Difference between revisions of "Devar/5768/Shemot"
From RonWareWiki
< Devar | 5768
| Line 8: | Line 8: | ||
{{heb| באמת נראה מוזר שה' ישלח אדם מגמגם וזקן להיות שליחו לפרעה מלך מצרים - השולט הכי חשוב בימים ההם! אילו היה שולח מישהו חזק וצעיר, שניב שפתיו צח ויפה, היה אפשר לבני ישראל לומר שפרעה השתכנע מדיבורו של זה, או שקלסתר פניו של זה הרשימו אותו למדי. לכן הוא שולח אדם לא מרשים במיוחד, אבל עם תכונה חשובה ביותר: הענווה. }} | {{heb| באמת נראה מוזר שה' ישלח אדם מגמגם וזקן להיות שליחו לפרעה מלך מצרים - השולט הכי חשוב בימים ההם! אילו היה שולח מישהו חזק וצעיר, שניב שפתיו צח ויפה, היה אפשר לבני ישראל לומר שפרעה השתכנע מדיבורו של זה, או שקלסתר פניו של זה הרשימו אותו למדי. לכן הוא שולח אדם לא מרשים במיוחד, אבל עם תכונה חשובה ביותר: הענווה. }} | ||
{{heb|אמר המלך דוד ע"ה: '''אַל-תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים— בְּבֶן-אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה''' {{hcite|p/pt/pt26e6.htm#3|תהילים קמו:ג}}. הוא ממשיך: '''אַשְׁרֵי--שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ: שִׂבְרוֹ, עַל-ה' אֱלֹהָיו'''. צריכים לסמוך על ה' שהוא יושיענו, אפילו כאשר נוקטים צעדים בעצמנו להטיב את מצבנו. }} | {{heb|אמר המלך דוד ע"ה: '''אַל-תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים— בְּבֶן-אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה''' {{hcite|p/pt/pt26e6.htm#3|תהילים קמו:ג}}. הוא ממשיך: '''אַשְׁרֵי--שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ: שִׂבְרוֹ, עַל-ה' אֱלֹהָיו'''. צריכים לסמוך על ה' שהוא יושיענו, אפילו כאשר נוקטים צעדים בעצמנו להטיב את מצבנו. }} | ||
| − | {{heb|בשלחו את משה רבינו ע"ה אל פרעה, ה' ישתבח שמו נתן מסר חזק: לא נושעתם בגלל | + | {{heb|בשלחו את משה רבינו ע"ה אל פרעה, ה' ישתבח שמו נתן מסר חזק: לא נושעתם בגלל בשר ודם, אלא '''וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה', בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם''' {{hcite|p/pt/pt0207.htm#4|שמות ז:ד-ה}} }} |
| − | בשר ודם, אלא '''וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ | ||
| − | מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה', בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם''' {{hcite|p/pt/pt0207.htm#4|שמות ז:ד-ה}} }} | ||
{{heb|ענוותו של משה מאפשר לשליחותו להצליח במלוא ההצלחה. לא עולה על דעתו להתגאות על מה שהוא עושה כביכול - אלא יודע ומלמד לאחרים שרק בחסדי ה' נגאלו ממצרים. תכונת הענווה היא חסרה לצערנו ברוב אנשי הפוליטיקה של היום. ייתן ה' שיקיים כבר את מילות נביאו: '''וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה''' {{hcite|p/pt/pt1001.htm#26|ישעיה א:כו}}}} | {{heb|ענוותו של משה מאפשר לשליחותו להצליח במלוא ההצלחה. לא עולה על דעתו להתגאות על מה שהוא עושה כביכול - אלא יודע ומלמד לאחרים שרק בחסדי ה' נגאלו ממצרים. תכונת הענווה היא חסרה לצערנו ברוב אנשי הפוליטיקה של היום. ייתן ה' שיקיים כבר את מילות נביאו: '''וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה''' {{hcite|p/pt/pt1001.htm#26|ישעיה א:כו}}}} | ||
Revision as of 09:43, 28 December 2007
עברית
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה', בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי… (שמות ד:י)
למה בחר ה' באדם "כבד-פה וכבד לשון" לייצג את בני-ישראל לפני פרעה? יותר מזה, למה בחר באיש בן שמונים שנה? (ראה שמות ז:ז). האם לא היו אחרים בין בני ישראל שיכולים היו לייצג את ה' ואת העם בצורה מכובדת יותר?
באמת נראה מוזר שה' ישלח אדם מגמגם וזקן להיות שליחו לפרעה מלך מצרים - השולט הכי חשוב בימים ההם! אילו היה שולח מישהו חזק וצעיר, שניב שפתיו צח ויפה, היה אפשר לבני ישראל לומר שפרעה השתכנע מדיבורו של זה, או שקלסתר פניו של זה הרשימו אותו למדי. לכן הוא שולח אדם לא מרשים במיוחד, אבל עם תכונה חשובה ביותר: הענווה.
אמר המלך דוד ע"ה: אַל-תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים— בְּבֶן-אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה (תהילים קמו:ג). הוא ממשיך: אַשְׁרֵי--שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ: שִׂבְרוֹ, עַל-ה' אֱלֹהָיו. צריכים לסמוך על ה' שהוא יושיענו, אפילו כאשר נוקטים צעדים בעצמנו להטיב את מצבנו.
בשלחו את משה רבינו ע"ה אל פרעה, ה' ישתבח שמו נתן מסר חזק: לא נושעתם בגלל בשר ודם, אלא וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁפָטִים, גְּדֹלִים. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה', בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם; וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹכָם (שמות ז:ד-ה)
ענוותו של משה מאפשר לשליחותו להצליח במלוא ההצלחה. לא עולה על דעתו להתגאות על מה שהוא עושה כביכול - אלא יודע ומלמד לאחרים שרק בחסדי ה' נגאלו ממצרים. תכונת הענווה היא חסרה לצערנו ברוב אנשי הפוליטיקה של היום. ייתן ה' שיקיים כבר את מילות נביאו: וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה (ישעיה א:כו)
English
And Moses said unto the LORD: 'Oh Lord, I am not a man of words, neither heretofore, nor since Thou hast spoken unto Thy servant; for I am slow of speech, and of a slow tongue (Ex 4:10)
| Top: Devar | Prev: Vayechi |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.