Difference between revisions of "Devar/5768/Devarim"

Revision as of 10:03, 8 August 2008

Devarim 5768 - דברים תשס"ח English text below Send me feedback

וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט (דברים א:כג)
…וְלֹא אֲבִיתֶם, לַעֲלֹת; וַתַּמְרוּ, אֶת-פִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם (שם כו)

שבת שלפני צום תשעה באב תמיד קוראים את פרשת דברים. הפרשה מתחילה בתוכחות נגד בני ישראל, ולכן מתאימה היא להיקרא לפני הצום הנורא, כדי להחזיר את הקהל למוטב. אבל סיבה נוספת לקריאה דווקא במועד הזה, שהיא רומזת לסיבה העיקרית לצום הזה - פרשת המרגלים.

חז"ל מסבירים: וכתיב: וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא (במדבר יד:א). אמר רבה אמר ר' יוחנן, אותה לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה, אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות! (בביל תענית כט.). כלומר, "תשעה באב" הפך להיות מועד לבכייה לדורות, עקב חטא המרגלים. וחטא זה מבואר ע"י משה רבינו: וְלֹא אֲבִיתֶם, לַעֲלֹת.

ועל ידי זה שלא עלו לארץ הנבחרת, מרדו בדבר ה' וגרמו בכייה לדורות. ותיקון חטא זה ברור לחלוטין -- שצאצאם של אותם בני ישראל יעלו לארץ וישבו בה. על ידי כך יביאו את ימי המשיח, בה נאמר: כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ (זכריה ט:יט). כן יהי רצון!

עברית

English

Top: Devar

Prev: Masei

Send Ron feedback on this essay.

@@ Line 1: / Line 1: @@
 {{bismilla}}
-{{header|Masei 5768|מסעי תשס"ח}}
+{{header|Devarim 5768|דברים תשס"ח}}
-===עברית===
+{{heb|'''וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#23|דברים א:כג}} <br> '''…וְלֹא אֲבִיתֶם, לַעֲלֹת; וַתַּמְרוּ, אֶת-פִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#26|שם כו}}}}
-{{heb|'''אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְצִבְאֹתָם:  בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן''' {{hcite|p/pt/pt0433.htm#1|במדבר לג:א}}}}
+{{heb|שבת שלפני צום תשעה באב תמיד קוראים את פרשת דברים.  הפרשה מתחילה בתוכחות נגד בני ישראל, ולכן מתאימה היא להיקרא לפני הצום הנורא, כדי להחזיר את הקהל למוטב.  אבל סיבה נוספת לקריאה דווקא במועד הזה, שהיא רומזת לסיבה העיקרית לצום הזה - פרשת המרגלים.}}
-{{heb|"ביד" ולא "על יד".  כי כל המסעים, מיציאת מצריים ועד כניסתם לארץ הקודש, בוצעו על-ידי ה' יתברך, ולא ע"י בשר ודם. כמו שכתוב, '''עַל-פִּי ה', יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל-פִּי ה', יַחֲנוּ''' {{hcite|p/pt/pt0409.htm#18|במדבר ט:יח}}.}}
+{{heb|חז"ל מסבירים: '''וכתיב:  וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא {{hcite|p/pt/pt0414.htm#1|במדבר יד:א}}. אמר רבה אמר ר' יוחנן, אותה לילה ליל תשעה באב היה.  אמר להם הקב"ה, אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות!''' {{hcite|b/l/l2804.htm|בביל תענית כט.}}.  כלומר, "תשעה באב" הפך להיות מועד לבכייה לדורות, עקב חטא המרגלים. וחטא זה מבואר ע"י משה רבינו: '''וְלֹא אֲבִיתֶם, לַעֲלֹת'''.  }}
-{{heb|אלא שמשה ואהרון רועים את ישראל, מטפלים בהם ודואגים לצורכיהם. נכון שה', שהוציאם ממצרים, הוא זה שסיפק כל צורכיהם במדבר -- אבל משה ואהרון התפללו עבור העם ודרשו שלומם ועמדו מול ה' עבורם.  ובעבור חסד זה, נחשבים כרועים ולכן "ביד" -- שידיהם על ישראל, לשומרם ולהוליכם בדרך הנכונה.}}
+{{heb|ועל ידי זה שלא עלו לארץ הנבחרת, מרדו בדבר ה' וגרמו בכייה לדורות.  ותיקון חטא זה ברור לחלוטין -- שצאצאם של אותם בני ישראל יעלו לארץ וישבו בה.  על ידי כך יביאו את ימי המשיח, בה נאמר: '''כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ''' {{hcite|p/pt/pt2308.htm#19|זכריה ט:יט}}. כן יהי רצון!}}
-{{heb|לא כן ה"רועים" של היום -- מושחתים, שכל עניינם כיצד להתעשר.  אנחנו אמנם "בידיהם", אבל יודעים שנגאל בקרוב -- לא על ידי בשר ודם -- אלא ע"י הקדוש ברוך הוא.  אז נגיע לסוף מסעי בני-ישראל, בבניין מקדשנו, קבוץ גלויותינו וביאת משיחנו הצדיק.}}
+===עברית===
 {{tag|english}}
 ===English===
-'''These are the stages of the children of Israel, by which they went forth out of the land of Egypt by their hosts under the hand of Moses and Aaron.''' {{hcite|p/pt/pt0433.htm#1|Num 33:1}}
-"Under the hand", not "by the hand".  Since all the travels, from the leaving of Egypt until the entrance to the Holy Land, were by the hand of God, may He be blessed. and not by the hands of flesh and blood.  As it is written, '''At the commandment of the LORD the children of Israel journeyed, and at the commandment of the LORD they encamped'''{{hcite|p/pt/pt0409.htm#18|Num 9:18}}
-Rather, Moses and Aaron were shepherding Israel, taking care of them and providing their needs.  It is true that God, Who took them out of Egypt, is the one who actually provided all their needs in the wilderness -- but Moses and Aaron prayed on behalf of the people, and sought out their peace, and stood opposite God for them.  And for this kindness, they were considered as shepherds, and therefore it says "under the hand" -- because their hands were upon Israel, to protect them and guide them on the proper path.
-Not so the "shepherds" of today -- corrupted, whose only interest is in enriching themselves.  We are indeed "under their hands", but we know that we will be redeemed soon -- not by flesh and blood -- rather, by the Holy One, blessed be He.  Then we will reach the end of the "stages of the children of Israel", with the building of our Holy Temple, the ingathering of our Exiles and the coming of our righteous Messiah.
-{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Matot|Matot||}}
+{{nav|Devar|Devar|Devar/5768/Masei|Masei||}}
 {{devar}}

Difference between revisions of "Devar/5768/Devarim"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768

Revision as of 10:03, 8 August 2008

עברית

English