Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Ekev"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(10 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
{{header|Vaetchanan 5769|ואתחנן תשס"ט}}
+
{{header|Ekev 5769|עקב תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
{{pasuqh|וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם -- חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם |p/pt/pt0504.htm#4|דברים ד:ד}}  
+
{{pasuqh|וַיְעַנְּךָ, וַיַּרְעִבֶךָ, וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ, וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ:  לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם -- כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-ה', יִחְיֶה הָאָדָם |p/pt/pt0508.htm#2|דברים ח:ג}}  
  
{{heb|משה אומר לבני ישראל העומדים לפני כניסתם לארץ, שכל מי שזנה אחרי בעל פעור, כבר איננו -- אבל הם, שדבקו בה', נשארו כולם בחיים.}}
+
{{heb|בימינו מאוד מקובל להשתעבד למעסיק כלשהו; לעבוד שעות אין-ספור אפילו ללא תגמול, ולהזניח את הצד האנושי של החיים.  בני זוג ושאר המשפחה וגם חברים -- כולם מוזנחים על ידי העובד המסור.  וכל כך למה?  כי מפחדים לאבד פרנסה, או צריכים יותר ממון -- ודבר זה יכול לגורם לבעיות חמורות באורך החיים של האדם.}}
  
{{heb|ברור שהוא מדבר בהווה, אל בני ישראל העומדים לפניואבל גם אלינו היום הוא מדבר, החיים בכל הדורות שעמדו אחריוכי אין "חיים" אלא בהידבק האדם בתורה ובמצוות -- שהם מביאים אותו לעולם הבא. ואלו ש"עושים חיים" בהבלי הזמן -- הם מפסידים על עצמם את החיים האמיתיים.}}
+
{{heb|הפסוק שלנו בא ללמדנו שאף על פי שהלחם חשוב מאוד, שנאמר '''וְלֶחֶם, לְבַב-אֱנוֹשׁ יִסְעָד''' {{hcite|p/pt/pt26a4.htm#15|תהילים קד:טו}} -- בכל זאת, אין האדם חי אלא על פי דבר ה' ישתבח שמוהריצה אחר הכסף והחפצים מרחקת את האדם ממקור חייו, מן התורה.  אומנם נכון שעל העובד לעבוד בכל כוחו {{hcite|i/d113n.htm#11|ראה הל' שכירות יג:יא}} -- אבל אינו רשאי להשתעבד למעסיקו. שרשות נתונה לאדם למכור עצמו לעבדות רק אם העני ביותר עד שלא נשאר לו אפילו בגד {{hcite|i/c501n.htm#3|ראה הל' עבדים א:ג}}! כי התורה אומרת '''כִּי-עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; לֹא יִמָּכְרוּ, מִמְכֶּרֶת עָבֶד''' {{hcite|p/pt/pt0325.htm#42|ויקרא כה:מב}}. }}
  
{{heb|אף לאלו יש תקווה, שעומדת לרשותם "תשובה"כמו שאמר הרמב"ם: '''כַּמָּה מְעֻלָּה מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה:  אֶמֶשׁ הָיָה זֶה מֻבְדָּל מֵה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל …  צוֹעֵק וְאֵינוּ נַעֲנֶה… וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וְטוֹרְפִין אוֹתָן בְּפָנָיו …  וְהַיּוֹם הוּא מֻדְבָּק בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה', אֱלֹהֵיכֶם".  צוֹעֵק וְנַעֲנֶה מִיָּד…  וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וּמְקַבְּלִין אוֹתָן בְּנַחַת וְשִׂמְחָה…''' {{hcite|/i/1507n.htm#8|הל' תשובה ז:ח}}.  ולכן חשוב ביותר שאלו שאכן "דבקים בה'" לא ידחו את אלו שעדיין לא, אלא יראו להם דרך התנהגותם ש'''דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם''' {{hcite|p/pt/pt2803.htm#17|משלי ג:יז}}  }}
+
{{heb|כאשר משתעבדים למעסיק בשר ודם, כאילו פורקים מעלינו עול מלכות שמים ואומרים שרק כך אפשר לחיותאבל התורה נותנת לנו עצה חזקה ומפורשת בפסוק שלנו: שלא על ידי מאמצינו בלבד משיגים את מחייתנו -- אלא גם על ידי רחמיו של אדוננו, הקדוש ברוך הוא, שממית ומחייה ומצמיח קרן ישועה.  יהי רצון מלפניו שתצמיח לנו קרן ישועה בקרוב, ונפרוק עול האומות מעלינו, ונזכה לפרוק מעלינו גם את עול העבדות שמביאים על עצמינו.}}
  
  
 
{{english}}
 
{{english}}
  
{{pasuq|But ye that did cleave unto the LORD your God are alive every one of you this day|p/pt/pt0504.htm#4|Deut 4:4}}  
+
{{pasuq|And He afflicted thee, and suffered thee to hunger, and fed thee with manna, which thou knewest not, neither did thy fathers know; that He might make thee know that man doth not live by bread only, but by every thing that proceedeth out of the mouth of the LORD doth man live|p/pt/pt0508.htm#2|Deut 8:3}}  
  
Moshe is telling the Children of Israel, before they enter the Land, that whoever had lusted after "Baal Peor" is already dead -- but they, who "clove to God", all remained alive.
+
It is very commonly accepted for one to devote oneself excessively to an employer; to work uncounted hours, even without compensation, and to ignore the human side of one's life.  One's spouse and the rest of the family, and even friends are all ignored by the dedicated employee.  Why?  Because of fear of losing a job, or because of the need for more money -- and this can cause serious problems in the personal arena.
  
Clearly he is speaking in the present tense, to the Children of Israel who are standing in front of himBut he is also speaking to us today, to all those who have lived in all the generations since thenBecause there is no "life" excepting one cleave to the Torah and her commandments -- which bring one to the World to ComeAnd those people who "live it up" in the foolishness of their times -- they are causing themselves to lose out on true "life".
+
Our verse comes to teach us  that even though bread is very important, as it states, '''and bread that stayeth man's heart''' {{hcite|p/pt/pt26a4.htm#15|Psalms 104:15}} -- nevertheless, man only lives by God's utterance, may He be praised.  Running after money and possessions distances man from the source of his life, from the TorahIt is indeed true that a worker must work with all his strength {{hcite|i/d113n.htm#11|see Laws of Employment 13:11}} -- but he is not permitted to enslave himself to his employerThe Torah gives permission for a man to enslave himself only if he has become so poor he doesn't even have clothes {{hcite|i/c501n.htm#3|see Laws of Slaves 1:3}}! Because the Torah states, '''For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Egypt; they shall not be sold as bondmen''' {{hcite|p/pt/pt0325.htm#42|Lev 25:42}}.
  
But even for such as these, there is hope -- since ''teshuva'' (repentance) is available to them.  As the Rambam states, '''How excellent is the level of ''teshuva''!  Yesterday he was separated from the Lord God of Israel … cries out and is not answered … performs ''mitsvot'' and they are "torn up" in front of him … but today he is connected with the ''shechina'' (Holy presence), as the verse states "But ye that did cleave unto the LORD your God".  He cries out and is immediately answered… performs ''mitsvot'' and they are received with pleasure and happiness…''' {{hcite|/i/1507n.htm#8|Laws of Repentance 7:8}}And therefore it is extremely important that those who truly "cleave to God", do not push away those who are not yet so attached; rather, they should show them by their behavior that truly '''Her ways are ways of pleasantness, and all her paths are peace''' {{hcite|p/pt/pt2803.htm#17|Prov 3:17}}.
+
When we enslave ourselves to a flesh and blood employer, it is as though we have thrown off the yoke of the Kingship of Heaven and are stating that only so is it possible to live.  But the Torah is giving us strong and explicit advice in our verse: that not by our efforts alone do we achieve a living -- rather, also by the mercy of our Master, the Holy One blessed is He, Who causes death and brings back to life, and causes the hope of salvation to flourishMay it be His will that soon we see the hope of salvation, and throw off the yoke of the nations, and merit also to throw off the yoke of our self-imposed serfdom.
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Devarim|Devarim||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Vaetchanan|Vaetchanan|Devar/5769/Reeh|Reeh}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 11:11, 14 August 2009


Ekev 5769 - עקב תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

וַיְעַנְּךָ, וַיַּרְעִבֶךָ, וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ, וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ: לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם -- כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-ה', יִחְיֶה הָאָדָם  (דברים ח:ג)

בימינו מאוד מקובל להשתעבד למעסיק כלשהו; לעבוד שעות אין-ספור אפילו ללא תגמול, ולהזניח את הצד האנושי של החיים. בני זוג ושאר המשפחה וגם חברים -- כולם מוזנחים על ידי העובד המסור. וכל כך למה? כי מפחדים לאבד פרנסה, או צריכים יותר ממון -- ודבר זה יכול לגורם לבעיות חמורות באורך החיים של האדם.

הפסוק שלנו בא ללמדנו שאף על פי שהלחם חשוב מאוד, שנאמר וְלֶחֶם, לְבַב-אֱנוֹשׁ יִסְעָד  (תהילים קד:טו) -- בכל זאת, אין האדם חי אלא על פי דבר ה' ישתבח שמו. הריצה אחר הכסף והחפצים מרחקת את האדם ממקור חייו, מן התורה. אומנם נכון שעל העובד לעבוד בכל כוחו  (ראה הל' שכירות יג:יא) -- אבל אינו רשאי להשתעבד למעסיקו. שרשות נתונה לאדם למכור עצמו לעבדות רק אם העני ביותר עד שלא נשאר לו אפילו בגד  (ראה הל' עבדים א:ג)! כי התורה אומרת כִּי-עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; לֹא יִמָּכְרוּ, מִמְכֶּרֶת עָבֶד  (ויקרא כה:מב).

כאשר משתעבדים למעסיק בשר ודם, כאילו פורקים מעלינו עול מלכות שמים ואומרים שרק כך אפשר לחיות. אבל התורה נותנת לנו עצה חזקה ומפורשת בפסוק שלנו: שלא על ידי מאמצינו בלבד משיגים את מחייתנו -- אלא גם על ידי רחמיו של אדוננו, הקדוש ברוך הוא, שממית ומחייה ומצמיח קרן ישועה. יהי רצון מלפניו שתצמיח לנו קרן ישועה בקרוב, ונפרוק עול האומות מעלינו, ונזכה לפרוק מעלינו גם את עול העבדות שמביאים על עצמינו.


English

And He afflicted thee, and suffered thee to hunger, and fed thee with manna, which thou knewest not, neither did thy fathers know; that He might make thee know that man doth not live by bread only, but by every thing that proceedeth out of the mouth of the LORD doth man live  (Deut 8:3)

It is very commonly accepted for one to devote oneself excessively to an employer; to work uncounted hours, even without compensation, and to ignore the human side of one's life. One's spouse and the rest of the family, and even friends are all ignored by the dedicated employee. Why? Because of fear of losing a job, or because of the need for more money -- and this can cause serious problems in the personal arena.

Our verse comes to teach us that even though bread is very important, as it states, and bread that stayeth man's heart  (Psalms 104:15) -- nevertheless, man only lives by God's utterance, may He be praised. Running after money and possessions distances man from the source of his life, from the Torah. It is indeed true that a worker must work with all his strength  (see Laws of Employment 13:11) -- but he is not permitted to enslave himself to his employer. The Torah gives permission for a man to enslave himself only if he has become so poor he doesn't even have clothes  (see Laws of Slaves 1:3)! Because the Torah states, For they are My servants, whom I brought forth out of the land of Egypt; they shall not be sold as bondmen  (Lev 25:42).

When we enslave ourselves to a flesh and blood employer, it is as though we have thrown off the yoke of the Kingship of Heaven and are stating that only so is it possible to live. But the Torah is giving us strong and explicit advice in our verse: that not by our efforts alone do we achieve a living -- rather, also by the mercy of our Master, the Holy One blessed is He, Who causes death and brings back to life, and causes the hope of salvation to flourish. May it be His will that soon we see the hope of salvation, and throw off the yoke of the nations, and merit also to throw off the yoke of our self-imposed serfdom.



Top: Devar Prev: Vaetchanan Next: Reeh




Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.