Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Kedoshim"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(6 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
{{header|Shabat Pesach 5768|שבת פסח תשס"ח}}
+
{{header|Kedoshim 5768|קדושים תשס"ח}}
  
 
===עברית===
 
===עברית===
{{heb|שולחן ערוך, אורך חיים סימן לא, סעיף א: '''בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם'''. ובסעיף ב: '''בחוה"מ גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות'''. ושם ההגה אומר: '''וי"א שח"ה חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבהכנ"ס כמו שאר ימות השנה'''.}}
+
{{heb|''' וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט. ''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#9|ויקרא יט:ט}}}}
 +
{{heb|'''כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ--לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה'''{{hcite|p/pt/pt0524.htm#19|דברים כד:יט}}}}
  
{{heb|הרמבֹ"ם אינו אומר אלא: ''' וכן שבתות וימים טובים, אינן זמן תפילין, שנאמר "והיו לך לאות" (ראה שמות יג,ט), ושבתות וימים טובים הן עצמן אות.  ''' {{hcite|i/2304.htm#10|הל' תפילין ד:י}}. ואינו מזכיר חול המועד כלל.  מכאן בלבד קשה לדעת מה הוא אומר לגבי הנחת תפילין במועד - ובפרט, שבהלכות שביתת יום-טוב, הוא מאריך באיסורים של חוה"מ ונראה שהוא קרוב ליום טוב.  וכן פסקו רבים, שאין להניח תפילין בחוה"מ.}}
+
{{heb|שלוש המתנות האלה, שהם "פאה", "לקט" ו"שכחה" נוהגות בתבואה, כלומר בדגן שעדיין בשדהונעזבות לעניים לאסוף אותן, ללא צורך בכלי מיוחד כמגל, וללא התערבות בעל השדה, ככתוב: '''לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#10|ויקרא יט:י}}. תעזוב, דווקא.}}
  
{{heb|אבל כתוב: '''ואסור לכתוב במועד, אפילו ספרים תפילין ומזוזות. ואין מגיהין אפילו אות אחת בספר העזרה, מפני שזו מלאכה שאינה לצורך המועד.  אבל כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו, וטווה תכלת לבגדו.''' {{hcite|i/3407.htm#12|הל' שביתת יום-טוב ז:יב}}.  כלומר, אסור לכתוב תפילין כפרנסה (כי אין לעבוד בחוה"מ אלא לצורך גדול), אבל לעצמו -- לשימוש שלו! -- מותר.  ופיסקה זאת משנה היא: מועד קטן ג:ד.}}
+
{{heb|למה נעזבות לעניים? למה לא נותנים אותן אל תוך ידם של עניים, כמו שנותנים צדקה? מה עניין "תעזוב אותם"?}}
  
{{heb|לכן ברור שמותר להניח תפילין בחוה"מ -- ואם "מותר", גם חובה ככל יום אחר בו "מותר" להניחם. ואם חובה היא, יש לברך באופן שמברכים תמיד, ולא בקול נמוך דווקא.}}
+
{{heb|רמז יש בראשי התיבות של "שכחה", "פאה" ו"לקט" -- "שפל".  עניים שפלי-רוח הם, בגלל מצבם הקשה.  ואומר הרמב"ם: '''ואסור לגעור בעני, או להגביה הקול עליו בזעקה--מפני שליבו נשבר ונדכה''' {{hcite|i/7210.htm#8|הל' מתנות עניים י:ח}}, ואומר: '''ואוי למי שהכלים את העני, אוי לו; אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים, שנאמר "אָב אָנֹכִי, לָאֶבְיוֹנִים" {{hcite|p/pt/pt2729.htm#16|איוב כט:טז}}''' {{hcite|i/7210.htm#8|שם}}}}
  
 +
{{heb|ומפני זה העניין עצמו, לא נותנים אל תוך ידם של עניים, אלא מאפשרים להם לעבוד עבור מחייתם -- כדי לרומם את נפשם באותה עת שמפרנסים אותם. כדי שיתפרנסו בכבוד ולא ייכלמו. וזאת המעלה העליונה של צדקה: '''מעלה גדולה שאין למעלה ממנה--זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לברייות ולא ישאול''' {{hcite|i/7210.htm#10|הל' מתנות עניים י:י}}}}
 +
 +
 +
{{tag|english}}
 
===English===  
 
===English===  
 +
'''And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest.''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#9|Lev 19:9}}
 +
'''When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go back to fetch it; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow''' {{hcite|p/pt/pt0524.htm#19|Deut 24:19}}
  
The "Shulchan Aruch" (standard code of Jewish law), "Orach Hayim", section 31, paragraph 1: '''On Shabbat and Yom-Tov it is prohibited to put on tefillin, because they themselves (shabbat and yom-tov) are a sign, and if one were to put on another 'sign' during them, it would be demeaning to their sign.'''  And in paragraph 2: '''On ''chol-hamoed'' (the intermediate days of the festival), it is likewise prohibited to put on tefillin from this reason, since the days of ''chol-hamoed'' are also a sign.''' And there, the Rama states: '''And there are those who say that it is required to put on tefillin on ''chol-hamoed'', and that is what we do in all our exiles (e.g. in Europe), we put them on during the moed and bless on them -- but we don't bless out loud in the synagogue as we do on the other days of the year.'''
+
These three gifts, which are ''pe'ah'' (the corner of the field), ''leqet'' (the gleaning) and ''shicheHa'' (the forgotten sheaves), take effect in the standing grain; that is, in grain which is still in the field.  And they are abandoned to the poor to gather in, without need for special tools like scythes, and without the intervention of the owner of the field, as it says, '''thou shalt leave them for the poor and for the stranger''' {{hcite|p/pt/pt0319.htm#10|Lev 19:10}}.  You shall specifically "leave them".
  
The Rambam only says: '''And so too, Shabbat and Yom-Tov are not times for tefillin, as the verse states: "They shall be a sign for you" (see Exodus 13:9), and Shabbat and Yom-Tov are themselves a sign.''' {{hcite|i/2304.htm#10|Laws of Tefillin 4:10}}. And he doesn't mention ''chol-hamoed'' at all.  From this alone, it is hard to know what he says concerning putting on tefillin during ''chol-hamoed'' -- and particularly since in the Laws of Resting on Yom-Tov, he goes on at length regarding the prohibitions of ''chol-hamoed'', and it seems that it is close to Yom-Tov.  Indeed, many have ruled that one may not put on tefillin on ''chol-hamoed''.
+
Why are they abandoned to the poor? Why don't we give them into the hands of the poor directly, like we give ''tsedaqa''?  What is the idea behind ''you shall leave them''?
  
However, it's written: '''And it is prohibited to write on moed, even Torah scrolls, tefillin and mezuzotAnd we don't check even one letter in the Torah scroll in the Temple, because that is an activity which is not required for the moedHowever, one may write tefillin and mezuzot for oneself, and spin the ''techelet'' threads for his garment.''' {{hcite|i/3407.htm#12|Laws of Resting on Yom-Tov 7:12}}. That is to say, it is prohibited to write tefillin in order to make money (because one must not work on ''chol-hamoed'' except if absolutely necessary), but for himself -- for his own use! -- it is permitted. And this law is from the Mishna: Moed Katan, 3:4.
+
There is a hint in the acronym formed by the three words: "shicheHah", "pe'ah" and "leqet" -- ''shafal'' (lowly of spirit)The poor are lowly of spirit, because of their difficult situationAnd the Rambam says: '''It is forbidden to upbraid a poor person, or to raise one's voice against him by yelling -- because his heart is broken and depressed.''' {{hcite|i/7210.htm#8|Laws of Gifts to the Poor 10:8}}, and he says: '''Woe to he who embarrasses a poor person, woe to him! Rather he should be to him as a father, whether in mercy or in words, as the verse states: "I was a father to the needy" ''' {{hcite|p/pt/pt2729.htm#16|Job 29:16}}.
  
Therefore it is clear that it is permitted to put on tefillin on ''hol-hamoed'' -- and if it is "permitted", it is required as on every other day when it is "permitted".  And if it is required, one must bless in the normal manner one always does, and not quietly.
+
And because of this matter itself, we don't give the gifts directly into the hands of the poor; rather, we make it possible for them to work for their living -- in order to raise their spirits at the same time we support them.  So that they support themselves in an honorable manner and not be embarrassed.  This is the highest level of ''tsedaqa'': '''The highest level above which there is none other -- that is when one supports the Jew who is poor, and gives him a present or a loan, or makes him a partner, or creates work for him, in order to strengthen him so that he won't need others and won't need to borrow.''' {{hcite|i/7210.htm#10|Laws of Gifts to the Poor 10:10}}
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Metsora|Metsora||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Shabat Pesach|Shabat Pesach|Devar/5768/Emor|Emor}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 13:32, 8 May 2008

Kedoshim 5768 - קדושים תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר; וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט.  (ויקרא יט:ט)

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ--לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, יִהְיֶה (דברים כד:יט)

שלוש המתנות האלה, שהם "פאה", "לקט" ו"שכחה" נוהגות בתבואה, כלומר בדגן שעדיין בשדה. ונעזבות לעניים לאסוף אותן, ללא צורך בכלי מיוחד כמגל, וללא התערבות בעל השדה, ככתוב: לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם  (ויקרא יט:י). תעזוב, דווקא.

למה נעזבות לעניים? למה לא נותנים אותן אל תוך ידם של עניים, כמו שנותנים צדקה? מה עניין "תעזוב אותם"?

רמז יש בראשי התיבות של "שכחה", "פאה" ו"לקט" -- "שפל". עניים שפלי-רוח הם, בגלל מצבם הקשה. ואומר הרמב"ם: ואסור לגעור בעני, או להגביה הקול עליו בזעקה--מפני שליבו נשבר ונדכה  (הל' מתנות עניים י:ח), ואומר: ואוי למי שהכלים את העני, אוי לו; אלא יהיה לו כאב בין ברחמים בין בדברים, שנאמר "אָב אָנֹכִי, לָאֶבְיוֹנִים"  (איוב כט:טז)  (שם)

ומפני זה העניין עצמו, לא נותנים אל תוך ידם של עניים, אלא מאפשרים להם לעבוד עבור מחייתם -- כדי לרומם את נפשם באותה עת שמפרנסים אותם. כדי שיתפרנסו בכבוד ולא ייכלמו. וזאת המעלה העליונה של צדקה: מעלה גדולה שאין למעלה ממנה--זה המחזיק בידי ישראל שמך, ונותן לו מתנה או הלוואה, או עושה עימו שותפות, או ממציא לו מלאכה, כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לברייות ולא ישאול  (הל' מתנות עניים י:י)


English

And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest.  (Lev 19:9) When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go back to fetch it; it shall be for the stranger, for the fatherless, and for the widow  (Deut 24:19)

These three gifts, which are pe'ah (the corner of the field), leqet (the gleaning) and shicheHa (the forgotten sheaves), take effect in the standing grain; that is, in grain which is still in the field. And they are abandoned to the poor to gather in, without need for special tools like scythes, and without the intervention of the owner of the field, as it says, thou shalt leave them for the poor and for the stranger  (Lev 19:10). You shall specifically "leave them".

Why are they abandoned to the poor? Why don't we give them into the hands of the poor directly, like we give tsedaqa? What is the idea behind you shall leave them?

There is a hint in the acronym formed by the three words: "shicheHah", "pe'ah" and "leqet" -- shafal (lowly of spirit). The poor are lowly of spirit, because of their difficult situation. And the Rambam says: It is forbidden to upbraid a poor person, or to raise one's voice against him by yelling -- because his heart is broken and depressed.  (Laws of Gifts to the Poor 10:8), and he says: Woe to he who embarrasses a poor person, woe to him! Rather he should be to him as a father, whether in mercy or in words, as the verse states: "I was a father to the needy"  (Job 29:16).

And because of this matter itself, we don't give the gifts directly into the hands of the poor; rather, we make it possible for them to work for their living -- in order to raise their spirits at the same time we support them. So that they support themselves in an honorable manner and not be embarrassed. This is the highest level of tsedaqa: The highest level above which there is none other -- that is when one supports the Jew who is poor, and gives him a present or a loan, or makes him a partner, or creates work for him, in order to strengthen him so that he won't need others and won't need to borrow.  (Laws of Gifts to the Poor 10:10)



Top: Devar Prev: Shabat Pesach Next: Emor




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.