Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Shoftim"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
 
(2 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Reeh 5769|ראה תשס"ט}}
+
{{header|Shoftim 5769|שופטים תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
−
{{pasuqh|רַק הַדָּם, לֹא תֹאכֵלוּ:  עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם.|p/pt/pt0512.htm#16|דברים יב:טז}}
+
{{pasuqh|שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ|p/pt/pt0517.htm#15|דברים יז:טו}}
  
 +
{{heb|זאת מצוות עשה, להמליך עלינו מלך {{hcite|i/e501n.htm#1|הל' מלכים ומלחמות א:א}}.  וזה יסוד ממשלה תורנית: שהמלך מושל בעם, אבל כמו שהזכרנו במקום אחר -- יש לו לקרוא תמיד בתורת משה ולדעת שסמכותו נובעת אך ורק מאת ה' יתברך -- '''אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ'''.}}
  
−
{{heb|ובהמשך: '''רַק חֲזַק, לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ; וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ, עִם-הַבָּשָׂר.''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#23|דברים יב:כג}} '''לֹא, תֹּאכְלֶנּוּ: עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם.''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#24|דברים יב:כד}} '''רַק אֶת-דָּמוֹ, לֹא תֹאכֵל: עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם.''' {{hcite|p/pt/pt0515.htm#23|דברים טו:כג}}.  בכמה מקומות חוזרת התורה בפרשתנו על איסור אכילת דם.}}
+
{{heb|יש זרם במחשבת ישראל בזמנינו, שאומר שמדינת ישראל היא כמין "מלכות קטנה".  כביכול יש לה סמכות דומה לשל מלך, ועלינו להיות כפופים לסמכות הזאת ולסייע לה.  וכן התקינו תפילות להמשך המדינה-מלכות.  ועמדה זאת תמוהה ביותר.}}
  
−
{{heb|הדם גם מופיע בזבח: '''וְדַם-זְבָחֶיךָ, יִשָּׁפֵךְ עַל-מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ…''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#27|דברים יב:כז}}.  אולי '''כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#23|דברים יב:כג}}, והזבחים באים לכפר על עוונות שהם כמן פגמים נפשיים. על כל פנים, איסור אכילת הדם הרי הוא מוחלט, ולכן מכשירים את הבשר על ידי מליחה לפני שמכינים אותו לאכילה.}}
+
{{heb|"מלכות" משמעה "ממשלת מלך".  ואין לנו מלך, ולא קרוב לזה. המושלים שלנו רחוקים מאד מתורת משה.  אומנם יש מהם שמדמים לעצמם שהם מלכים, אבל אין יסוד לחלומותיהם. ועליהם נאמר '''שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים''' {{hcite|p/pt/pt1001.htm#23|ישעיה א:כג}}. הגאולה הצפויה התחילה, שהרי העם התחיל לחזור לנחלתו -- אבל עדיין לא זכינו לגאולה השלימה, בה נאמר    '''וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק -- קִרְיָה, נֶאֱמָנָה''' {{hcite|p/pt/pt1001.htm#26|ישעיה א:כו}}. אילו היו מפסיקים להתפלל עבור המשך המדינה, ובמקום זה היו מרבים זעקה לפני הקדוש ברוך הוא על אי-שלימות הגאולה, אולי באמת היינו מגיעים ליום ההוא בו '''וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת -- לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה''' {{hcite|p/pt/pt1002.htm#4|ישעיה ב:ד}}.}}
−
 
 
−
{{heb|דבר שאינו מוכר כל כך בימינו אף על פי שהוא הלכה למעשה, הוא "חליטה".  הרמב"ם מגדיר את הנושא כך: '''אֵין הַבָּשָׂר יוֹצֶא מִידֵי דָּמוֹ אֵלָא אִם כֵּן מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה, וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה.  כֵּיצַד עוֹשֶׂה:  מֵדִיחַ הַבָּשָׂר תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה, וּמַנִּיחוֹ בְּמִלְחוֹ כְּדֵי הִלּוּךְ מִיל; וְאַחַר כָּךְ מְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה, עַד שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם זַכִּים; וּמַשְׁלִיכוֹ מִיָּד לְתוֹךְ מַיִם רוֹתְחִין, אֲבָל לֹא לְפוֹשְׁרִין -- כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבַּן מִיָּד, וְלֹא יֵצֵא דָּם''' {{hcite|i/5206n.htm#10|הל' מאכלות אסורות ו:י}}. כלומר, שמליחה כשלעצמה אינה מספקת להוציא את כל הדם מן הבשר. אלא, חייבים לחלוט את הבשר במים רותחים ואחר כך ישים בסיר הבישול.  אפשר גם לצלות על האש ללא חליטה.}}
 
−
 
 
−
{{heb|כשאוכלים בשר מבושלת שלא עברה את תהליך החליטה, אוכלים גם דם התמצית שפרש לתוך התבשיל -- ואם אוכלים כזית או יותר מאותו הדם, חייבים מלקות מן התורה. {{hcite|i/5206n.htm#4|הל' מאכלות אסורות ו:ד}}  לכן עלינו להיזהר ביותר בהכנת תבשילי הבשר שמכינים להנאתנו. '''לֹא, תֹּאכְלֶנּוּ -- לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ, כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'.'''{{hcite|p/pt/pt0512.htm#25|דברים כג:כה}}
 
−
}}
 
  
  
 
{{english}}
 
{{english}}
  
−
{{pasuq|Only ye shall not eat the blood; thou shalt pour it out upon the earth as water|p/pt/pt0512.htm#16|Deut 12:16}}
+
{{pasuq|thou shalt in any wise set him king over thee, whom the LORD thy God shall choose|p/pt/pt0517.htm#15|Deut 17:15}}
  
−
The Torah continues: '''Only be steadfast in not eating the blood; for the blood is the life; and thou shalt not eat the life with the flesh''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#23|Deut 12:23}} '''Thou shalt not eat it; thou shalt pour it out upon the earth as water''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#24|Deut 12:24}} '''Only thou shalt not eat the blood thereof; thou shalt pour it out upon the ground as water''' {{hcite|p/pt/pt0515.htm#23|Deut 15:23}}.  In several different places in our ''parasha'' the Torah speaks of the prohibition against eating blood.
+
It is a positive commandment to set a king over us {{hcite|i/e501n.htm#1|Laws of Kings and Wars 1:1}}. And this is the foundation of a Torah government: that the king rule over the people, but as we mentioned elsewhere -- he must read the Torah all the time, and know that his authority stems only from the Holy One, may He be blessed -- '''whom the LORD thy God shall choose'''.
  
−
Blood also appears as part of the offering service: '''and the blood of thy sacrifices shall be poured out against the altar of the LORD thy God…''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#27|Deut 12:27}}.  Perhaps '''for the blood is the life''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#23|Deut 12:23}}, and the offerings are brought to bring atonement for sins, which are a kind of spiritual defect.  In any case, the prohibition against eating blood is absolute, and therefore we prepare meat with salt (to draw out the blood) before preparing it for eating.
+
There is a stream in religious Jewish thought in our times, which says the State of Israel is a sort of "minor kindom". So to speak, it has authority similar to that of a king, and we must submit to that authority and assist it. They likewise established prayers for the continuation of the State-Kingdom. And this point of view is very difficult.  
  
−
Something which is less well known in our days, though it is practical ''halachah'', is "chalita".  The Rambam explains the matter like this: '''Meat does not become free of blood except one salt it very well, and rinse it very well.  What does one do?  First rinse the meat, then salt if very well and leave it covered in the salt for the length of time it takes to walk a ''mil''.  Then he must wash it very well, until the rinse water is clear.  And then he must toss the meat into boiling water (but not lukewarm water) so that it immediately becomes whitened and blood not leave the meat''' {{hcite|i/5206n.htm#10|Laws of Forbidden Foods 6:10}}.  That is to say that salting alone is insufficient to remove all the blood from the meat.  Rather, we must do "chalita" on the meat in boiling water first, and only afterwards put it in the cooking pot. It is also possible to grill over a flame, without "chalita" first.
+
"Kingdom" means "government by a king".  And we have no king, nor anything even close. Our leaders are very far from Torah.  True, some of them think they are kings, but there is no foundation to their dreams.  And of them it says, '''Thy princes are rebellious, and companions of thieves''' {{hcite|p/pt/pt1001.htm#23|Isa 1:23}}.  The expected Redemption has begun, since the people of Israel have begun returning to their inheritance -- but we have still not merited the complete Redemption, of which it is said '''And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning; afterward thou shalt be called the city of righteousness, the faithful city''' {{hcite|p/pt/pt1001.htm#26|Isa 1:26}}.
  
−
When we eat meat which was cooked in a pot without first having undergone "chalita", we are also eating the "residual blood" which escaped from the meat into the cooked dish -- and if we ate an olive's bulk or more of that blood, we are liable for the punishment of "stripes", from the Torah.  {{hcite|i/5206n.htm#4|Laws of Forbidden Foods 6:4}}.  Therefore we must be extremely careful when preparing meat dishes for our enjoyment.  As the Torah says, '''Thou shalt not eat it; that it may go well with thee, and with thy children after thee, when thou shalt do that which is right in the eyes of the LORD.''' {{hcite|p/pt/pt0512.htm#25|Deut 23:25}}.
+
Were they to cease praying for the continuation of the government, but rather increase their outcry to the Holy One blessed is He, over the incomplete Redemption -- perhaps we would truly reach the day when '''He shall judge between the nations, and shall decide for many peoples; and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruninghooks; nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more''' {{hcite|p/pt/pt1002.htm#4|Isa 2:4}}.
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Ekev|Ekev||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Reeh|Reeh|Devar/5769/Ki Tetse|Ki Tetse}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Latest revision as of 09:10, 28 August 2009


בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Shoftim 5769 - שופטים תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ  (דברים יז:טו)

זאת מצוות עשה, להמליך עלינו מלך  (הל' מלכים ומלחמות א:א). וזה יסוד ממשלה תורנית: שהמלך מושל בעם, אבל כמו שהזכרנו במקום אחר -- יש לו לקרוא תמיד בתורת משה ולדעת שסמכותו נובעת אך ורק מאת ה' יתברך -- אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.

יש זרם במחשבת ישראל בזמנינו, שאומר שמדינת ישראל היא כמין "מלכות קטנה". כביכול יש לה סמכות דומה לשל מלך, ועלינו להיות כפופים לסמכות הזאת ולסייע לה. וכן התקינו תפילות להמשך המדינה-מלכות. ועמדה זאת תמוהה ביותר.

"מלכות" משמעה "ממשלת מלך". ואין לנו מלך, ולא קרוב לזה. המושלים שלנו רחוקים מאד מתורת משה. אומנם יש מהם שמדמים לעצמם שהם מלכים, אבל אין יסוד לחלומותיהם. ועליהם נאמר שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים  (ישעיה א:כג). הגאולה הצפויה התחילה, שהרי העם התחיל לחזור לנחלתו -- אבל עדיין לא זכינו לגאולה השלימה, בה נאמר וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק -- קִרְיָה, נֶאֱמָנָה  (ישעיה א:כו). אילו היו מפסיקים להתפלל עבור המשך המדינה, ובמקום זה היו מרבים זעקה לפני הקדוש ברוך הוא על אי-שלימות הגאולה, אולי באמת היינו מגיעים ליום ההוא בו וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת -- לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה  (ישעיה ב:ד).


English

thou shalt in any wise set him king over thee, whom the LORD thy God shall choose  (Deut 17:15)

It is a positive commandment to set a king over us  (Laws of Kings and Wars 1:1). And this is the foundation of a Torah government: that the king rule over the people, but as we mentioned elsewhere -- he must read the Torah all the time, and know that his authority stems only from the Holy One, may He be blessed -- whom the LORD thy God shall choose.

There is a stream in religious Jewish thought in our times, which says the State of Israel is a sort of "minor kindom". So to speak, it has authority similar to that of a king, and we must submit to that authority and assist it. They likewise established prayers for the continuation of the State-Kingdom. And this point of view is very difficult.

"Kingdom" means "government by a king". And we have no king, nor anything even close. Our leaders are very far from Torah. True, some of them think they are kings, but there is no foundation to their dreams. And of them it says, Thy princes are rebellious, and companions of thieves  (Isa 1:23). The expected Redemption has begun, since the people of Israel have begun returning to their inheritance -- but we have still not merited the complete Redemption, of which it is said And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning; afterward thou shalt be called the city of righteousness, the faithful city  (Isa 1:26).

Were they to cease praying for the continuation of the government, but rather increase their outcry to the Holy One blessed is He, over the incomplete Redemption -- perhaps we would truly reach the day when He shall judge between the nations, and shall decide for many peoples; and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruninghooks; nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more  (Isa 2:4).


Top: Devar Prev: Reeh Next: Ki Tetse



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5769/Shoftim&oldid=5573"