Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Shabat Pesach"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(3 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
{{header|Metsora 5768|מצורע תשס"ח}}
+
{{header|Shabat Pesach 5768|שבת פסח תשס"ח}}
  
 
===עברית===
 
===עברית===
{{heb|'''זֹאת תּוֹרַת, הַזָּב, וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זֶרַע, לְטָמְאָה-בָהּ.'''}}
+
{{heb|שולחן ערוך, אורך חיים סימן לא, סעיף א: '''בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם'''. ובסעיף ב: '''בחוה"מ גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות'''. ושם ההגה אומר: '''וי"א שח"ה חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה'''.}}
{{heb|'''וְהַדָּוָה, בְּנִדָּתָהּ, וְהַזָּב אֶת-זוֹבוֹ, לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה; וּלְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם-טְמֵאָה.''' {{hcite|p/pt/pt0315.htm#32|ויקרא טו:לב-לג}}}}
 
  
{{heb|רוב חוקות הטומאה והטהרה אינם מעשיים בזמננו זה, כל עוד בית המקדש אינו קיים, וכוהנים לא עובדים בתוכו בטהרהבכל זאת, יש מצווה תדירה אחת מכלל מצוות הטהרה, שנוגעת בכמעט כל זוג נשוי אף בזמן הזה -- והיא טבילת האישה במקווה בתום תקופת נידתה.}}
+
{{heb|הרמבֹ"ם אינו אומר אלא: ''' וכן שבתות וימים טובים, אינן זמן תפילין, שנאמר "והיו לך לאות" (ראה שמות יג,ט), ושבתות וימים טובים הן עצמן אות.  ''' {{hcite|i/2304.htm#10|הל' תפילין ד:י}}.  ואינו מזכיר חול המועד כללמכאן בלבד קשה לדעת מה הוא אומר לגבי הנחת תפילין במועד - ובפרט, שבהלכות שביתת יום-טוב, הוא מאריך באיסורים של חוה"מ ונראה שהוא קרוב ליום טוב.  וכן פסקו רבים, שאין להניח תפילין בחוה"מ.}}
  
{{heb|למה המצווה הזאת עדיין פעילה למרות שבית המקדש לא קיים? ראשית כל, אין המצווה הזאת תלויה במקדש, שהרי הנידה לא מביאה קרבןבנוסף, הבועל נידה חייב כרת: '''המערה בה, בין כדרכה בין שלא כדרכה -- חייב כרת''' {{hcite|i/5104.htm#4|הל' איסורי ביאה ד:א}}.  ואיסור כזה לא מופיע בשאר טומאות הגוף -- כלומר, שטומאת אחד גורמת איסור כרת לזולת.}}
+
{{heb|אבל כתוב: '''ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות. ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועדאבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.''' {{hcite|i/3407.htm#12|הל' שביתת יום-טוב ז:יב}}.  כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"מ אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר.  ופיסקה זאת משנה היא: מועד קטן ג:ד.}}
  
{{heb|ואף אל פי שהרבה דיו נפשך כדי להסביר את המצווה הזאת, אינה קשה להבנה באמת; והרמב"ם רמז לזה  גם במיקום הסבר המצווה הזאת ב"ספר הקדושה" שבמשנה תורה. ''' אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם, אלא לפרוש מן העריות והביאות האסורות ''' {{hcite|i/5122.htm#17|הל' איסורי ביאה כב:יז}}.  '''לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה, ולהרגיל עצמו בקדושה יתרה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה כדי להינצל מהן''' {{hcite|i/5122.htm#18|שם יח}}.  זאת אומרת שתכלית המצווה היא לעזור לנו לכוף את יצרנו ולעמוד במשימה שלנו להיות עם קדוש.}}
+
{{heb|לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"מ -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם. ואם חובה היא, יש לברך באופן שמברכים תמיד, ולא בקול נמוך דווקא.}}
  
===English===
+
===English===  
'''This is the law of him that hath an issue, and of him from whom the flow of seed goeth out, so that he is unclean thereby;'''
 
'''and of her that is sick with her impurity, and of them that have an issue, whether it be a man, or a woman; and of him that lieth with her that is unclean.''' {{hcite|p/pt/pt0315.htm#32|Lev 15:32-33}}
 
  
Most of the laws of ritual impurity are not practical in our time, so long as the Temple does not exist, and the Kohanim do not do their service in it, in purityNevertheless, there is a common mitsva among the laws of ritual impurity, which pertains to most every married couple, even now -- and that is the immersion of the woman in a  mikveh after the end of her ''niddah'' period.
+
The "Shulchan Aruch" (standard code of Jewish law), "Orach Hayim", section 31, paragraph 1: '''On Shabbat and Yom-Tov it is prohibited to put on tefillin, because they themselves (shabbat and yom-tov) are a sign, and if one were to put on another 'sign' during them, it would be demeaning to their sign.'''  And in paragraph 2: '''On ''chol-hamoed'' (the intermediate days of the festival), it is likewise prohibited to put on tefillin from this reason, since the days of ''chol-hamoed'' are also a sign.''' And there, the Rama states: '''And there are those who say that it is required to put on tefillin on ''chol-hamoed'', and that is what we do in all our exiles (e.g. in Europe), we put them on during the moed and bless on them -- but we don't bless out loud in the synagogue as we do on the other days of the year.'''
  
Why is this mitsva still active, even though the Temple does not exist?  First of all, this mitsva does not depend on the Temple, since the ''niddah'' does not have to bring an offering.  Further, one who has relations with a ''niddah'' is punished by ''karet'' (excision, a Heavenly punishment).  '''One who enters her, whether "in her manner" or "not in her manner" (e.g. vaginally or not) -- is liable for ''karet'' ''' {{hcite|i/5104.htm#4|Laws of Forbidden Relations 4:1}}.  A prohibition like this does not appear regarding any of the other bodily impurities -- that is to say, that the one who is impure can cause a ''karet'' punishment to another person.
+
The Rambam only says: '''And so too, Shabbat and Yom-Tov are not times for tefillin, as the verse states: "They shall be a sign for you" (see Exodus 13:9), and Shabbat and Yom-Tov are themselves a sign.''' {{hcite|i/2304.htm#10|Laws of Tefillin 4:10}}.  And he doesn't mention ''chol-hamoed'' at all.  From this alone, it is hard to know what he says concerning putting on tefillin during ''chol-hamoed'' -- and particularly since in the Laws of Resting on Yom-Tov, he goes on at length regarding the prohibitions of ''chol-hamoed'', and it seems that it is close to Yom-Tov.  Indeed, many have ruled that one may not put on tefillin on ''chol-hamoed''.
  
Though much ink has been spilled to explain this mitsva, it isn't really hard to understand; and the Rambam hinted at it by his placement of the explanations of this law in the "Book of Holiness", in the Mishne Torah.  '''There is nothing in the entire Torah as difficult for the people, as separating themselves from forbidden and illicit relationships.''' {{hcite|i/5122.htm#17|Laws of Forbidden Relations 22:17}}.  '''Therefore, it is proper for one to suppress his inclinations in this matter, and to accustom himself to excess holiness and pure thought, in order to escape them.''' {{hcite|i/5122.htm#18|ibid. 18}}That is to say, the ultimate goal of this mitsva is to help us suppress our inclinations and obtain our goal of being a holy people.
+
However, it's written: '''And it is prohibited to write on moed, even Torah scrolls, tefillin and mezuzot.  And we don't check even one letter in the Torah scroll in the Temple, because that is an activity which is not required for the moedHowever, one may write tefillin and mezuzot for oneself, and spin the ''techelet'' threads for his garment.''' {{hcite|i/3407.htm#12|Laws of Resting on Yom-Tov 7:12}}.  That is to say, it is prohibited to write tefillin in order to make money (because one must not work on ''chol-hamoed'' except if absolutely necessary), but for himself -- for his own use! -- it is permittedAnd this law is from the Mishna: Moed Katan, 3:4.
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Tazria|Tazria||}}
+
Therefore it is clear that it is permitted to put on tefillin on ''hol-hamoed'' -- and if it is "permitted", it is required as on every other day when it is "permitted".  And if it is required, one must bless in the normal manner one always does, and not quietly.
 +
 
 +
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Metsora|Metsora||}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 14:49, 24 April 2008

Shabat Pesach 5768 - שבת פסח תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

שולחן ערוך, אורך חיים סימן לא, סעיף א: בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם. ובסעיף ב: בחוה"מ גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות. ושם ההגה אומר: וי"א שח"ה חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה.

הרמבֹ"ם אינו אומר אלא: וכן שבתות וימים טובים, אינן זמן תפילין, שנאמר "והיו לך לאות" (ראה שמות יג,ט), ושבתות וימים טובים הן עצמן אות.  (הל' תפילין ד:י). ואינו מזכיר חול המועד כלל. מכאן בלבד קשה לדעת מה הוא אומר לגבי הנחת תפילין במועד - ובפרט, שבהלכות שביתת יום-טוב, הוא מאריך באיסורים של חוה"מ ונראה שהוא קרוב ליום טוב. וכן פסקו רבים, שאין להניח תפילין בחוה"מ.

אבל כתוב: ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות. ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד. אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.  (הל' שביתת יום-טוב ז:יב). כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"מ אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר. ופיסקה זאת משנה היא: מועד קטן ג:ד.

לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"מ -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם. ואם חובה היא, יש לברך באופן שמברכים תמיד, ולא בקול נמוך דווקא.

English

The "Shulchan Aruch" (standard code of Jewish law), "Orach Hayim", section 31, paragraph 1: On Shabbat and Yom-Tov it is prohibited to put on tefillin, because they themselves (shabbat and yom-tov) are a sign, and if one were to put on another 'sign' during them, it would be demeaning to their sign. And in paragraph 2: On chol-hamoed (the intermediate days of the festival), it is likewise prohibited to put on tefillin from this reason, since the days of chol-hamoed are also a sign. And there, the Rama states: And there are those who say that it is required to put on tefillin on chol-hamoed, and that is what we do in all our exiles (e.g. in Europe), we put them on during the moed and bless on them -- but we don't bless out loud in the synagogue as we do on the other days of the year.

The Rambam only says: And so too, Shabbat and Yom-Tov are not times for tefillin, as the verse states: "They shall be a sign for you" (see Exodus 13:9), and Shabbat and Yom-Tov are themselves a sign.  (Laws of Tefillin 4:10). And he doesn't mention chol-hamoed at all. From this alone, it is hard to know what he says concerning putting on tefillin during chol-hamoed -- and particularly since in the Laws of Resting on Yom-Tov, he goes on at length regarding the prohibitions of chol-hamoed, and it seems that it is close to Yom-Tov. Indeed, many have ruled that one may not put on tefillin on chol-hamoed.

However, it's written: And it is prohibited to write on moed, even Torah scrolls, tefillin and mezuzot. And we don't check even one letter in the Torah scroll in the Temple, because that is an activity which is not required for the moed. However, one may write tefillin and mezuzot for oneself, and spin the techelet threads for his garment.  (Laws of Resting on Yom-Tov 7:12). That is to say, it is prohibited to write tefillin in order to make money (because one must not work on chol-hamoed except if absolutely necessary), but for himself -- for his own use! -- it is permitted. And this law is from the Mishna: Moed Katan, 3:4.

Therefore it is clear that it is permitted to put on tefillin on hol-hamoed -- and if it is "permitted", it is required as on every other day when it is "permitted". And if it is required, one must bless in the normal manner one always does, and not quietly.



Top: Devar Prev: Metsora




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.