא שבתוך מצריים הורד אל בית הסוהר של פרעה -- המקום שממנו אף אחד לא יוצא, אלא ברצון פרעה. אין מקום "נמוך" מזה בכל ארץ מצריים. יוסף הושפל לגמרי למטה.  בקשר לבניו של יהודה, מסופר שלמרות היות יהודה איש ירא אלוהים, בניו לא היו כמותו -- ואין ספק שהעובדה הזאת השפילה אותו.  ולבסוף בא אל אישה זונה, ובבוא הזמן נודע לו שהיא לא הייתה זונה, אלא כלתו של בנו המת.  ובמקום לכסות על עצמו ולהמשיך ולהעניש אותה כמו שאמר לעשות מקודם, הודה בפני כל העם ש"צדקה ממני". השפיל עצמו לפני העם ולא נתן לה להיענש חינם.}}
 +
 
 +
{{heb|גם יוסף, גם יהודה היו מיועדים לגדולה, למלכות.  שניהם הושפלו מאד וחוו הפסדים אישיים קשים ומכאיבים מאד. התורה רוצה לומר שרק מי שיודע להיות שפל רוח יכול להיות מלך הוגן.  לשם כך התורה מצווה שמלך יכתוב לעצמו ספר תורה שני '''הַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לְעַצְמוֹ''' {{hcite|i/2307n.htm#2|הל' ספר תורה ז:ב}}, להיות תמיד אצלו.  שידע שאפילו כל העולם מקלסו, יש מעליו מלך מלכי המלכים.}}
  
−
{{heb|לעומתם, התורה מצווה לנו שאין אישה "נלקחת" אלא לרצונה: '''אֵין הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת, אֵלָא לִרְצוֹנָהּ, וְהַמְּקַדֵּשׁ אִשָּׁה בְּעַל כָּרְחָהּ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת''' {{hcite|i/4104n.htm#1|הל' אישות ד:א}}.  למרות שהיא "נקנית" לבעלה -- היא אינה חפץ גולמי, אלא בן אדם עם נשמה ורצון -- ויש לו לבעלה לשמוע לה ולא לכפות עליה.  ואם ייארע לה אונס כמו שאירע לדינה, לא נענשת כלל: '''אָנוּס פָּטוּר מִכְּלוּם -- מִן הַמַּלְקוּת, וּמִן הַקָּרְבָּן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִן הַמִּיתָה''' {{hcite|i/5101n.htm#8|הל' איסורי ביאה א:ח}}.  ולהבדיל, הגויים הסובבים אותנו הורגים את האישה הנאנסת בגלל חוש הכבוד המעוות שלהם. ברוך ה' אלוהי ישראל, שלא עשנו כגויים האלה!}}
 
  
 
{{english}}
 
{{english}}
−
{{pasuq|And Shechem spoke unto his father Hamor, saying: 'Get me this damsel to wife.' |p/pt/pt0134.htm#4|Gen 34:4}}
+
{{pasuq|And Judah acknowledged them, and said: 'She is more righteous than I; forasmuch as I gave her not to Shelah my son.'|p/pt/pt0138.htm#26|Gen 38:26}}
  
−
After Shechem kidnapped Dina, Yaakov's daughter and raped her -- he fell in love with her and asked his father to get him "this damsel" as a wife.  Shimon and Levi reacted forcefully, and killed all the males in the city of Shechem.  When Yaakov rebuked them for what they had done, saying '''Ye have troubled me, to make me odious unto the inhabitants of the land''' {{hcite|pt/pt0134.htm#30|ibid 30}}, the brothers answered him in short: '''Should one deal with our sister as with a harlot?''' {{hcite|pt/pt0134.htm#31|ibid 31}}
+
The story of Judah and Tamar suddenly interrupts the story of Joseph being taken down to Egypt.  For what purpose did the Torah place this tale here?
  
−
Perhaps there is no more direct way to demonstrate the fundamental difference in world views: between that of the Torah and that of the nations who surround us (then as well as now).  In their eyes, everything and everyone is an object, owned by someone.  Do you want a wife?  Go, take one -- even by means of rape, since in any case she is only an object. You deserve it! And so they said in this week's portion: '''Shall not their cattle and their substance and all their beasts be ours?''' {{hcite|pt/pt0134.htm#23|ibid 23}} -- even as they were entering into a "peace agreement" with the Children of Israel, they did it in order to take away all their possessions.
+
The main story continues describing Joseph's descent -- not only to Egypt, but within Egypt he descended to Pharaoh's prison -- a place from which no-one escaped, unless Pharaoh wished it.  There was no place "lower" in the entire land of Egypt.  Joseph was completely and utterly debased.  Regarding Judah's sons, it is related that despite Judah being a God fearing man, his sons were not like him -- and doubtless this fact shamed him greatly.  Finally, he came to a prostitute, and as time passed it became known to him that she was not a prostitute, rather she was his dead son's wife.  And instead of covering up his shame and continuing to punish her as he had commanded be done, he confessed in front of all the people, saying "She is more righteous than I".  He demeaned himself in front of the people and did not permit her to be punished for naught.
  
−
On the contrary, the Torah commands us that a woman may not be "taken" except by her own volition: '''A woman may only be married of her own volition; and one who "marries" a woman against her will, that woman is not married.''' {{hcite|i/4104n.htm#1|Laws of Women 4:1}}.  Despite her being "acquired" by her husband -- she is not an object, rather a human being with a soul and a will -- and her husband must listen to her and not force her.  And should it happen she be raped as Dina was, she is not punished in any way: '''A person who was forced against his will is exempt from any punishment -- from stripes, from bringing an offering, and needless to say, from a death penalty''' {{hcite|i/5101n.htm#8|Laws of Forbidden Relationships 1:8}}.  And in contrast, the nations who surround us kill any woman who was raped, because of their distorted sense of "honor".  Blessed is the God of Israel, Who did not make us like these nations!
+
Just as Joseph, so too Judah -- both were destined for greatness, for kingship.  Both were extremely demeaned, and suffered extremely harsh and painful personal losses.  The Torah wants to inform us that only one who knows how to be "lowly of spirit" can be a just king.  That is why the Torah commands that a king write a second Torah scroll of his own '''The king is commanded to write for himself a second Torah scroll''' {{hcite|i/2307n.htm#2|Laws of Torah Scrolls 7:2}}, which must be with him all the time.  So that he is aware, even if the entire world lauds hims, that above him there is the King, King of Kings.
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Vayetzei|Vayetzei||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Vayishlach|Vayishlach|Devar/5770/Mikets|Mikets}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 10:39, 18 December 2009


בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Vayeshev 5770 - וישב תש"ע
English text below
Send me feedback

עברית

וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי  (בראשית לח:כו)

הסיפור של יהודה ותמר מפסיק פתאום את הסיפור של הורדת יוסף מצרימה. לשם מה הכניסה כאן התורה את הקטע הזה?

הסיפור הראשי ממשיך בתיאור הורדת יוסף -- לא רק אל מצריים, אלא שבתוך מצריים הורד אל בית הסוהר של פרעה -- המקום שממנו אף אחד לא יוצא, אלא ברצון פרעה. אין מקום "נמוך" מזה בכל ארץ מצריים. יוסף הושפל לגמרי למטה. בקשר לבניו של יהודה, מסופר שלמרות היות יהודה איש ירא אלוהים, בניו לא היו כמותו -- ואין ספק שהעובדה הזאת השפילה אותו. ולבסוף בא אל אישה זונה, ובבוא הזמן נודע לו שהיא לא הייתה זונה, אלא כלתו של בנו המת. ובמקום לכסות על עצמו ולהמשיך ולהעניש אותה כמו שאמר לעשות מקודם, הודה בפני כל העם ש"צדקה ממני". השפיל עצמו לפני העם ולא נתן לה להיענש חינם.

גם יוסף, גם יהודה היו מיועדים לגדולה, למלכות. שניהם הושפלו מאד וחוו הפסדים אישיים קשים ומכאיבים מאד. התורה רוצה לומר שרק מי שיודע להיות שפל רוח יכול להיות מלך הוגן. לשם כך התורה מצווה שמלך יכתוב לעצמו ספר תורה שני הַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לְעַצְמוֹ  (הל' ספר תורה ז:ב), להיות תמיד אצלו. שידע שאפילו כל העולם מקלסו, יש מעליו מלך מלכי המלכים.


English

And Judah acknowledged them, and said: 'She is more righteous than I; forasmuch as I gave her not to Shelah my son.'  (Gen 38:26)

The story of Judah and Tamar suddenly interrupts the story of Joseph being taken down to Egypt. For what purpose did the Torah place this tale here?

The main story continues describing Joseph's descent -- not only to Egypt, but within Egypt he descended to Pharaoh's prison -- a place from which no-one escaped, unless Pharaoh wished it. There was no place "lower" in the entire land of Egypt. Joseph was completely and utterly debased. Regarding Judah's sons, it is related that despite Judah being a God fearing man, his sons were not like him -- and doubtless this fact shamed him greatly. Finally, he came to a prostitute, and as time passed it became known to him that she was not a prostitute, rather she was his dead son's wife. And instead of covering up his shame and continuing to punish her as he had commanded be done, he confessed in front of all the people, saying "She is more righteous than I". He demeaned himself in front of the people and did not permit her to be punished for naught.

Just as Joseph, so too Judah -- both were destined for greatness, for kingship. Both were extremely demeaned, and suffered extremely harsh and painful personal losses. The Torah wants to inform us that only one who knows how to be "lowly of spirit" can be a just king. That is why the Torah commands that a king write a second Torah scroll of his own The king is commanded to write for himself a second Torah scroll  (Laws of Torah Scrolls 7:2), which must be with him all the time. So that he is aware, even if the entire world lauds hims, that above him there is the King, King of Kings.


Top: Devar Prev: Vayishlach Next: Mikets



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5770/Vayeshev&oldid=6024"