Actions

Difference between revisions of "Devar/5768/Chayei Sarah"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5768
Line 19: Line 19:
 
{{tag|english}}
 
{{tag|english}}
  
'''And there was set food before him to eat; but he said: "I will not eat, until I have told mine errand."''' {{hcite|p/pt/pt0124.htm|Gen 24:33}}
+
'''And there was set food before him to eat; but he said: "I will not eat, until I have told mine errand."''' {{hcite|p/pt/pt0124.htm#33|Gen 24:33}}
  
 
The first emissary, Eliezer the servant of Avraham, says these words after a long and tiring journey to find a match for the son of his master, Isaac.  He refuses to eat even a nibble until he completes his mission.  This sort of devotion is unique, therefore the Torah tells us at length about these events.  Eliezer isn't "just a goy", rather he's a central personality and example in the history of the people.
 
The first emissary, Eliezer the servant of Avraham, says these words after a long and tiring journey to find a match for the son of his master, Isaac.  He refuses to eat even a nibble until he completes his mission.  This sort of devotion is unique, therefore the Torah tells us at length about these events.  Eliezer isn't "just a goy", rather he's a central personality and example in the history of the people.

Revision as of 12:39, 2 November 2007

Chayei Sarah 5768 - חיי שרה תשס"ח
English text below
Send me feedback

עברית

וַיּוּשַׂם לְפָנָיו, לֶאֱכֹל, וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל, עַד אִם-דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי  (בראשית כד:לג)

השליח הראשון, אליעזר עבד אברהם, אומר את המילים האלה לאחר מסע ארוך ומייגע למצוא בת זוג לבנו של רבו, יצחק. הוא מסרב לאכול אפילו מטעמת עד שלא משלים את תפקידו. מסירות כזאת היא מיוחדת במינה, לכן התורה מספרת את המאורעות האלה באריכות. אליעזר אינו "סתם גוי", אלה דמות ודוגמה מרכזית בתולדות העם.

הוא מהווה דוגמה ל"שליח נאמן", שאינו מפסיק טרם הושלמה שליחותו. הוא דוגמה גם לגישה הנכונה לשליחות, במסירותו לגמרי לעשות חפצו של משלחו. וגם בזה שהוא מודה לה' על הצלחתו. כל זה, והוא עבד ולא מזרע אברהם אבינו.

יש מבני עמינו שתמיד מדברים על שאר גויי הארץ לגנאי. יש שאומרים שלגויים אין נשמה כמו שישנה לבני ישראל. ויש שאומרים שאין לגויים חלק כלל בעולם הבא. כנראה שלא שמו לב למסירותו של אליעזר, ולא לכל ספר יונה, ולא להלכה: המוסרין, והאפיקורוסין, והמינים, והמשומדים--לא הוצרכו חכמים למנות אותן בכלל פסולי העדות, שלא מנו אלא רשעי ישראל. אבל אלו המורדין הכופרין, פחותין הן מן הגויים: שהגויים--לא מעלין ולא מורידין, ויש לחסידיהן חלק לעולם הבא; ואלו--מורידין ולא מעלין, ואין להן חלק לעולם הבא  (הל' עדות יא:יא).

לומר שאפילו גויים, שאינם בני ברית ולא בני מצוות, יורשים חלק בעולם הבא אם תהיה התנהגותם כפי מצוות בני נוח. ואילו יהודי שהוא מגרש עצמו מן התורה ועושה עצמו כאילו הוא גוי, אינו יורש אלא באר שחת, למרות אמרת חז"ל: כל ישראל יש להן חלק לעולם הבא.

כדאי מאד להיזכר שכולנו, יהודים ולא, בני אדם אחד וכן אחים ובני-דודים אנחנו. ושלא ראוי לגוי קדוש לזלזל בזולת, לא במילים, לא במעשים ולא במחשבות. בעזרת ה' יתברך שמו, אם נתנהג כשורה נזכה לביאת משיח צדקנו, ואז כולם יבינו שאחים אנחנו באמת.

English

And there was set food before him to eat; but he said: "I will not eat, until I have told mine errand."  (Gen 24:33)

The first emissary, Eliezer the servant of Avraham, says these words after a long and tiring journey to find a match for the son of his master, Isaac. He refuses to eat even a nibble until he completes his mission. This sort of devotion is unique, therefore the Torah tells us at length about these events. Eliezer isn't "just a goy", rather he's a central personality and example in the history of the people.

He is an example of a "faithful emissary", who doesn't stop until he has fulfilled his mission. He is also an example of the proper approach to being an emissary, by his steadfast devotion to perform the will of the one who sends him. Also, by his praising God when he succeeds. All this, while he is a servant, and not of the lineage of Avraham our forefather.

There are those among our people who always speak of the other nations in a deprecating manner. Some say the Gentiles haven't a soul like Jews have. Some say the Gentiles don't have a portion in the World to Come. Apparently they didn't pay attention to the devotion of Eliezer, nor to the entire book of Jonah, nor to the halacha: Informers, and apikorsim, and heretics and apostates -- the Sages did not need to count them among those whose testimony is invalid, since they only counted the evildoers of Israel. But these rebellious deniers, they are less than the Gentiles: since Gentiles -- one doesn't raise nor lower, and their righteous have a portion in the World to Come; but these, we lower and do not raise, and they have no portion in the Word to Come.  (Laws of Testimony 11:11)

That is to say that even Gentiles, who are not members of the Covenant, nor are they bound by all the Commandments, do inherit a portion in the Word to Come if their behavior is in accord with the commandments given to the descendants of Noah. But a Jew who divorces himself from the Torah, and makes himself as if he were a Gentile, he only inherits destruction, despite our Sages statement: All Israel has a portion in the World to Come.

It is very worthwhile to keep in mind, that all of us - Jews and Gentiles, are children of one man - and we are therefore brothers and cousins. It is not proper for the Holy nation to disdain the others, neither by words, nor by actions nor by thoughts. With God's help, if we behave properly may we merit the revelation of our righteous Messiah, and then all of us will understand we are truly brothers.