|
|
| (One intermediate revision by the same user not shown) |
| Line 1: |
Line 1: |
| | {{bismilla}} | | {{bismilla}} |
| − | {{header|Toldot 5769|תולדות תשס"ט}} | + | {{header|Vayishlach 5769|וישלח תשס"ט}} |
| | | | |
| | {{hebrew}} | | {{hebrew}} |
| | | | |
| − | {{pasuqh|וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב|p/pt/pt0125.htm#28|בראשית כה:כח}} | + | {{pasuqh|וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר, בֶּטַח; וַיַּהַרְגוּ, כָּל-זָכָר|p/pt/pt0134.htm#25|בראשית לד:כה}} |
| | | | |
| − | {{heb|לפי פשט המילים, יצחק אהב את עשו מפני שהאכילו מטעמים (ראה גם עניין הברכה שבהמשך פרשתנו). אבל לפי המדרש, אהב אותו מפני ש"צד אותו" במילים, בפיו. כלומר, עשו היה רמאי והצליח לרמות את אביו - כי בלעדי זה, יצחק לא היה אוהב את האיש עשו. לעומתו רבקה אוהבת את יעקב -- מה בא להוסיף? '''שהיתה שומעת קולו היתה מוספת לו אהבה על אהבתו'''. ששמעה קולו העוסק החכמה, ואהבתה אליו הלכה וגדלה.}}
| |
| − |
| |
| − | {{heb|וברור ששניהם אהבו את שני ילדיהם. האם אפשר לחשוב אחרת? אלא שכאשר גדלו ואופיים נקבע, היה קשה לאהוב את האיש עשו בגלל מי שהוא היה, וקל לאהוב את יעקב.}}
| |
| − |
| |
| − | {{heb|ולשון המקרא מראה הבדל אחר: שאצל יצחק כתוב: "ויאהב" -- כלומר אהב, בעבר. ולגבי רבקה כתוב "אוהבת" -- כלומר אהבה הולכת ומתמשכת, שאין לה הגבלות בזמן. אולי זה פשוט ההבדל בין אהבת האם לאהבת האב -- אבל נראה לי יותר נכון שלאהוב את עשו היה צריך עילה -- ולא היה צורך בכך לגבי יעקב.}}
| |
| − |
| |
| − | {{heb|ולכן "כי ציד בפיו" -- אם כפשוטו אם כמדרשו -- הייתה עילה לאהבה הזאת. וכמו שחז"ל אמרו '''אהבה שהיא תלויה בדבר - בטל דבר, בטלה אהבה''' {{hcite|b/h/h49.htm#1|אבות ה:טו}}. }}
| |
| | | | |
| | {{english}} | | {{english}} |
| | | | |
| − | {{pasuq|Now Isaac loved Esau, because he did eat of his venison; and Rebekah loved Jacob.|p/pt/pt0125.htm#28|Gen 25:28}} | + | {{pasuq|two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, Dinah's brethren, took each man his sword, and came upon the city unawares, and slew all the males |p/pt/pt0134.htm#25|Gen 34:25}} |
| − | | |
| − | According to the simple reading of the words, Isaac loved Esau because he fed him delicacies (see also the matter of the blessing further on in our portion). But according to the Midrash, he loved him because "he hunted him with words", with his mouth. That is, Esau was a deceiver and successfully deceived his father -- because were it not for that, Isaac would not have loved the man Esau. In contrast, "Rebekah loved Jacob" -- what does that add to our understanding? '''That she would hear his voice, and add to her love of him'''. She would hear him learning wisdom, and her love towards him would grow stronger.
| |
| − | | |
| − | It is clear that both of them loved both their children. Is it possible to think otherwise? Rather that as they grew and their personalities became established, it was difficult to love the man Esau because of who he was, and easy to love Jacob.
| |
| − | | |
| − | And the Torah's words show a different issue: regarding Isaac it says, "he loved" -- that is, he loved in the past-tense. And regarding Rebekah it says, "she loves" -- that is, an ongoing and continuous love, unhindered by restrictions of time. Perhaps that is simply the difference between a mother's and a father's love -- but it seems to me more correct that in order to love Esau one needed a reason -- whereas there was no such requirement regarding Jacob.
| |
| | | | |
| − | And therefore "because he did eat of his venison" -- whether in the simple or Midrashic interpretation -- was a ''reason'' for this love. And as our Sages said, '''Any love which depends on a reason - when the reason vanishes, so does the love''' {{hcite|b/h/h49.htm#1|Avot 5:15}}
| |
| | | | |
| − | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Chayei Sarah|Chayei Sarah||}} | + | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Toldot|Toldot||}} |
| | {{devar}} | | {{devar}} |
Vayishlach 5769 - וישלח תשס"ט
English text below
Send me feedback
עברית
וַיִּקְחוּ שְׁנֵי-בְנֵי-יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ, וַיָּבֹאוּ עַל-הָעִיר, בֶּטַח; וַיַּהַרְגוּ, כָּל-זָכָר (בראשית לד:כה)
English
two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, Dinah's brethren, took each man his sword, and came upon the city unawares, and slew all the males (Gen 34:25)
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.