Actions

Difference between revisions of "Devar/5770/Shemini"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5770
(Created page with '<!-- vim: tw=0 ft=Wikipedia --> {{bismilla}} {{header|Shemini 5770|שמיני תש"ע}} {{hebrew}} {{pasuqh|דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵ…')
 
 
(2 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 13: Line 13:
 
{{heb|המוסג של "כשר" נוהג לא רק בבעלי חיים, אלא גם בכל סוגי האוכל.  יש איסורים של זמן -- למשל החמץ בפסח.  יש חובות הזמן -- כגון אכילת מצה בפסח.  יש איסור על אוכל למרות שמינו בדרך כלל כשר, למשל יין של גויים -- וכדומה בכל סוגי המזון ובכל מיני תנאים. חשוב מאד ליהודי רציני ללמוד את האסור והמותר, ולנהוג תמיד בדרכי המותר, ולהתרחק מן האסור.}}
 
{{heb|המוסג של "כשר" נוהג לא רק בבעלי חיים, אלא גם בכל סוגי האוכל.  יש איסורים של זמן -- למשל החמץ בפסח.  יש חובות הזמן -- כגון אכילת מצה בפסח.  יש איסור על אוכל למרות שמינו בדרך כלל כשר, למשל יין של גויים -- וכדומה בכל סוגי המזון ובכל מיני תנאים. חשוב מאד ליהודי רציני ללמוד את האסור והמותר, ולנהוג תמיד בדרכי המותר, ולהתרחק מן האסור.}}
  
{{heb|אבל ישנה תופעה מדאיגה אצל עמנו: שגם את המותר לחלוטין אוסרים על פי מנהג שנהגו בגלותם, ומעניקים למנהגם סטטוס של איסור לדורות.  "איסור" קטניות בפסח, לדוגמה.  נוסף לזה קיימת תופעת "כל המחמיר הרי זה משובח", בו ממציאים חומרות חדשות כדי להתקרב יותר לקב"ה, כביכול. "גלאט" בכל דבר, למשל.  ועל ידי שתי התופעות האלה, נוצר מצב בו היהודי הפשוט נלחץ ונדחק למצוא "אוכל כשר", כאשר לולי החומרות האלה היה האוכל בשפע, ברוך השם!  ועל זה אמרו חז"ל: '''לְפִיכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ אֵלָא מִדְּבָרִים שֶׁמָּנְעָה הַתּוֹרָה בִּלְבָד, וְלֹא יִהְיֶה אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת עַל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים.  כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא דַּיֶּיךָ מַה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה, אֵלָא שֶׁאַתָּה אוֹסֵר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים?''' {{hcite|i/1203n.htm#3|הל' דעות ג:ג}}.  דיינו במה שציוות התורה והסבירו חז"ל, ואין צורך לחפש איסורים וחומרות נוספים.}}
+
{{heb|אבל ישנה תופעה מדאיגה אצל עמנו: שגם את המותר לחלוטין אוסרים על פי מנהג שנהגו בגלותם, ומעניקים למנהגם סטטוס של איסור לדורות.  "איסור" קטניות בפסח, לדוגמה.  נוסף לזה קיימת תופעת "כל המחמיר הרי זה משובח", בו ממציאים חומרות חדשות כדי להתקרב יותר לקב"ה, כביכול. "גלאט" בכל דבר, למשל.  ועל ידי שתי התופעות האלה, נוצר מצב בו היהודי הפשוט נלחץ ונדחק למצוא "אוכל כשר", כאשר לולי החומרות האלה היה מוצא אוכל בשפע, ברוך השם!  ועל זה אמרו חז"ל: '''לְפִיכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ אֵלָא מִדְּבָרִים שֶׁמָּנְעָה הַתּוֹרָה בִּלְבָד, וְלֹא יִהְיֶה אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת עַל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים.  כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא דַּיֶּיךָ מַה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה, אֵלָא שֶׁאַתָּה אוֹסֵר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים?''' {{hcite|i/1203n.htm#3|הל' דעות ג:ג}}.  דיינו במה שציוותה התורה והסבירו חז"ל, ואין צורך לחפש איסורים וחומרות נוספים.}}
  
 
{{english}}
 
{{english}}
Line 25: Line 25:
  
  
{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Shabbat-Pesach|Shabbat-Pesach||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5770/Shabbat-Pesach|Shabbat-Pesach|Devar/5770/Tazria-Metsora|Tazria-Metsora}}

Latest revision as of 08:14, 16 April 2010


Shemini 5770 - שמיני תש"ע
English text below
Send me feedback

עברית

דַּבְּרוּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ  (ויקרא יא:ב)

ידוע לכל שלא כל מאכל הנו "כשר" ליהודים. התורה נותנת רשימה מפורטת של בעלי חיים, ומתוכה יש מהם שהתורה אסרה באכילה, ויש שהם מותרים. בכל אופן, התורה מקפידה על רשימה מצומצמת של בעלי חיים הכשרים לתזונת יהודים.

המוסג של "כשר" נוהג לא רק בבעלי חיים, אלא גם בכל סוגי האוכל. יש איסורים של זמן -- למשל החמץ בפסח. יש חובות הזמן -- כגון אכילת מצה בפסח. יש איסור על אוכל למרות שמינו בדרך כלל כשר, למשל יין של גויים -- וכדומה בכל סוגי המזון ובכל מיני תנאים. חשוב מאד ליהודי רציני ללמוד את האסור והמותר, ולנהוג תמיד בדרכי המותר, ולהתרחק מן האסור.

אבל ישנה תופעה מדאיגה אצל עמנו: שגם את המותר לחלוטין אוסרים על פי מנהג שנהגו בגלותם, ומעניקים למנהגם סטטוס של איסור לדורות. "איסור" קטניות בפסח, לדוגמה. נוסף לזה קיימת תופעת "כל המחמיר הרי זה משובח", בו ממציאים חומרות חדשות כדי להתקרב יותר לקב"ה, כביכול. "גלאט" בכל דבר, למשל. ועל ידי שתי התופעות האלה, נוצר מצב בו היהודי הפשוט נלחץ ונדחק למצוא "אוכל כשר", כאשר לולי החומרות האלה היה מוצא אוכל בשפע, ברוך השם! ועל זה אמרו חז"ל: לְפִיכָּךְ צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ אֵלָא מִדְּבָרִים שֶׁמָּנְעָה הַתּוֹרָה בִּלְבָד, וְלֹא יִהְיֶה אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת עַל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, לֹא דַּיֶּיךָ מַה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה, אֵלָא שֶׁאַתָּה אוֹסֵר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים?  (הל' דעות ג:ג). דיינו במה שציוותה התורה והסבירו חז"ל, ואין צורך לחפש איסורים וחומרות נוספים.

English

Speak unto the children of Israel, saying: These are the living things which ye may eat among all the beasts that are on the earth.  (Lev 11:2)

Everyone knows that not every kind of food is "kosher" for Jews. The Torah gives us a detailed list of animals, some of whom it forbade to be eaten, and some permitted. In any case, the Torah is exacting in detailing the short list of animals which are kosher for Jewish nutrition.

The concept of "kosher" does not only apply to animals, rather it is applicable to all sorts of food. There are time-bound prohibitions -- for example, refraining from leavening on Passover. There are time-bound obligations -- for example, eating "matsah" on Passover. There are prohibitions applied to kinds of foods which otherwise are kosher, for example Gentile wine -- and similarly regarding all the other sorts of food, with all sorts of conditions. It is very important to the serious Jew to learn what is prohibited and what is permitted, and to always walk on the path of the permitted and steer clear of the forbidden.

However, a very worrying phenomenon has appeared among our people: that even that which is absolutely permitted, they forbid based upon a custom which they had during the Exile, and they raise their custom to the status of a permanent prohibition. The "prohibition" of kitniyot on Passover, for example. In addition, there is a phenomenon of "the more strict, the more praiseworthy", in which new strictures are invented in order to become closer to God, so to speak. "Glatt" on everything, for example. And by means of these two phenomena, a situation is created whereby a simple Jew finds it extremely difficult to find "kosher food", when if it weren't for these useless strictures there would be plenty of food, praise God! And of this, our Sages said: therefore our Sages commanded that one only restrain himself from those things which the Torah prevented from him, and not prohibit permitted things to himself with vows and oaths. So stated our Sages: 'Is it not enough for you what which the Torah forbade, but that you go and prohibit yourself additional things?'  (Laws of Personality Development 3:3). It is enough that which the Torah commanded, and the Sages explained, and there is no need to seek out additional strictures.




Top: Devar Prev: Shabbat-Pesach Next: Tazria-Metsora