Difference between revisions of "Devar/5769/Beha'alotcha"
From RonWareWiki
< Devar | 5769
| Line 10: | Line 10: | ||
{{pasuqh|זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים.|p/pt/pt0411.htm#5|במדבר יא:ה}} | {{pasuqh|זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים.|p/pt/pt0411.htm#5|במדבר יא:ה}} | ||
{{pasuqh|וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל -- בִּלְתִּי, אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ.|p/pt/pt0411.htm#6|שם ו}} | {{pasuqh|וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל -- בִּלְתִּי, אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ.|p/pt/pt0411.htm#6|שם ו}} | ||
| + | |||
| + | {{heb|באותו מאמר: "אין כל" -- באותו רגע ממש, מזכירים את חסדי ה'. הוא נתן להם את המן להחיותם במדבר; ולמרות התלונה שלהם -- לא חסר להם כלום. '''שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה, מֵעָלֶיךָ, וְרַגְלְךָ, לֹא בָצֵקָה''' {{hcite|p/pt/pt0508.htm#4|דברים ח:ד}}. ואמנם התורה מתארת את המן כך: '''טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן''' {{hcite|p/pt/pt0411.htm#6|במדבר אי:ח}}, שלא היה לו טעם מיוחד, אלא היה משביע ומזין. אבל הז"ל דרשו שלמן היו "כמה טעמים" (בבלי יומא עה.) ולכן לא היה בסיס לתלונתם.}} | ||
| + | |||
| + | {{heb|גרוע מזה הוא שזכרו לטובה את מצריים: "זכרנו את הדגה". וזאת הכפירה הגדולה ביותר, שרואים את יד ה': האותות ומופתים, הנסים הגלויים והנסתרים -- ובדמיונם ההזוי אומרים שבכל זאת היה טוב יותר בשעבוד מצריים, בבית עבדים. זה קשה מאד להבין.}} | ||
| + | |||
| + | {{heb|ילדים לא זוכים בדרך כלל לשלוט בגורלם. יש להם הורים ומורים שמפקחים עליהם ולא נותנים להם חופש לעשות כל חפצם. זה דבר טוב, כמובן: שהרי אין להם דעת ומספיק ניסיון כדי לבחור בדבר הנכון. אבל בשלב מסוים הילד גדל הנהיה איש. אז יש עליו פחות שולטים, והוא נאלץ לחשוב לעצמו ולבחור בין טוב לרע. המתלוננים במדבר באמת רצו לחזור לשעבוד, להסיר מעצמם את "עול המצוות" -- כי עול זה כרוך בברירה חופשית, ואלה רצונם היה להישאר בלא ברירה.}} | ||
| Line 15: | Line 21: | ||
{{pasuqh|We remember the fish, which we were wont to eat in Egypt for nought; the cucumbers, and the melons, and the leeks, and the onions, and the garlic;|p/pt/pt0411.htm#5|Num 11:5}} | {{pasuqh|We remember the fish, which we were wont to eat in Egypt for nought; the cucumbers, and the melons, and the leeks, and the onions, and the garlic;|p/pt/pt0411.htm#5|Num 11:5}} | ||
{{pasuqh|but now our soul is dried away; there is nothing at all; we have nought save this manna to look to.|p/pt/pt0411.htm#6|ibid 6}} | {{pasuqh|but now our soul is dried away; there is nothing at all; we have nought save this manna to look to.|p/pt/pt0411.htm#6|ibid 6}} | ||
| + | |||
| + | In the same utterance: "there is nothing at all" -- at that very moment, they mentioned God's kindness. He provided them the "manna" to sustain them in the wilderness; and despite their complaint, they lacked nothing. | ||
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Naso|Naso||}} | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Naso|Naso||}} | ||
{{devar}} | {{devar}} | ||
Revision as of 09:42, 5 June 2009
עברית
זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים. (במדבר יא:ה)
וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה, אֵין כֹּל -- בִּלְתִּי, אֶל-הַמָּן עֵינֵינוּ. (שם ו)
באותו מאמר: "אין כל" -- באותו רגע ממש, מזכירים את חסדי ה'. הוא נתן להם את המן להחיותם במדבר; ולמרות התלונה שלהם -- לא חסר להם כלום. שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה, מֵעָלֶיךָ, וְרַגְלְךָ, לֹא בָצֵקָה (דברים ח:ד). ואמנם התורה מתארת את המן כך: טַעְמוֹ, כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן (במדבר אי:ח), שלא היה לו טעם מיוחד, אלא היה משביע ומזין. אבל הז"ל דרשו שלמן היו "כמה טעמים" (בבלי יומא עה.) ולכן לא היה בסיס לתלונתם.
גרוע מזה הוא שזכרו לטובה את מצריים: "זכרנו את הדגה". וזאת הכפירה הגדולה ביותר, שרואים את יד ה': האותות ומופתים, הנסים הגלויים והנסתרים -- ובדמיונם ההזוי אומרים שבכל זאת היה טוב יותר בשעבוד מצריים, בבית עבדים. זה קשה מאד להבין.
ילדים לא זוכים בדרך כלל לשלוט בגורלם. יש להם הורים ומורים שמפקחים עליהם ולא נותנים להם חופש לעשות כל חפצם. זה דבר טוב, כמובן: שהרי אין להם דעת ומספיק ניסיון כדי לבחור בדבר הנכון. אבל בשלב מסוים הילד גדל הנהיה איש. אז יש עליו פחות שולטים, והוא נאלץ לחשוב לעצמו ולבחור בין טוב לרע. המתלוננים במדבר באמת רצו לחזור לשעבוד, להסיר מעצמם את "עול המצוות" -- כי עול זה כרוך בברירה חופשית, ואלה רצונם היה להישאר בלא ברירה.
English
We remember the fish, which we were wont to eat in Egypt for nought; the cucumbers, and the melons, and the leeks, and the onions, and the garlic; (Num 11:5)
but now our soul is dried away; there is nothing at all; we have nought save this manna to look to. (ibid 6)
In the same utterance: "there is nothing at all" -- at that very moment, they mentioned God's kindness. He provided them the "manna" to sustain them in the wilderness; and despite their complaint, they lacked nothing.
| Top: Devar | Prev: Naso |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.