Difference between revisions of "Devar/5770/Vayeshev"
From RonWareWiki
< Devar | 5770
| Line 8: | Line 8: | ||
{{hebrew}} | {{hebrew}} | ||
{{pasuqh|וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי|p/pt/pt0138.htm#26|בראשית לח:כו}} | {{pasuqh|וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי|p/pt/pt0138.htm#26|בראשית לח:כו}} | ||
| + | |||
| + | {{heb|הסיפור של יהודה ותמר מפסיק פתאום את הסיפור של הורדת יוסף מצרימה. לשם מה הכניסה כאן התורה את הקטע הזה?}} | ||
| + | |||
| + | {{heb|הסיפור הראשי ממשיך בתיאור הורדת יוסף -- לא רק אל מצריים, אלא שבתוך מצריים הורד אל בית הסוהר של פרעה -- המקום שממנו אף אחד לא יוצא, אלא ברצון פרעה. אין מקום "נמוך" מזה בכל ארץ מצריים. יוסף הושפל לגמרי למטה. בקשר לבניו של יהודה, מסופר שלמרות היות יהודה איש ירא אלוהים, בניו לא היו כמותו -- ואין ספק שהעובדה הזאת השפילה אותו. ולבסוף בא אל אישה זונה, ובבוא הזמן נודע לו שהיא לא הייתה זונה, אלא כלתו של בנו המת. ובמקום לכסות על עצמו ולהמשיך ולהעניש אותה כמו שאמר לעשות מקודם, הודה בפני כל העם ש"צדקה ממני". השפיל עצמו לפני העם ולא נתן לה להיענש חינם.}} | ||
| + | |||
| + | {{heb|גם יוסף, גם יהודה היו מיועדים לגדולה, למלכות. שניהם הושפלו מאד וחוו הפסדים אישיים קשים ומכאיבים מאד. התורה רוצה לומר שרק מי שיודע להיות שפל רוח יכול להיות מלך הוגן. לשם כך התורה מצווה שמלך יכתוב לעצמו ספר תורה שני '''הַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לְעַצְמוֹ''' {{hcite|i/2307n.htm#2|הל' ספר תורה ז:ב}}, להיות תמיד אצלו. שידע שאפילו כל העולם מקלסו, יש מעליו מלך מלכי המלכים.}} | ||
Revision as of 09:48, 11 December 2009
עברית
וַיַּכֵּר יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, כִּי-עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיהָ, לְשֵׁלָה בְנִי (בראשית לח:כו)
הסיפור של יהודה ותמר מפסיק פתאום את הסיפור של הורדת יוסף מצרימה. לשם מה הכניסה כאן התורה את הקטע הזה?
הסיפור הראשי ממשיך בתיאור הורדת יוסף -- לא רק אל מצריים, אלא שבתוך מצריים הורד אל בית הסוהר של פרעה -- המקום שממנו אף אחד לא יוצא, אלא ברצון פרעה. אין מקום "נמוך" מזה בכל ארץ מצריים. יוסף הושפל לגמרי למטה. בקשר לבניו של יהודה, מסופר שלמרות היות יהודה איש ירא אלוהים, בניו לא היו כמותו -- ואין ספק שהעובדה הזאת השפילה אותו. ולבסוף בא אל אישה זונה, ובבוא הזמן נודע לו שהיא לא הייתה זונה, אלא כלתו של בנו המת. ובמקום לכסות על עצמו ולהמשיך ולהעניש אותה כמו שאמר לעשות מקודם, הודה בפני כל העם ש"צדקה ממני". השפיל עצמו לפני העם ולא נתן לה להיענש חינם.
גם יוסף, גם יהודה היו מיועדים לגדולה, למלכות. שניהם הושפלו מאד וחוו הפסדים אישיים קשים ומכאיבים מאד. התורה רוצה לומר שרק מי שיודע להיות שפל רוח יכול להיות מלך הוגן. לשם כך התורה מצווה שמלך יכתוב לעצמו ספר תורה שני הַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לְעַצְמוֹ (הל' ספר תורה ז:ב), להיות תמיד אצלו. שידע שאפילו כל העולם מקלסו, יש מעליו מלך מלכי המלכים.
English
And Judah acknowledged them, and said: 'She is more righteous than I; forasmuch as I gave her not to Shelah my son.' (Gen 38:26)
| Top: Devar | Prev: Vayishlach |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.