Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Naso"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(5 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Bamidbar 5769|במדבר תשס"ט}}
+
{{header|Naso 5769|נשא תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
−
{{pasuqh|אַךְ אֶת-מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד, וְאֶת-רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|p/pt/pt0401.htm#49|במדבר א:מט}}
+
{{pasuqh|דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:  אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל|p/pt/pt0405.htm#12|במדבר ה:יב}}
  
−
{{heb|שבט לוי אינו נמנה עם שאר השבטים היוצאים לצבא.  אינו יוצא לקרב נגד אויבי ישראל עם רומח ומגן, ולא משרת כשואבי מים ולא כטבחים.  מה הוא התפקיד של השבט, ולמה הוא דווקא זכה להצטיין כך?}}
+
{{heb|כאן מתחילה פרשת ה"סוטה" -- אישה שנתנה לבעלה סיבה לחשוד בה.  '''וְעָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ, וְהִוא נִטְמָאָה; אוֹ-עָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה''' {{hcite|p/pt/pt0405.htm#14|שם יד}}.  כלומר בין עשתה מעשה, בין לא עשתה -- אם "עבר עליו רוח קנאה", דין אחד הוא לה -- לעבור את מבחן '''מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים'''.}}
  
−
{{heb|בפסוק הבא: '''וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת-הַלְוִיִּם עַל-מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל-כֵּלָיו, וְעַל כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ -- הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ; וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן, יַחֲנוּ''' {{hcite|p/pt/pt0401.htm#50|שמ נ}}.  הלויים משרתים את משכן ה' ודואגים לצרכיו, ומהווים "משמר כבוד" סביב למשכן. אבל מדוע לא נמנים יחד עם שאר אחיהם לצורך מלחמה?}}
+
{{heb|קשה לנו היום להבין למה דווקא האישה נזקקת להיבחן גם אם לא עשתה כלום.  הנטייה שלנו היא לומר שאם האיש חושד, הרי הבעיה שלו! אבל התורה אומרת לנו דבר עמוק מאד: ששלום בית הוא חשוב כל כך, שעבורו בני הזוג חייבים לוותר על כבודם.  האישה נבזת במבחן המים, וגם בעלה נבזה כשרואים מה שעובר על אשתו.  }}
−
 
 
−
{{heb|כאשר היו בני ישראל שקועים במצרים והחלו לזנות אחרי אלילי אותו העם, שבט לוי לא סר מן הדרך שירש מאבותיו -- מאברהם, יצחק וישראל.  בחטוא העם בחטא העגל, רק שבט לוי לא השתתף, ורק הוא נענה לצווי משה "מי לה' אליי". הם הוכיחו לא רק נאמנות לדת האמת, אלא גם נכונות למסור את נפשם בקידוש השם.}}
 
−
 
 
−
{{heb|וזה תפקידם החשוב ביותר בעת מלחמה -- להיות דוגמה למופת לשאר העם, כיצד יהודי צריך לירא את ה' ולא לפחד מן האויב.  ולהזכיר את העם שאינם ככל גויי תבל, אלא שיש להם אלוהים חיים בתוכם, שיכניע אויביהם.  ובדומה חז"ל אמרו: '''כָּל הַדְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמִירַת הָעִיר -- לוֹקְחִין מִכָּל אַנְשֵׁי הָעִיר, וְאַפִלּוּ מִן הַיְּתוֹמִים:  חוּץ מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, לְפִי שְׁאֵין תַּלְמִידִי הַחֲכָמִים צְרִיכִין שְׁמִירָה -- הַתּוֹרָה שׁוֹמַרְתָּן''' {{hcite|i/c306n.htm#5|הל' שכנים ו:ה}}.  ואלו הלוויים אינם בכלל הלוחמים, מפני שהתורה שמלמדים ושומרים, שומרתם.}}
 
  
 +
{{heb|ועוד: '''הָיָה לְפָנָיו נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה, אוֹ נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם -- נֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵם, מִשּׁוֹם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ:  שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם נִמְחָק, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.  גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם"(משלי ג:יז) ''' {{hcite|i/3a04n.htm#14|הל' מגילה וחנוכה ד:יד}}. הרמב"ם מסיים בהכלה זו את "ספר זמנים" של "משנה תורה", ללמדנו שכל החגים והמועדות והשבתות כולם -- באים לשרות שלום בינינו כיחידים, ובינינו ובין המקום ברוך הוא. ואין שלום אם אין שלום בין איש ואשתו.}}
  
 
{{english}}
 
{{english}}
−
{{pasuq|Howbeit the tribe of Levi thou shalt not number, neither shalt thou take the sum of them among the children of Israel|p/pt/pt0401.htm#49|Num 1:49}}
+
{{pasuq|Speak unto the children of Israel, and say unto them: If any man's wife go aside, and act unfaithfully against him|p/pt/pt0405.htm#12|Num 5:12}}
−
 
 
−
The tribe of Levi is not counted with the rest of the tribes who go out to war.  It does not go out to war against the enemies of Israel with spear and shield, nor does it serve as water carriers or cooks.  What is the job then, of this tribe; and why was it specifically set apart in such a way?
 
  
−
The next verse states: '''but appoint thou the Levites over the tabernacle of the testimony, and over all the furniture thereof, and over all that belongeth to it; they shall bear the tabernacle, and all the furniture thereof; and they shall minister unto it, and shall encamp round about the tabernacle''' {{hcite|p/pt/pt0401.htm#50|ibid 50}}.  The Levites serve in God's Temple, and take care of it, and form an "honor guard" around it. But why are they not counted with the rest of their brothers for the purpose of warfare?
+
Here the Torah begins the portion concerning the ''sotah'' -- a woman who gave her husband reasons to suspect her of infidelity.  '''and the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be defiled; or if the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be not defiled''' {{hcite|p/pt/pt0405.htm#14|ibid 14}}.  That is, whether or not she did anything -- if "a spirit of jealousy came upon him", the judgement is the same -- she must undergo the trial of the "bitter waters which cause curse".
  
−
When the Children of Israel were stuck in Egypt and began to stray after the gods of that people, the Levites did not swerve from the path they inherited from their forefathers -- from Abraham, Isaac and Jacob.  When the people sinned the "sin of the golden calf", only the Levites did not participate, and only they answered Moshe's command, "whoever is for God, let him come to me".  They proved themselves not only faithful to the true faith, but also willing to commit their souls for a sanctification of God's name.
+
It is difficult for us today to understand why the woman specifically should be required to undergo a trial even if she did nothing.  Our tendency is to say that if the man suspects her, that's his problem!  But the Torah is telling us something deeper: that peace in one's home is so important, that for its sake the couple must be willing to set aside their personal honor.  The woman becomes an object of derision when she undergoes the water trial, and her husband likewise becomes an object of derision when people see what happens to his wife.
  
−
And this is the most important task they perform during wartime -- to be an outstanding example for the rest of the people of how a Jew must be in awe of God, and not fear our enemies overmuch.  To remind the people that they are not like all the other nations of the world, rather they have a Living God in their midst, who will subdue their enemies.  Similar to what our Sages stated: '''All those things which are required to guard the city -- are taken from all the residents of the city, even from orphans: but Torah Sages are excepted, as they do not require guarding -- since their Torah learning guards them''' {{hcite|i/c306n.htm#5|Laws of Neighbors 6:5}}.  And these Levites are not among the fighters, because the Torah which they teach and guard, guards them.
+
Further: '''If one had [only enough money to purchase] before him the candle for his household and the Chanukka candle, or his household candle and wine for ''kiddush'' -- then his household candle takes precedence.  Because God's Name is erased [during the ''sotah'' trial] in order to bring peace between man and wife.  Great is peace, for the entire Torah was given in order to bring peace into the world, as the verse states "Its ways are pleasant ways; and all of its paths are peace" (Prov 3:17)''' {{hcite|i/3a04n.htm#14|Laws of Megillah and Chanukka 4:14}}.  The Rambam ends the "book of seasons" of the "Mishne Torah" with this ''halachah'', to teach us that all the holidays and festivals and sabbaths -- come to bring peace between us as individuals, and between us and God may He be blessed.  And there is no peace when there is no peace between man and wife.
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Behar-Bechukotai|Behar-Bechukotai||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Bamidbar|Bamidbar|Devar/5769/Beha'alotcha|Beha'alotcha}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 10:06, 5 June 2009


בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Naso 5769 - נשא תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל  (במדבר ה:יב)

כאן מתחילה פרשת ה"סוטה" -- אישה שנתנה לבעלה סיבה לחשוד בה. וְעָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ, וְהִוא נִטְמָאָה; אוֹ-עָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה  (שם יד). כלומר בין עשתה מעשה, בין לא עשתה -- אם "עבר עליו רוח קנאה", דין אחד הוא לה -- לעבור את מבחן מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים.

קשה לנו היום להבין למה דווקא האישה נזקקת להיבחן גם אם לא עשתה כלום. הנטייה שלנו היא לומר שאם האיש חושד, הרי הבעיה שלו! אבל התורה אומרת לנו דבר עמוק מאד: ששלום בית הוא חשוב כל כך, שעבורו בני הזוג חייבים לוותר על כבודם. האישה נבזת במבחן המים, וגם בעלה נבזה כשרואים מה שעובר על אשתו.

ועוד: הָיָה לְפָנָיו נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה, אוֹ נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם -- נֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵם, מִשּׁוֹם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ: שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם נִמְחָק, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם"(משלי ג:יז)  (הל' מגילה וחנוכה ד:יד). הרמב"ם מסיים בהכלה זו את "ספר זמנים" של "משנה תורה", ללמדנו שכל החגים והמועדות והשבתות כולם -- באים לשרות שלום בינינו כיחידים, ובינינו ובין המקום ברוך הוא. ואין שלום אם אין שלום בין איש ואשתו.

English

Speak unto the children of Israel, and say unto them: If any man's wife go aside, and act unfaithfully against him  (Num 5:12)

Here the Torah begins the portion concerning the sotah -- a woman who gave her husband reasons to suspect her of infidelity. and the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be defiled; or if the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be not defiled  (ibid 14). That is, whether or not she did anything -- if "a spirit of jealousy came upon him", the judgement is the same -- she must undergo the trial of the "bitter waters which cause curse".

It is difficult for us today to understand why the woman specifically should be required to undergo a trial even if she did nothing. Our tendency is to say that if the man suspects her, that's his problem! But the Torah is telling us something deeper: that peace in one's home is so important, that for its sake the couple must be willing to set aside their personal honor. The woman becomes an object of derision when she undergoes the water trial, and her husband likewise becomes an object of derision when people see what happens to his wife.

Further: If one had [only enough money to purchase] before him the candle for his household and the Chanukka candle, or his household candle and wine for kiddush -- then his household candle takes precedence. Because God's Name is erased [during the sotah trial] in order to bring peace between man and wife. Great is peace, for the entire Torah was given in order to bring peace into the world, as the verse states "Its ways are pleasant ways; and all of its paths are peace" (Prov 3:17)  (Laws of Megillah and Chanukka 4:14). The Rambam ends the "book of seasons" of the "Mishne Torah" with this halachah, to teach us that all the holidays and festivals and sabbaths -- come to bring peace between us as individuals, and between us and God may He be blessed. And there is no peace when there is no peace between man and wife.


Top: Devar Prev: Bamidbar Next: Beha'alotcha



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5769/Naso&oldid=5250"