Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Vaetchanan"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(8 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
{{header|Devarim 5769|דברים תשס"ט}}
+
{{header|Vaetchanan 5769|ואתחנן תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
{{pasuqh|לֹא, תִּירָאוּם:  כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.|p/pt/pt0503.htm#22|דברים ג:כב}}  
+
{{pasuqh|וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם -- חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם |p/pt/pt0504.htm#4|דברים ד:ד}}  
  
{{heb|לפני כניסתם לארץ לכבוש אותה, משה  אומר ליהושע שלא יירא מתושבי הארץ כי ה' הוא ילחם להם, ולא תהיה להם סיבה לפחד.  ולמה נצרך לומר לו?  כי לאחר שמיאנו לעלות לכבוש את הארץ אחרי מעשה המרגלים, '''וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ -- כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#42|דברים א:מב}}. }}
+
{{heb|משה אומר לבני ישראל העומדים לפני כניסתם לארץ, שכל מי שזנה אחרי בעל פעור, כבר איננו -- אבל הם, שדבקו בה', נשארו כולם בחיים.}}
  
{{heb|במקרה הראשון לא ניצחו -- ואולי היה הגיוני שיפחדו שמא ה' לא יעזור להם גם עכשיואבל באותו מקרה, '''וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי ה', וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#43|שם מג}} -- ואילו הפעם '''לֹא, תִּירָאוּם''', כי אתם עושים את רצונו יתברך.}}
+
{{heb|ברור שהוא מדבר בהווה, אל בני ישראל העומדים לפניו.  אבל גם אלינו היום הוא מדבר, החיים בכל הדורות שעמדו אחריו.  כי אין "חיים" אלא בהידבק האדם בתורה ובמצוות -- שהם מביאים אותו לעולם הבאואלו ש"עושים חיים" בהבלי הזמן -- הם מפסידים על עצמם את החיים האמיתיים.}}
 +
 
 +
{{heb|אף לאלו יש תקווה, שעומדת לרשותם "תשובה".  כמו שאמר הרמב"ם: '''כַּמָּה מְעֻלָּה מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה:  אֶמֶשׁ הָיָה זֶה מֻבְדָּל מֵה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל …  צוֹעֵק וְאֵינוּ נַעֲנֶה… וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וְטוֹרְפִין אוֹתָן בְּפָנָיו …  וְהַיּוֹם הוּא מֻדְבָּק בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם".  צוֹעֵק וְנַעֲנֶה מִיָּד…  וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וּמְקַבְּלִין אוֹתָן בְּנַחַת וְשִׂמְחָה…''' {{hcite|/i/1507n.htm#8|הל' תשובה ז:ח}}.  ולכן חשוב ביותר שאלו שאכן "דבקים בה'" לא ידחו את אלו שעדיין לא, אלא יראו להם דרך התנהגותם ש'''דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם''' {{hcite|p/pt/pt2803.htm#17|משלי ג:יז}}  }}
  
{{heb|ובדבר הזה יש לומר שה' לא מעכב בעד מי שמורד ועושה רצון עצמו, אלא מסיר עזרתו ממנו -- כאשר רואים בעניין הקרב נגד האמורים. ה' הסיר השגחתו ועזרתו מעל בני ישראל ולכן נפלו וכשלו. }}
 
  
 
{{english}}
 
{{english}}
  
 +
{{pasuq|But ye that did cleave unto the LORD your God are alive every one of you this day|p/pt/pt0504.htm#4|Deut 4:4}}
  
{{pasuq|Ye shall not fear them; for the LORD your God, He it is that fighteth for you.' |p/pt/pt0503.htm#22|Deut 3:22}}
+
Moshe is telling the Children of Israel, before they enter the Land, that whoever had lusted after "Baal Peor" is already dead -- but they, who "clove to God", all remained alive.
 
 
Before their entry to the Land to conquer it, Moshe tells Joshua that he should not fear the residents of the Land, because God will fight on the behalf of the Children of Israel, and they will not have any reason to be afraid.  Why did he need to say this?  Because after they refused to enter the Land to conquer it after the incident of the spies, '''And the LORD said unto me: 'Say unto them: Go not up, neither fight; for I am not among you; lest ye be smitten before your enemies.' ''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#42|Deut 1:42}}
 
  
In the first incident they were not victorious -- and perhaps it is logical they would be frightened lest God not help them now.  But in that same incident, '''ye rebelled against the commandment of the LORD, and were presumptuous, and went up into the hill-country''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#43|ibid 43}} -- whereas now, '''ye shall not fear them''', because you are doing His will, may He be blessed.
+
Clearly he is speaking in the present tense, to the Children of Israel who are standing in front of him.  But he is also speaking to us today, to all those who have lived in all the generations since then.  Because there is no "life" excepting one cleave to the Torah and her commandments -- which bring one to the World to Come.  And those people who "live it up" in the foolishness of their times -- they are causing themselves to lose out on true "life".
  
And regarding this one may say that God does not impede the one who rebels against Him and follows his own desires, rather he removes from him His help -- as we see regarding the battle against the Emorites.  God took away His supervision and help from the Children of Israel, and therefore they fell and failed.
+
But even for such as these, there is hope -- since ''teshuva'' (repentance) is available to them.  As the Rambam states, '''How excellent is the level of ''teshuva''!  Yesterday he was separated from the Lord God of Israel … cries out and is not answered … performs ''mitsvot'' and they are "torn up" in front of him … but today he is connected with the ''shechina'' (Holy presence), as the verse states "But ye that did cleave unto the LORD your God"He cries out and is immediately answered… performs ''mitsvot'' and they are received with pleasure and happiness…''' {{hcite|/i/1507n.htm#8|Laws of Repentance 7:8}}.  And therefore it is extremely important that those who truly "cleave to God", do not push away those who are not yet so attached; rather, they should show them by their behavior that truly '''Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace''' {{hcite|p/pt/pt2803.htm#17|Prov 3:17}}.
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Pinchas|Pinchas||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Devarim|Devarim|Devar/5769/Ekev|Ekev}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 10:22, 7 August 2009


Vaetchanan 5769 - ואתחנן תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם -- חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם  (דברים ד:ד)

משה אומר לבני ישראל העומדים לפני כניסתם לארץ, שכל מי שזנה אחרי בעל פעור, כבר איננו -- אבל הם, שדבקו בה', נשארו כולם בחיים.

ברור שהוא מדבר בהווה, אל בני ישראל העומדים לפניו. אבל גם אלינו היום הוא מדבר, החיים בכל הדורות שעמדו אחריו. כי אין "חיים" אלא בהידבק האדם בתורה ובמצוות -- שהם מביאים אותו לעולם הבא. ואלו ש"עושים חיים" בהבלי הזמן -- הם מפסידים על עצמם את החיים האמיתיים.

אף לאלו יש תקווה, שעומדת לרשותם "תשובה". כמו שאמר הרמב"ם: כַּמָּה מְעֻלָּה מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה: אֶמֶשׁ הָיָה זֶה מֻבְדָּל מֵה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל … צוֹעֵק וְאֵינוּ נַעֲנֶה… וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וְטוֹרְפִין אוֹתָן בְּפָנָיו … וְהַיּוֹם הוּא מֻדְבָּק בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם". צוֹעֵק וְנַעֲנֶה מִיָּד… וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וּמְקַבְּלִין אוֹתָן בְּנַחַת וְשִׂמְחָה…  (הל' תשובה ז:ח). ולכן חשוב ביותר שאלו שאכן "דבקים בה'" לא ידחו את אלו שעדיין לא, אלא יראו להם דרך התנהגותם שדְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם  (משלי ג:יז)


English

But ye that did cleave unto the LORD your God are alive every one of you this day  (Deut 4:4)

Moshe is telling the Children of Israel, before they enter the Land, that whoever had lusted after "Baal Peor" is already dead -- but they, who "clove to God", all remained alive.

Clearly he is speaking in the present tense, to the Children of Israel who are standing in front of him. But he is also speaking to us today, to all those who have lived in all the generations since then. Because there is no "life" excepting one cleave to the Torah and her commandments -- which bring one to the World to Come. And those people who "live it up" in the foolishness of their times -- they are causing themselves to lose out on true "life".

But even for such as these, there is hope -- since teshuva (repentance) is available to them. As the Rambam states, How excellent is the level of teshuva! Yesterday he was separated from the Lord God of Israel … cries out and is not answered … performs mitsvot and they are "torn up" in front of him … but today he is connected with the shechina (Holy presence), as the verse states "But ye that did cleave unto the LORD your God". He cries out and is immediately answered… performs mitsvot and they are received with pleasure and happiness…  (Laws of Repentance 7:8). And therefore it is extremely important that those who truly "cleave to God", do not push away those who are not yet so attached; rather, they should show them by their behavior that truly Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace  (Prov 3:17).



Top: Devar Prev: Devarim Next: Ekev




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.