Devar/5768/Matot
From RonWareWiki
< Devar | 5768
עברית
English
אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה', אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ: כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה. (במדבר ל:ג)
התורה מחייבת אותנו לכבד את דברינו בנדרים. כלומר, שלא נידור ואחר כך נומר ש"לא התכוונתי" או "סתם אמרתי". אלא שכאשר נומר דבר, נעמוד על דברינו ונקיים את נדרנו.
אף אל פי שמצווה זו חלה רק בנדרים דווקא, ציוו חכמים שאדם יהיה כן וישר: אָסוּר לָאָדָם לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי חֲלָקוֹת וּפִתּוּי. וְלֹא תִהְיֶה אַחַת בַּפֶּה וְאַחַת בַּלֵּב, אֵלָא תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ; וְהָעִנְיָן שֶׁבַּלֵּב, הוּא הַדָּבָר שֶׁבַּפֶּה (הל' דעות ב:יא). ודבר זה פשוט ומובן -- שהרי אי-אפשר לקיים חברה תקינה כאשר אין כנות. ועוד: וְאָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וְאַפִלּוּ דַּעַת הַגּוֹי (שם) -- אפילו מי שאינו אחיך ולא בן-ברית, אסור "לעבוד עליו".
Top: Devar | Prev: Balak |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.