|
|
| Line 4: |
Line 4: |
| | | | |
| | {{bismilla}} | | {{bismilla}} |
| − | {{header|Chukat 5769|חוקת תשס"ט}} | + | {{header|Balak 5769|בלק תשס"ט}} |
| | | | |
| | {{hebrew}} | | {{hebrew}} |
| | | | |
| − | {{pasuqh|וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם… |p/pt/pt0420.htm#14|במדבר כ:יד}} | + | {{pasuqh|וַיַּרְא, אֶת-עֲמָלֵק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד|p/pt/pt0424.htm#20|במדבר כד:כ}} |
| − | {{pasuqh|וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי -- פֶּן-בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ|p/pt/pt0420.htm#18|שם יח}}
| |
| | | | |
| − | {{heb|בדרך לארץ הקודש, בני ישראל נאלצו לעבור דרך ארצות שונות, וביניהן ארץ אדום. משה רבינו מראה לנו את הדרך הנימוסית לבקש רשות לעבור בארץ נכרייה. הוא מבקש מן השליט המקומי רשות לבוא בארצו. ופותח ב"כה אמר אחיך ישראל", להזכירם שהם בני דוד. והמשיך "וירדו אבותינו מצרימה" להזכירם את כל תולדות עם ישראל, ושאינם מעוניינים כלל בכיבוש ארץ אדום.}} | + | {{heb|באיזה מובן נקרא עמלק "ראשית גויים"? הרי עמלק בן עשיו (אדום) היה -- נמצא שאינו הגוי הראשון ולא השני. אך בצאת בני ישראל ממצרים, כאשר זה עתה נולד העם -- הותקפו על ידי עמלק: '''וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם''' {{hcite|p/pt/pt0217.htm#8|שמות יז:ח}}. עמלק "ראשית גויים" המעזים להלחם בבני ישראל לאחר הגאולה ממצרים.}} |
| | | | |
| − | {{heb|אבל האדומיים לא הרשו לבני ישראל לעבור בארצם -- אפילו לאחר שהבטיחו שלא יהרסו את הדרכים ואף יקנו מי השתייה שלהם. לא די שסירבו לאשר להם מעבר -- אלא באו לקראתם במלחמה. והסיפור חוזר על עצמו עם סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן -- ובמקרים האלה, ישראל ניצח את אויביהם הבלתי צפויים.}} | + | {{heb|אבל היותם ראשית ברשעה לא יטיב להם באחרית הימים. כאשר אומר בלעם: "ואחריתם עדי אובד" -- כלומר שלא ישרדו כלל. אמנם "המן בן המדתא האגגי" ובניו הומתו (ראה מגילת אסתר) -- אבל חז"ל אמרו ש"מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (ראה בבלי גיטין נז:(, ומזה אולי אפשר להסיק שעדיין קיימים עמלקיים אפילו בזמן הזה.}} |
| − | | |
| − | {{heb|וכן לדורות. אומות העולם אינם צריכים סיבה מוצדקת לבוא נגדנו במלחמה ולנסות לחסל אותנו, או לעכב בעדנו. מספיק להם השנאה המתמדת שלהם -- כלפי ה' וכלפי עמו ישראל. זו כסילות מוחלטת מצידנו כשמוותרים לאומות העולם אפילו על שרוך נעל. יש לנו תורה, ויש לנו תפקיד בעולם הזה -- להיות גוי קדוש ובנים למקום ברוך הוא. ולמלא תפקיד זה, לא נזקקים לרשות מאף אחד בעולם, ולא להתנצל לאף אחד -- ומאומות העולם נמשיך לצפות לאיבה, עד בוא משיח צדקנו, במהרה יתגלה! }}
| |
| | | | |
| | + | {{heb|אבל באמת, אין עמלקיים כיום, כמו שמסביר הרמב"ם: '''כְּשֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, בִּלְבַּל כָּל הָאֻמּוֹת וְעֵרְבָם זֶה בְּזֶה וְהֶגְלָה אוֹתָם מִמְּקוֹמָם. וְאֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַתָּה, אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הֶם…''' {{hcite|i/5112n.htm#19|הל' איסורי ביאה יב:יט}}. ואפילו נומר שבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק -- הרי עזבו את רשעת אבותם ודבקו במקום ובעמו ישראל, וכן אבד עמלק מן העולם כדברי בלעם.}} |
| | | | |
| | {{english}} | | {{english}} |
| | | | |
| − | {{pasuq|And Moses sent messengers from Kadesh unto the king of Edom…|p/pt/pt0420.htm#14|Num 20:14}} <br>
| |
| − | {{pasuq|And Edom said unto him: 'Thou shalt not pass through me, lest I come out with the sword against thee.'|p/pt/pt0420.htm#18|ibid 18}}
| |
| − |
| |
| − | On the way to the holy Land, the Children of Israel had to pass through various lands, among them the land of Edom. Moshe our Teacher shows us the polite manner of requesting permission to pass through foreign lands. He requests permission from the local ruler to pass through his land. And he opens with "so says your brother Israel", to remind them that they are cousins. And he continues with "our forefathers descended to Egypt" to remind them the history of the Children of Israel, and that they have no desire whatsoever to conquer the land of Edom.
| |
| − |
| |
| − | But the Edomites did not give permission to pass through their land -- even after the Children of Israel promised not to ruin the roads, and to pay for their drinking water. It wasn't enough for the Edomites to refuse them passage -- they even came after them in battle. And this story repeats itself with Sichon the king of the Emorites and Og king of Bashan -- and in all instances, the Israelites beat their unexpected enemies.
| |
| | | | |
| − | And so through the generations. The nations of the world don't need a good reason to wage war against us and to try to obliterate us, or to impede us. Sufficient for them their ongoing hatred -- towards God and towards His people Israel. It is the height of folly for us to give in to the nations of the world even over as insignificant an item as a shoelace. We have the Torah, and we have a task to fulfill in this world -- to be a holy nation, and sons to God may He be blessed. And to fulfill that task we don't need to request permission from anyone, nor should we apologize to anyone -- nor should be expect from the nations of the world anything but enmity, until the arrival of our righteous Mashiach, may he be revealed soon!
| |
| | | | |
| | | | |
| − | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Korach|Korach||}} | + | {{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Chukat|Chukat||}} |
| | {{devar}} | | {{devar}} |
Balak 5769 - בלק תשס"ט
English text below
Send me feedback
עברית
וַיַּרְא, אֶת-עֲמָלֵק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד (במדבר כד:כ)
באיזה מובן נקרא עמלק "ראשית גויים"? הרי עמלק בן עשיו (אדום) היה -- נמצא שאינו הגוי הראשון ולא השני. אך בצאת בני ישראל ממצרים, כאשר זה עתה נולד העם -- הותקפו על ידי עמלק:
וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם (שמות יז:ח). עמלק "ראשית גויים" המעזים להלחם בבני ישראל לאחר הגאולה ממצרים.
אבל היותם ראשית ברשעה לא יטיב להם באחרית הימים. כאשר אומר בלעם: "ואחריתם עדי אובד" -- כלומר שלא ישרדו כלל. אמנם "המן בן המדתא האגגי" ובניו הומתו (ראה מגילת אסתר) -- אבל חז"ל אמרו ש"מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (ראה בבלי גיטין נז:(, ומזה אולי אפשר להסיק שעדיין קיימים עמלקיים אפילו בזמן הזה.
אבל באמת, אין עמלקיים כיום, כמו שמסביר הרמב"ם:
כְּשֶׁעָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, בִּלְבַּל כָּל הָאֻמּוֹת וְעֵרְבָם זֶה בְּזֶה וְהֶגְלָה אוֹתָם מִמְּקוֹמָם. וְאֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַתָּה, אֲנָשִׁים אֲחֵרִים הֶם… (הל' איסורי ביאה יב:יט). ואפילו נומר שבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק -- הרי עזבו את רשעת אבותם ודבקו במקום ובעמו ישראל, וכן אבד עמלק מן העולם כדברי בלעם.
English
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.