Difference between revisions of "Devar/5769/Behar-Bechukotai"
From RonWareWiki
< Devar | 5769
| Line 8: | Line 8: | ||
{{heb|אם נשמור את דבר ה' ונשמע לנביאיו וחכמיו, נקבל שפע ברכות. "אם-בחקותי תלכו" זאת תחילת תנאי, שההבטחה תתקיים אם נקיים את התנאי.}} | {{heb|אם נשמור את דבר ה' ונשמע לנביאיו וחכמיו, נקבל שפע ברכות. "אם-בחקותי תלכו" זאת תחילת תנאי, שההבטחה תתקיים אם נקיים את התנאי.}} | ||
| − | {{heb|בהלכה: '''סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת… עַל גַּבֵּי עוֹרוֹת שְׁאֵינָן מְעֻבָּדִין, אוֹ שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלִּין עַל עוֹר שֶׁלֹּא עִבְּדוֹ לִשְׁמָן -- הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין''' {{hcite|i/2301n.htm#14|הל' תפילין מזוזה וספר תורה א:יד}}. ועיבוד העור מפורש שם, הלכה ו - ומועתק מבבלי שבת עט., ראה שם. והיום אין כמעט מי שמעבד עורות כהלכה אלא יחידים בלבד -- ומשמעות הדבר שרוב בני ישראל בכל העולם מברכים על ספרי תורה פסולים לכתחילה. ולמה משתמשים ב"שיטה החדשה"? כי היא זולה ומהירה יותר.}} | + | {{heb|בהלכה: '''סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת… עַל גַּבֵּי עוֹרוֹת שְׁאֵינָן מְעֻבָּדִין, אוֹ שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלִּין עַל עוֹר שֶׁלֹּא עִבְּדוֹ לִשְׁמָן -- הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין''' {{hcite|i/2301n.htm#14|הל' תפילין מזוזה וספר תורה א:יד}}. ועיבוד העור מפורש שם, הלכה ו - ומועתק מבבלי שבת עט., ראה שם. והיום אין כמעט מי שמעבד עורות כהלכה אלא יחידים בלבד -- ומשמעות הדבר שרוב בני ישראל בכל העולם מברכים על ספרי תורה פסולים לכתחילה. ולמה משתמשים ב"שיטה החדשה" לעיבוד העור? כי היא זולה ומהירה יותר.}} |
{{heb|בהלכה: '''כָּל הַשּׁוֹחֵט, צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּימָנִין לְאַחַר הַשְּׁחִיטָה; שְׁאִם לֹא בָדַק, וְנֶחְתַּךְ הָרֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק -- הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה, וְאַפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹחֵט זָרִיז וּמָהִיר''' {{hcite|i/5301n.htm#12|הל' שחיטה א:יב}}. והבדיקה: '''הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין בְּחֻדָּהּ, וּמִצַּד זֶה, וּמִצַּד זֶה. וְכֵיצַד בּוֹדְקָהּ: מוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל בְּשַׂר אֶצְבָּעוֹ, וּמוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל צִפָּרְנוֹ, מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ, שְׁהֶן פִּיהָ וּשְׁנֵי צְדָדִין -- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם כְּלָל; וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בָּהּ''' {{hcite|i/5301n.htm#19|שם יט}} וגם בבלי חולין יז:, ראש שם. ולמה אין כמעט מי שבודקים כהלכה אלה מעטים מאד? שהבדיקה הקפדנית הזאת יקרה ואטית, ופועת הרווחים.}} | {{heb|בהלכה: '''כָּל הַשּׁוֹחֵט, צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּימָנִין לְאַחַר הַשְּׁחִיטָה; שְׁאִם לֹא בָדַק, וְנֶחְתַּךְ הָרֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק -- הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה, וְאַפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹחֵט זָרִיז וּמָהִיר''' {{hcite|i/5301n.htm#12|הל' שחיטה א:יב}}. והבדיקה: '''הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין בְּחֻדָּהּ, וּמִצַּד זֶה, וּמִצַּד זֶה. וְכֵיצַד בּוֹדְקָהּ: מוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל בְּשַׂר אֶצְבָּעוֹ, וּמוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל צִפָּרְנוֹ, מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ, שְׁהֶן פִּיהָ וּשְׁנֵי צְדָדִין -- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם כְּלָל; וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בָּהּ''' {{hcite|i/5301n.htm#19|שם יט}} וגם בבלי חולין יז:, ראש שם. ולמה אין כמעט מי שבודקים כהלכה אלה מעטים מאד? שהבדיקה הקפדנית הזאת יקרה ואטית, ופועת הרווחים.}} | ||
| − | {{heb|בהלכה: '''הַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מְלָאכָה מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הִיא''' {{hcite|i/3112n.htm#8|הל' שבת יב:ח}}. ורשות הרבים: '''אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים -- מִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וְשָׂדוֹת, וּדְרָכִים הַמְּפֻלָּשִׁין לָהֶן: וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב הַדֶּרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְלֹא תִהְיֶה עָלָיו תַּקְרָה''' {{hcite|i/3114n.htm#1| | + | {{heb|בהלכה: '''הַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מְלָאכָה מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הִיא''' {{hcite|i/3112n.htm#8|הל' שבת יב:ח}}. ורשות הרבים: '''אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים -- מִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וְשָׂדוֹת, וּדְרָכִים הַמְּפֻלָּשִׁין לָהֶן: וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב הַדֶּרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְלֹא תִהְיֶה עָלָיו תַּקְרָה''' {{hcite|i/3114n.htm#1|שם יד:א}} וראה בבלי שבת צט. ואי-אפשר לערב בין רשות הרבים לרשות היחיד. ולמה מטלטלים ב"עירובים" שאינם עירובים? כי יותר קל להאמין למי שמקל בדבר שרוצים לעשות, מאשר לשמוע למה שחז"ל ציוו.}} |
| − | {{heb|התורה מזהירה אותנו גם מה עתיד להיות '''וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי''' {{hcite|p/pt/pt0326.htm# | + | {{heb|התורה מזהירה אותנו גם מה עתיד להיות '''וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי''' {{hcite|p/pt/pt0326.htm#15|ויקרא כו:טו}}. יהי רצון מלפניו שנחזור אליו ואל דברי נביאיו וחכמיו.}} |
| Line 22: | Line 22: | ||
{{pasuq|If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them|p/pt/pt0326.htm#3|Lev 26:6}} | {{pasuq|If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them|p/pt/pt0326.htm#3|Lev 26:6}} | ||
| + | If we keep God's commandments, and obey His prophets and His sages, we will receive a bounty of blessings. "If ye walk in My statutes" is the beginning of a conditional promise, which if we keep the condition, the promise will be fulfilled. | ||
| + | In ''halacha'': '''A Torah scroll, ''tefillin' or ''mezuzot''… upon skins which were not properly processed, or if he wrote a Torah scroll or ''tefilling'' on skins which were not processed for the sake of the ''mitsva'' -- they are invalid''' {{hcite|i/2301n.htm#14|Laws of Tefillin, Mezuzah and Torah scrolls 1:14}}. The proper processing is detailed there, ''halacha'' 6 -- and copied from the Talmud Bavli shabbat 79a, see there. But today almost no-one processes the skins according to ''halacha'', except a very few individuals -- and the consequence of this is that the majority of Jews in the entire world make blessings over Torah scrolls which are invalid from the very beginning. And why do we use the "new method" for processing skins? Because it is cheaper and quicker. | ||
| + | |||
| + | In ''halacha'': '''Carrying an object from one "domain" to another is a forbidden labor [on shabbat]''' {{hcite|i/3112n.htm#8|Laws of Shabbat 12:8}}. And the "public domain" is defined: '''What is a "public domain"? The wilderness and forests, and roads leading to them: but only if the width of the road is sixteen ''amot'' (approx 24 feet) or wider, and they are not covered with a roof'''{{hcite|i/3114n.htm#1|ibid 14:1}}, and see Bavli Shabbat 99a. It is impossible to make an ''eruv'' between a private and a public domain. And why do we "carry" in "''eruvim''" which are not ''eruvim''? Because it is easier to believe one who is lenient regarding that which we want to do, than to obey what our Sages commanded. | ||
| + | |||
| + | The Torah also cautions us regarding what will happen '''and if ye shall reject My statutes, and if your soul abhor Mine ordinances, so that ye will not do all My commandments, but break My covenant''' {{hcite|p/pt/pt0326.htm#15|Lev 26:15}}. May it be His will that we return to Him, and to the words of His prophets and Sages. | ||
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Emor|Emor||}} | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Emor|Emor||}} | ||
{{devar}} | {{devar}} | ||
Revision as of 10:10, 15 May 2009
עברית
אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (ויקרא כו:ו)
אם נשמור את דבר ה' ונשמע לנביאיו וחכמיו, נקבל שפע ברכות. "אם-בחקותי תלכו" זאת תחילת תנאי, שההבטחה תתקיים אם נקיים את התנאי.
בהלכה: סֵפֶר תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת… עַל גַּבֵּי עוֹרוֹת שְׁאֵינָן מְעֻבָּדִין, אוֹ שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלִּין עַל עוֹר שֶׁלֹּא עִבְּדוֹ לִשְׁמָן -- הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין (הל' תפילין מזוזה וספר תורה א:יד). ועיבוד העור מפורש שם, הלכה ו - ומועתק מבבלי שבת עט., ראה שם. והיום אין כמעט מי שמעבד עורות כהלכה אלא יחידים בלבד -- ומשמעות הדבר שרוב בני ישראל בכל העולם מברכים על ספרי תורה פסולים לכתחילה. ולמה משתמשים ב"שיטה החדשה" לעיבוד העור? כי היא זולה ומהירה יותר.
בהלכה: כָּל הַשּׁוֹחֵט, צָרִיךְ לִבְדֹּק הַסִּימָנִין לְאַחַר הַשְּׁחִיטָה; שְׁאִם לֹא בָדַק, וְנֶחְתַּךְ הָרֹאשׁ קֹדֶם שֶׁיִּבְדֹּק -- הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה, וְאַפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹחֵט זָרִיז וּמָהִיר (הל' שחיטה א:יב). והבדיקה: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּבְדֹּק הַסַּכִּין בְּחֻדָּהּ, וּמִצַּד זֶה, וּמִצַּד זֶה. וְכֵיצַד בּוֹדְקָהּ: מוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל בְּשַׂר אֶצְבָּעוֹ, וּמוֹלִיכָהּ וּמְבִיאָהּ עַל צִפָּרְנוֹ, מִשָּׁלוֹשׁ רוּחוֹתֶיהָ, שְׁהֶן פִּיהָ וּשְׁנֵי צְדָדִין -- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ פְּגָם כְּלָל; וְאַחַר כָּךְ יִשְׁחֹט בָּהּ (שם יט) וגם בבלי חולין יז:, ראש שם. ולמה אין כמעט מי שבודקים כהלכה אלה מעטים מאד? שהבדיקה הקפדנית הזאת יקרה ואטית, ופועת הרווחים.
בהלכה: הַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מְלָאכָה מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הִיא (הל' שבת יב:ח). ורשות הרבים: אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים -- מִדְבָּרוֹת וִיעָרִים וְשָׂדוֹת, וּדְרָכִים הַמְּפֻלָּשִׁין לָהֶן: וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה רֹחַב הַדֶּרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְלֹא תִהְיֶה עָלָיו תַּקְרָה (שם יד:א) וראה בבלי שבת צט. ואי-אפשר לערב בין רשות הרבים לרשות היחיד. ולמה מטלטלים ב"עירובים" שאינם עירובים? כי יותר קל להאמין למי שמקל בדבר שרוצים לעשות, מאשר לשמוע למה שחז"ל ציוו.
התורה מזהירה אותנו גם מה עתיד להיות וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי (ויקרא כו:טו). יהי רצון מלפניו שנחזור אליו ואל דברי נביאיו וחכמיו.
English
If ye walk in My statutes, and keep My commandments, and do them (Lev 26:6)
If we keep God's commandments, and obey His prophets and His sages, we will receive a bounty of blessings. "If ye walk in My statutes" is the beginning of a conditional promise, which if we keep the condition, the promise will be fulfilled.
In halacha: A Torah scroll, tefillin' or mezuzot… upon skins which were not properly processed, or if he wrote a Torah scroll or tefilling on skins which were not processed for the sake of the mitsva -- they are invalid (Laws of Tefillin, Mezuzah and Torah scrolls 1:14). The proper processing is detailed there, halacha 6 -- and copied from the Talmud Bavli shabbat 79a, see there. But today almost no-one processes the skins according to halacha, except a very few individuals -- and the consequence of this is that the majority of Jews in the entire world make blessings over Torah scrolls which are invalid from the very beginning. And why do we use the "new method" for processing skins? Because it is cheaper and quicker.
In halacha: Carrying an object from one "domain" to another is a forbidden labor [on shabbat] (Laws of Shabbat 12:8). And the "public domain" is defined: What is a "public domain"? The wilderness and forests, and roads leading to them: but only if the width of the road is sixteen amot (approx 24 feet) or wider, and they are not covered with a roof (ibid 14:1), and see Bavli Shabbat 99a. It is impossible to make an eruv between a private and a public domain. And why do we "carry" in "eruvim" which are not eruvim? Because it is easier to believe one who is lenient regarding that which we want to do, than to obey what our Sages commanded.
The Torah also cautions us regarding what will happen and if ye shall reject My statutes, and if your soul abhor Mine ordinances, so that ye will not do all My commandments, but break My covenant (Lev 26:15). May it be His will that we return to Him, and to the words of His prophets and Sages.
| Top: Devar | Prev: Emor |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.