Devar/5768/Vayeshev
From RonWareWiki
< Devar | 5768
עברית
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת-פַּרְעֹה… (בראשית מ:כ)
בכל התנ"ך, מוזכר "יום הולדת" כחגיגה רק כאן. היה מנהג עובדי עבודה זרה לחגוג ביום בו נולדו, ולעבוד את אלוהיהם ולכן כותב הרמב"ם בנוגע למשא ומתן עם גויים: …אבל גוי שהוא עושה איד לעצמו, ומודה לעבודה זרה שלו, ומקלסה ביום שנולד בו,… וכיוצא באלו--אין אסור אלא אותו היום, ואותו האיש בלבד (הל' עבודה זרה ט:ה). ולנו בני ישראל, אמר שלמה בחכמתו: טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ (קהלת ז:א). אמנם נשמע מדכא, אך צריך להבין את ההבדלים בין שתי הגישות הללו.
כשפרעה חגג את יום הולדתו, לא עשה זאת אלא לפאר לעצמו, להראות כוחו ועוצם ידו. והראיה, שביום הזה דווקא העלה מן המאסר את שר המשקים, והחזירו לגדולתו הקודמת, ואילו תלה את שר האופים והורידו שאולה. כלומר שאין כוח מעליו, והוא זה שממית ומחייה. וידוע שבמצריים פרעה נחשב לאליל ואף נעבד.
לעומת זאת, אצלנו יודעים שאין האדם תכלית היצירה ובעל העולם, אלא הקדוש ברוך הוא, לבדו - ולו בלבד נאה להודות ולהלל ולפאר. ואמרתו של המלך שלמה באה לומר שסופנו לרשת עולם הבא שכולו טוב, ומה בצע בשנים עלי האדמה אלא אם כן יש איתן עשיית מצוות? כלומר, ששנים כשלעצמן אינן שוות כלום, ולא ראוי לחוגגן.
אם יעשה אדם חשבון נפש ביום הולדתו, ויהרהר על סופו המתקרב, ויתבונן כדי לדעת כיצד ישפר מעשיו - הרי זה משובח. ואילו ימלא יום זה בצחוק ודברים בטלים, ויתנהג כשאר הגויים - הרי זה מגונה.
שתזכו לשנים רבות ומלאות הישגים בתורה!
English
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.