Actions

ShuT/Eruv

From RonWareWiki

< ShuT
Revision as of 11:42, 15 October 2007 by Ron (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)

Question: may one legitimately rely on the `eruv in most places?

In Israel, every city has at least one `eruv, which exists in order to permit people to carry from one house to another, etc., on shabbath.

The following problems exist (there may be more problems, but these are the big ones):

  1. The streets in the cities are Biblical public domains according to Talmud, Rambam, Sh"A and others as well. This is because they are over 16 amot wide and lead to the open spaces outside the city.
  2. An `eruv must have the active participation of the parties or at least a notice to the beneficiary.
  3. There are numerous "public shabbath transgressors" in our cities; they need to be dealt with in a special way in order for their "domains" to be included in an `eruv. Not only them, but also gentiles and others as well.
  4. The enclosure (what people call the `eruv) must be an halachic "wall" with either doors or the appearance of "doors". The current practice of using a wire placed on top of telephone or power poles, satisfies none of these requirements. First, because a single wire that far from the ground does not constitute an "enclosure". Second, because it does not have the appearance of a door, since that requires the top be able to support its own weight at least.

Because of the first problem, it is not even possible to make a kosher `eruv at all in most places, since an `eruv cannot be used to combine Biblical domains - but only Rabbinic domains. Therefore, since at the very least there is a serious doubt as to the permissibility of these `eruvin, and in the case of a doubt regarding Biblical mitsvoth one must be strict, it is not permitted to rely on such `eruvin, even in a time of need.

שאלה: האם מותר לסמוך על ה"עירוב" ברוב המקומות?

כאן בארץ, יש לפחות "עירוב" אחד בכל עיר, כדי להתיר טלטול בין בית לבית וכו', בשבת.

קיימות הבעיות הבאות (ייתכן שישנן עוד, אך אלה הן הגדולות):

  1. רחובות בערינו כיום הן רשות הרבים דאורייתא לפי התלמוד, הרמב"ם, שו"ע ועוד. זה מפני שרוחבן יותר מ16 אמות. והן מפולשות לאזורים הפתוחים שמחוץ לערים.
  2. עירוב מצריך השתתפות פעילה של המשתתפים או לפחות הודעה למוטב.
  3. ישנם הרבה "מחללי שבת בפרהסיה" בערינו - צריך לטפל בהם באופן מיוחד כדי להתיר רשויותיהם - ולא רק שלהם אלא של גויים ועוד.
  4. המחיצה מסביב לעיר (מה שההמון קורא "העירוב") צריך להיות מחיצה הלכתית עם דלתות ממש או "צורת הפתח". המנהג הנפוץ שלשים כבלים מעל לעמודי החשמל או של רשת הטלפונים, אינו תואם דרישות אלה. ראשית כל, כי חוט אחד בגובה כזה אינו "מחיצה". דבר שני, כי אין לו צורת הפתח, כי זה דורש שהחלק העליון יוכל לפחות לשאת את משקלו.

בגלל הבעיה הראשונה, אי-אפשר בכלל לעשות עירוב כשר ברוב המקומות, כי אין לערב בין רשויות התורה אלא בין רשויות של רבנן. לכן, מפני שיש לפחות ספק לגבי העירובין האלה, וכי בקשר לספק לגבי מצוה של תורה יש להחמיר, אי-אפשר לסמוך על העירובין האלה, ואפילו לא בזמן בדוחק.



Send Ron feedback on this essay.




Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.