Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Tetsaveh"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
Line 1: Line 1:
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Terumah 5769|תרומה תשס"ט}}
+
{{header|Tetsaveh 5769|תצוה תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
−
{{pasuqh|דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.|p/pt/pt0225.htm#2|שמות כה:ב}}
+
{{pasuqh|וְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|p/pt/pt0228.htm#9|שמות כח:ט}}
  
−
{{heb|לפי הפסוק הזה, נראה שה' מבקש תרומת נדבה, חופשית: "אשר ידבנו לבו".  אבל בפסוק שלאחריו הוא אומר: '''וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.''' לומר שה' רוצה שיביאו דברים מאד מסוימים לבנות את המשכן. לא כל חומר מתאים לבניין בו ישכון ה'.}}
+
התורה מתארת את מעשה האפוד שהכוהן הגדול לובש בעת עבודתו במקדש. בגישתו לכל עבודה, הוא לובש את האפוד שנושא את שמות בני ישראל על כתפיו (וגם על חושן המשפט שבו האורים והתומים).
  
−
{{heb|כן בעבודת ה' מחוץ למשכן -- לא כל פעולה מתאימה, לא כל דבר שנעלה על לבנו רצוי לפניו, יתברך שמו.  לכן הוא נתן לנו את התורה עם פירושה, התורה שבעל-פה -- וצוונו לשמוע לבית דין הגדול ולעשות כהוראתם -- כי בלי הוראה כזאת, לא היינו עושים את רצונו של מקום אלא במקרה.}}
+
הוא לובש כלים המזכירים את שמות בני ישראל עקב שתי סיבות: האחת, "להזכיר" אותם לבורא עולם כאשר הכוהן עובדו, כדי שירחם עליהם.  והשנית, כדי שלא ירום לבבו ויחשוב שהוא יותר חשוב מכל ישראל.  אלא הוא משרתיו של העם, וצריך לזכור זאת בכל עת שניגש לעבודת ה'.  כי אמנם הוא הכוהן הנבחר מכל אחיו הכוהנים, אבל הוא נבחר דווקא לייצג את העם לפני צורם.  
  
−
{{heb|כאשר שומעים לחז"ל וחיים לפי הוראתם, מכינים את התשתית להשראת השכינה בינינו -- '''וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם''' {{hcite|p/pt/pt0225.htm#8|שם ח}}. יהי רצון לפניו שייבנה מקדש במהרה בימינו.}}
+
ובדומה לכוונה הזאת נמצא בהלכות תפילה: '''אֲבָל כּוֹהֵן גָּדוֹל -- כּוֹרֵעַ בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה, וּבְסוֹף כָּל בְּרָכָה''' {{hcite|i/2205n.htm#11|הל' תפילה ה:יא}}. לומר שהוא מתכופף בהכנעה בכל ברכה מן תפילת העמידה -- גם כן, שמא ירום לבבו ולהחדיר לתוך ליבו שהוא משרת את ה' ואת עמו ישראל.
  
  
 
{{english}}
 
{{english}}
  
−
{{pasuq|Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart maketh him willing ye shall take My offering.|p/pt/pt0225.htm#2|Ex 25:2}}
+
{{pasuq|And thou shalt take two onyx stones, and grave on them the names of the children of Israel|p/pt/pt0228.htm#9|Ex 28:9}}
  
−
According to this verse, it seems that God is asking for a free voluntary offering, "whose heart maketh him willing".  But the next verse says: '''And this is the offering which ye shall take of them: gold, and silver, and brass;''' to inform you that God wants certain specific things to be brought to build the ''mishkan'' (Tabernacle).  Not every material is appropriate for the building in which God's presence will dwell.
+
The Torah describes the production of the ''ephod'' (apron), which the High Priest wears when he is serving in the Temple.  Whenever he approaches to perform any service, he is wearing the ''ephod'', which bears the names of the Tribes of Israel on its shoulders (and also on the ''choshen mishpat'', the Breastplate, which contains the Urim and Tummim).
  
−
Likewise regarding worshipping God outside the ''mishkan'' -- not every action is appropriate; not everything we can imagine is desirable to Him, may He be blessed.  Therefore He gave us the Torah along with its interpretation, the Oral Torah; and commanded us to obey the Sanhedrin and to do as they direct us -- because without such direction, we would not fulfill His will except incidentally.
+
He wears garments which mention the names of the Tribes for two reasons: first, to "remind" God of them when the priest is performing the services, in order that He have mercy upon them.  And second, in order he not become overly proud and think that he is more important than any other Jew.  Rather he is the servant of the people, and must remember this whenever he approaches to God's service.  Even though it is true that he is the priest who was selected from among his fellow priests, he was selected in fact to represent the people before their Rock.
  
−
When we listen to our Sages and live according to their direction, we prepare the foundation for the Divine Presence to dwell amongst us -- '''And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.''' {{hcite|p/pt/pt0225.htm#8|ibid 8}}.  May it be His will the Temple be rebuilt speedily in our days.
+
And similarly we find in the laws of prayer: '''But the High Priest -- he must bow before each blessing, and at the end of each blessing''' {{hcite|i/2205n.htm#11|Laws of Prayer 5:11}}.  That is, he bows in submission during ''each'' blessing of the standing prayer service -- also, so that he not become overly proud, and to inculcate him with the knowledge that he is the servant of God and of His people Israel.
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Mishpatim|Mishpatim||}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Terumah|Terumah||}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Revision as of 08:47, 6 March 2009

בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Tetsaveh 5769 - תצוה תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

וְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  (שמות כח:ט)

התורה מתארת את מעשה האפוד שהכוהן הגדול לובש בעת עבודתו במקדש. בגישתו לכל עבודה, הוא לובש את האפוד שנושא את שמות בני ישראל על כתפיו (וגם על חושן המשפט שבו האורים והתומים).

הוא לובש כלים המזכירים את שמות בני ישראל עקב שתי סיבות: האחת, "להזכיר" אותם לבורא עולם כאשר הכוהן עובדו, כדי שירחם עליהם. והשנית, כדי שלא ירום לבבו ויחשוב שהוא יותר חשוב מכל ישראל. אלא הוא משרתיו של העם, וצריך לזכור זאת בכל עת שניגש לעבודת ה'. כי אמנם הוא הכוהן הנבחר מכל אחיו הכוהנים, אבל הוא נבחר דווקא לייצג את העם לפני צורם.

ובדומה לכוונה הזאת נמצא בהלכות תפילה: אֲבָל כּוֹהֵן גָּדוֹל -- כּוֹרֵעַ בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה, וּבְסוֹף כָּל בְּרָכָה  (הל' תפילה ה:יא). לומר שהוא מתכופף בהכנעה בכל ברכה מן תפילת העמידה -- גם כן, שמא ירום לבבו ולהחדיר לתוך ליבו שהוא משרת את ה' ואת עמו ישראל.


English

And thou shalt take two onyx stones, and grave on them the names of the children of Israel  (Ex 28:9)

The Torah describes the production of the ephod (apron), which the High Priest wears when he is serving in the Temple. Whenever he approaches to perform any service, he is wearing the ephod, which bears the names of the Tribes of Israel on its shoulders (and also on the choshen mishpat, the Breastplate, which contains the Urim and Tummim).

He wears garments which mention the names of the Tribes for two reasons: first, to "remind" God of them when the priest is performing the services, in order that He have mercy upon them. And second, in order he not become overly proud and think that he is more important than any other Jew. Rather he is the servant of the people, and must remember this whenever he approaches to God's service. Even though it is true that he is the priest who was selected from among his fellow priests, he was selected in fact to represent the people before their Rock.

And similarly we find in the laws of prayer: But the High Priest -- he must bow before each blessing, and at the end of each blessing  (Laws of Prayer 5:11). That is, he bows in submission during each blessing of the standing prayer service -- also, so that he not become overly proud, and to inculcate him with the knowledge that he is the servant of God and of His people Israel.


Top: Devar Prev: Terumah



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5769/Tetsaveh&oldid=4913"