Difference between revisions of "Devar/5769/Vayikra"
From RonWareWiki
< Devar | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}}) |
|||
Line 1: | Line 1: | ||
{{bismilla}} | {{bismilla}} | ||
− | {{header| | + | {{header| 5769 Vayikra|ויקרא תשס"ט}} |
{{hebrew}} | {{hebrew}} | ||
− | {{pasuqh| | + | {{pasuqh|וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו.|p/pt/pt0301.htm#4|שמות א:ג}} |
− | {{heb| | + | {{heb|כאן התורה מצווה כיצד נעשה קרבן "עולה של יחיד", ומה תכליתו. קרבן מסוג זה הנו נשרף כליל -- אף אחד לא אוכל ממנו, גם לא כהן גם לא בעל הקרבן. תכליתו כמו שנאמר, "לכפר עליו" -- אבל ממה?}} |
− | {{heb| | + | {{heb|המביא קרבן זה, הוא אדם שהשתנה מצבו. למשל הגר או האישה היולדת, או הנזיר שסיים את נזירותו וכיוצא בהם. במועדות כאשר עולים לירושלים גם מביאים קרבן עולה של יחיד, והכוהן הגדול ביום הכיפורים מביא קרבן. יש אפשרות גם ליחיד להביא עולת נדבה.}} |
− | {{heb| | + | {{heb|בכל אלו המקרים, אין מעשה מסוים, ידוע, שהמביא מחפש עבורו כפרה (כי עבורם יש את החטאת הואשם). אבל אפשר בסבירות גבוהה שהייתה לו מחשבה פסולה או שעשה דבר לא ראוי. לכן הוא שורף כליל את הקרבן, לומר שאינו מחזיק אצלו כל שייכות לכל מחשבה רעה או מעשה שהיה. הוא גם מאבד מממנו, לשלם כופר כביכול על עבירותיו. ואם הביא בלבב שלם, והתוודה כראוי, נתכפר לו.}} |
{{english}} | {{english}} | ||
+ | {{pasuq|And he shall lay his hand upon the head of the burnt-offering; and it shall be accepted for him to make atonement for him|p/pt/pt0301.htm#4|Lev 1:3}} | ||
− | |||
− | + | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Ki Tisa|Ki Tisa||}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/ | ||
{{devar}} | {{devar}} |
Revision as of 09:40, 27 March 2009
עברית
וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו. (שמות א:ג)
כאן התורה מצווה כיצד נעשה קרבן "עולה של יחיד", ומה תכליתו. קרבן מסוג זה הנו נשרף כליל -- אף אחד לא אוכל ממנו, גם לא כהן גם לא בעל הקרבן. תכליתו כמו שנאמר, "לכפר עליו" -- אבל ממה?
המביא קרבן זה, הוא אדם שהשתנה מצבו. למשל הגר או האישה היולדת, או הנזיר שסיים את נזירותו וכיוצא בהם. במועדות כאשר עולים לירושלים גם מביאים קרבן עולה של יחיד, והכוהן הגדול ביום הכיפורים מביא קרבן. יש אפשרות גם ליחיד להביא עולת נדבה.
בכל אלו המקרים, אין מעשה מסוים, ידוע, שהמביא מחפש עבורו כפרה (כי עבורם יש את החטאת הואשם). אבל אפשר בסבירות גבוהה שהייתה לו מחשבה פסולה או שעשה דבר לא ראוי. לכן הוא שורף כליל את הקרבן, לומר שאינו מחזיק אצלו כל שייכות לכל מחשבה רעה או מעשה שהיה. הוא גם מאבד מממנו, לשלם כופר כביכול על עבירותיו. ואם הביא בלבב שלם, והתוודה כראוי, נתכפר לו.
English
And he shall lay his hand upon the head of the burnt-offering; and it shall be accepted for him to make atonement for him (Lev 1:3)
Top: Devar | Prev: Ki Tisa |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.