Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Beshalach"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
 
(8 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
{{Devar/Last}}
+
{{bismilla}}
 +
{{header|Beshalach 5769|בשלח תשס"ט}}
 +
 
 +
{{hebrew}}
 +
 
 +
{{pasuqh|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ|p/pt/pt0214.htm#31|שמות יד:לא}}
 +
 
 +
{{heb|לפני-כן כתוב '''וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה' ''' {{hcite|p/pt/pt0214.htm#10|שם י}}.  כשראו את "מצרים" -- צבא פרעה -- רודף אחריהם, יראו.  ועד אותו הרגע לא כתוב שיראו את ה'.  אבל אחרי ראותם את צבא פרעה בא לקראתם, איבדו כל תקווה, ואז "ייראו מאד", "ויצעקו אל ה'".}}
 +
 
 +
{{heb|ובאותה העת, הצילם ה' ב"יד הגדולה", שאיבדה את כל צבא פרעה בן-רגע.  אז ראו, והבינו.  קודם לכן, יראו את מלך בשר ודם, שרגע שולט עליהם ורגע אבד ואיננו עוד. ועתה, יראו את ה', מלך מלכי המלכים, שמלכותו לעד ולעולמי-עולמים.  שלו '''כוֹחַ שְׁאֵין לוֹ קֵץ וְתַכְלִית''' {{hcite|i/1101n.htm#3|הל' יסודי התורה א:ג}} וממנו לבדו ראוי לירא ואותו לבדו ראוי לעבוד.}}
 +
 
 +
{{heb|גם בימינו יראים אנו ממלכים ורוזנים, ממחבלים ובני בליעל. נמנעים מלנקוט הצעדים הדרושים לתקן את העולם (במובנו המקורי: לייסד חברה יציבה, הוגנת ובטוחה) בגלל חרדה ופחד.  אילו היינו לומדים מאבותינו, היינו יודעים שרק ה' יתברך שמו, יכול להטיב ולהרע, ועלינו לחזור אליו בלבב שלם ובנפש חפצה. אז נזכה לראות שוב את היד הגדולה שלו, איש המלחמה, משמיד את אויבינו מפנינו.}}
 +
 
 +
{{english}}
 +
 
 +
{{pasuq|And Israel saw the great work which the LORD did upon the Egyptians, and the people feared the LORD; and they believed in the LORD, and in His servant Moses|p/pt/pt0214.htm#31|Ex 14:31}}
 +
 
 +
Previously, it says, '''the children of Israel lifted up their eyes, and, behold, the Egyptians were marching after them; and they were sore afraid; and the children of Israel cried out unto the LORD'''{{hcite|p/pt/pt0214.htm#10|ibid 10}}.  When they saw "the Egyptians" -- Pharaoh's army -- chasing them, they were afraid. And until that moment it was not written that they "feared God".  After they saw the Egyptian army coming after them, they lost all hope and then "they were sore afraid", and they "cried out unto the LORD". 
 +
 
 +
At that very moment, God saved them with his "great hand", which destroyed the entire army of Pharaoh in an instant.  Then they saw, and they understood.  Before then, they feared a flesh-and-blood king, who one moment ruled over them and the next moment was destroyed and gone.  But now, they feared God, the King of all Kings, whose kingdom is eternal.  Whose '''power has neither end nor bounds''' {{hcite|i/1101n.htm#3|Fundamentals of the Torah 1:3}} and whom alone it is proper to fear, and whom alone it is proper to worship.
 +
 
 +
Likewise in our time we are afraid of kings and rulers, of terrorists and thugs.  We keep from taking the steps necessary to "repair the world" (in its original meaning: to establish a stable, honest and secure society) because of anxiety and fear.  If we were only to learn from our ancestors, we would know that only God, may He be blessed, can benefit or cause evil, and it is incumbent upon us to return to Him with a whole heart and a desirous soul.  Then we will merit seeing once again His "great hand", the Man of War, destroy our enemies from in front of us.
 +
 
 +
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Bo|Bo|Devar/5769/Yitro|Yitro}}
 +
{{devar}}

Latest revision as of 08:41, 13 February 2009

Beshalach 5769 - בשלח תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-ה'; וַיַּאֲמִינוּ, בַּה', וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ  (שמות יד:לא)

לפני-כן כתוב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-ה'  (שם י). כשראו את "מצרים" -- צבא פרעה -- רודף אחריהם, יראו. ועד אותו הרגע לא כתוב שיראו את ה'. אבל אחרי ראותם את צבא פרעה בא לקראתם, איבדו כל תקווה, ואז "ייראו מאד", "ויצעקו אל ה'".

ובאותה העת, הצילם ה' ב"יד הגדולה", שאיבדה את כל צבא פרעה בן-רגע. אז ראו, והבינו. קודם לכן, יראו את מלך בשר ודם, שרגע שולט עליהם ורגע אבד ואיננו עוד. ועתה, יראו את ה', מלך מלכי המלכים, שמלכותו לעד ולעולמי-עולמים. שלו כוֹחַ שְׁאֵין לוֹ קֵץ וְתַכְלִית  (הל' יסודי התורה א:ג) וממנו לבדו ראוי לירא ואותו לבדו ראוי לעבוד.

גם בימינו יראים אנו ממלכים ורוזנים, ממחבלים ובני בליעל. נמנעים מלנקוט הצעדים הדרושים לתקן את העולם (במובנו המקורי: לייסד חברה יציבה, הוגנת ובטוחה) בגלל חרדה ופחד. אילו היינו לומדים מאבותינו, היינו יודעים שרק ה' יתברך שמו, יכול להטיב ולהרע, ועלינו לחזור אליו בלבב שלם ובנפש חפצה. אז נזכה לראות שוב את היד הגדולה שלו, איש המלחמה, משמיד את אויבינו מפנינו.

English

And Israel saw the great work which the LORD did upon the Egyptians, and the people feared the LORD; and they believed in the LORD, and in His servant Moses  (Ex 14:31)

Previously, it says, the children of Israel lifted up their eyes, and, behold, the Egyptians were marching after them; and they were sore afraid; and the children of Israel cried out unto the LORD (ibid 10). When they saw "the Egyptians" -- Pharaoh's army -- chasing them, they were afraid. And until that moment it was not written that they "feared God". After they saw the Egyptian army coming after them, they lost all hope and then "they were sore afraid", and they "cried out unto the LORD".

At that very moment, God saved them with his "great hand", which destroyed the entire army of Pharaoh in an instant. Then they saw, and they understood. Before then, they feared a flesh-and-blood king, who one moment ruled over them and the next moment was destroyed and gone. But now, they feared God, the King of all Kings, whose kingdom is eternal. Whose power has neither end nor bounds  (Fundamentals of the Torah 1:3) and whom alone it is proper to fear, and whom alone it is proper to worship.

Likewise in our time we are afraid of kings and rulers, of terrorists and thugs. We keep from taking the steps necessary to "repair the world" (in its original meaning: to establish a stable, honest and secure society) because of anxiety and fear. If we were only to learn from our ancestors, we would know that only God, may He be blessed, can benefit or cause evil, and it is incumbent upon us to return to Him with a whole heart and a desirous soul. Then we will merit seeing once again His "great hand", the Man of War, destroy our enemies from in front of us.



Top: Devar Prev: Bo Next: Yitro




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.