Actions

Difference between revisions of "Devar/5769/Devarim"

From RonWareWiki

< Devar‎ | 5769
(New page: {{subst: :Devar/Latest}})
 
Line 4: Line 4:
  
 
{{bismilla}}
 
{{bismilla}}
−
{{header|Pinchas 5769|פינחס תשס"ט}}
+
{{header|Devarim 5769|דברים תשס"ט}}
  
 
{{hebrew}}
 
{{hebrew}}
  
−
{{pasuqh|לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.|p/pt/pt0427.htm#4|במדבר כז:ד}}  
+
{{pasuqh|לֹא, תִּירָאוּם:  כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.|p/pt/pt0503.htm#22|דברים ג:כב}}  
  
−
{{heb|בנות צלפחד באו בתלונה למשה: למה לא נקבל ירושה מאבינו, שהרי לא הוליד בן?  במבט ראשון זה נראה מוזר ואולי גם חוצפני -- מי הן בכלל, שתבואנה בטענות נגד משה נביא ה'?}}
+
לפני כניסתם לארץ לכבוש אותה, משה  אומר ליהושע שלא יירא מתושבי הארץ כי ה' הוא ילחם להם, ולא תהיה להם סיבה לפחד.  ולמה נצרך לומר לו?  כי לאחר שמיאנו לעלות לכבוש את הארץ אחרי מעשה המרגלים, '''וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ -- כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#42|דברים א:מב}}.
  
−
{{heb|אבל מתגובת משה, ומתגובת ה' יתברך, ניתן ללמוד הרבה.  קודם כל, משה קיבל אותן בכבוד, והעביר את בקשתן אל ה' לקבל תשובתו.  וה' ענה לו, ''' כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת''' {{hcite|p/pt/pt0427.htm#7|שם ז}}.  מה אמר?  לא רק שהן צודקות, אלא שכנות הן -- דוברות אמת ביושר.  ומרוב חיבתן לארץ, פתחו פתח ללמוד הלכות נוספות בירושה, שעד כה לא נודעו.}}
+
במקרה הראשון לא ניצחו -- ואולי היה הגיוני שיפחדו שמא ה' לא יעזור להם גם עכשיו.  אבל באותו מקרה, '''וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי ה', וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#43|שם מג}} -- ואילו הפעם '''לֹא, תִּירָאוּם''', כי אתם עושים את רצונו יתברך.
  
−
{{heb|דבר נוסף: הן באו בקבוצה, בפומבי, לפני כל הקהל להגיש את תלונתן.  לא באו בסתר, ולא נסתרו עם משה בניסיון לעוות את המפשט. ומהתנהגותן ניתן ללמוד מה היא הדרך הטובה בה תלכנה בנות ישראל הצנועות.  שלא דוברות אלא בכנות ויושר.  ושדוברות ומתנהגות בצניעות, אפילו כשיש להן טענות להגיש בפומבי.}}
+
ובדבר הזה יש לומר שה' לא מעכב בעד מי שמורד ועושה רצון עצמו, אלא מסיר עזרתו ממנו -- כאשר רואים בעניין הקרב נגד האמורים. ה' הסיר השגחתו ועזרתו מעל בני ישראל ולכן נפלו וכשלו.  
  
 +
{{english}}
  
−
{{english}}
 
  
−
{{pasuq|Why should the name of our father be done away from among his family, because he had no son? Give unto us a possession among the brethren of our father.'|p/pt/pt0427.htm#4|Num 27:4}}  
+
{{pasuq|Ye shall not fear them; for the LORD your God, He it is that fighteth for you.' |p/pt/pt0503.htm#22|Deut 3:22}}  
  
−
The daughters of Tselofhad came with a complaint to Moshe: why shouldn't we get an inheritance from our father, since he did not produce a son?  At first glance, this seems strange and even insolent of them -- after all, who are they to come with complaints against Moshe, God's prophet?
+
Before their entry to the Land to conquer it, Moshe tells Joshua that he should not fear the residents of the Land, because God will fight on the behalf of the Children of Israel, and they will not have any reason to be afraid.  Why did he need to say this?  Because after they refused to enter the Land to conquer it after the incident of the spies, '''And the LORD said unto me: 'Say unto them: Go not up, neither fight; for I am not among you; lest ye be smitten before your enemies.' ''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#42|Deut 1:42}}
  
−
But from Moshe's response, and from God's response, one may learn a lot.  First of all, Moshe received them with honor, and passed on their request to God for His answer.  And God answered him, '''The daughters of Zelophehad speak right''' {{hcite|p/pt/pt0427.htm#7|ibid 7}}.  What did He say?  Not only that they were correct, but also that they were honest -- they spoke truth with a straightforward heart.  And because of their great love for the Land, they opened a path to learn additional laws regarding inheritance, which had not been known until that time.
+
In the first incident they were not victorious -- and perhaps it is logical they would be frightened lest God not help them now.  But in that same incident, '''but ye rebelled against the commandment of the LORD, and were presumptuous, and went up into the hill-country''' {{hcite|p/pt/pt0501.htm#43|ibid 43}} -- whereas now, '''ye shall not fear them''', because you are doing His will, may He be blessed.
  
−
In addition: they came as a group publicly, in front of the entire congregation, to lodge their complaint.  They did not come in secret, nor did they seclude themselves with Moshe in order to try to pervert the judgement.  From their behavior one may learn what the correct manner of behavior is for proper Jewish women.  That they only speak truthfully and with a whole heart.  And that their speech and behavior be modest, even when they have public complaints to lodge.
+
And regarding this one may say that God does not impede the one who rebels against Him and follows his own desires, rather he removes from him His help -- as we see regarding the battle against the Emorites.  God took away his supervision and help from the Children of Israel, and therefore they fell and failed.
  
−
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Balak|Balak|Devar/5769/Pinchas|Pinchas}}
+
{{nav|Devar|Devar|Devar/5769/Pinchas|Pinchas|Devar/5769/Devarim|Devarim}}
 
{{devar}}
 
{{devar}}

Revision as of 11:47, 24 July 2009


בשם ה', אל עולם (בראשית כא,לג)


Devarim 5769 - דברים תשס"ט
English text below
Send me feedback

עברית

לֹא, תִּירָאוּם: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.  (דברים ג:כב)

לפני כניסתם לארץ לכבוש אותה, משה אומר ליהושע שלא יירא מתושבי הארץ כי ה' הוא ילחם להם, ולא תהיה להם סיבה לפחד. ולמה נצרך לומר לו? כי לאחר שמיאנו לעלות לכבוש את הארץ אחרי מעשה המרגלים, וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ -- כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם  (דברים א:מב).

במקרה הראשון לא ניצחו -- ואולי היה הגיוני שיפחדו שמא ה' לא יעזור להם גם עכשיו. אבל באותו מקרה, וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי ה', וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה  (שם מג) -- ואילו הפעם לֹא, תִּירָאוּם, כי אתם עושים את רצונו יתברך.

ובדבר הזה יש לומר שה' לא מעכב בעד מי שמורד ועושה רצון עצמו, אלא מסיר עזרתו ממנו -- כאשר רואים בעניין הקרב נגד האמורים. ה' הסיר השגחתו ועזרתו מעל בני ישראל ולכן נפלו וכשלו.

English

Ye shall not fear them; for the LORD your God, He it is that fighteth for you.'  (Deut 3:22)

Before their entry to the Land to conquer it, Moshe tells Joshua that he should not fear the residents of the Land, because God will fight on the behalf of the Children of Israel, and they will not have any reason to be afraid. Why did he need to say this? Because after they refused to enter the Land to conquer it after the incident of the spies, And the LORD said unto me: 'Say unto them: Go not up, neither fight; for I am not among you; lest ye be smitten before your enemies.'  (Deut 1:42)

In the first incident they were not victorious -- and perhaps it is logical they would be frightened lest God not help them now. But in that same incident, but ye rebelled against the commandment of the LORD, and were presumptuous, and went up into the hill-country  (ibid 43) -- whereas now, ye shall not fear them, because you are doing His will, may He be blessed.

And regarding this one may say that God does not impede the one who rebels against Him and follows his own desires, rather he removes from him His help -- as we see regarding the battle against the Emorites. God took away his supervision and help from the Children of Israel, and therefore they fell and failed.


Top: Devar Prev: Pinchas Next: Devarim



Send Ron feedback on this essay.



Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.


Retrieved from "https://ronware.org/w/index.php?title=Devar/5769/Devarim&oldid=5438"