Difference between revisions of "Devar/5769/Naso"
From RonWareWiki
< Devar | 5769
| Line 10: | Line 10: | ||
{{pasuqh|דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל|p/pt/pt0405.htm#12|במדבר ה:יב}} | {{pasuqh|דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל|p/pt/pt0405.htm#12|במדבר ה:יב}} | ||
| + | {{heb|כאן מתחילה פרשת ה"סוטה" -- אישה שנתנה לבעלה סיבה לחשוד בה. '''וְעָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ, וְהִוא נִטְמָאָה; אוֹ-עָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה''' {{hcite|p/pt/pt0405.htm#14|שם יד}}. כלומר בין עשתה מעשה, בין לא עשתה -- אם "עבר עליו רוח קנאה", דין אחד הוא לה -- לעבור את מבחן '''מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים'''.}} | ||
| + | {{heb|קשה לנו היום להבין למה דווקא האישה נזקקת להיבחן גם אם לא עשתה כלום. הנטייה שלנו היא לומר שאם האיש חושד, הרי הבעיה שלו! אבל התורה אומרת לנו דבר עמוק מאד: ששלום בית הוא חשוב כל כך, שעבורו בני הזוג חייבים לוותר על כבודם. האישה נבזת במבחן המים, ובעלה נבזה בפני הקהל כשרואים מה עובר על אשתו. }} | ||
| + | |||
| + | {{heb|ועוד: '''הָיָה לְפָנָיו נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה, אוֹ נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם -- נֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵם, מִשּׁוֹם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ: שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם נִמְחָק, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם"(משלי ג:יז) ''' {{hcite|i/3a04n.htm#14|הל' מגילה וחנוכה ד:יד}}. הרמב"ם מסיים בהכלה זו את "ספר זמנים" של "משנה תורה", ללמדנו שכל החגים והמועדות ושבתות כולם -- באים לשרות שלום בינינו, ובינינו ובין המקום ברוך הוא.}} | ||
{{english}} | {{english}} | ||
Revision as of 10:03, 28 May 2009
עברית
דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ אִישׁ כִּי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל (במדבר ה:יב)
כאן מתחילה פרשת ה"סוטה" -- אישה שנתנה לבעלה סיבה לחשוד בה. וְעָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ, וְהִוא נִטְמָאָה; אוֹ-עָבַר עָלָיו רוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה (שם יד). כלומר בין עשתה מעשה, בין לא עשתה -- אם "עבר עליו רוח קנאה", דין אחד הוא לה -- לעבור את מבחן מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים.
קשה לנו היום להבין למה דווקא האישה נזקקת להיבחן גם אם לא עשתה כלום. הנטייה שלנו היא לומר שאם האיש חושד, הרי הבעיה שלו! אבל התורה אומרת לנו דבר עמוק מאד: ששלום בית הוא חשוב כל כך, שעבורו בני הזוג חייבים לוותר על כבודם. האישה נבזת במבחן המים, ובעלה נבזה בפני הקהל כשרואים מה עובר על אשתו.
ועוד: הָיָה לְפָנָיו נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה, אוֹ נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם -- נֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵם, מִשּׁוֹם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ: שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם נִמְחָק, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם"(משלי ג:יז) (הל' מגילה וחנוכה ד:יד). הרמב"ם מסיים בהכלה זו את "ספר זמנים" של "משנה תורה", ללמדנו שכל החגים והמועדות ושבתות כולם -- באים לשרות שלום בינינו, ובינינו ובין המקום ברוך הוא.
English
Speak unto the children of Israel, and say unto them: If any man's wife go aside, and act unfaithfully against him (Num 5:12)
| Top: Devar | Prev: Bamidbar |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.