Devar/5769/Reeh
From RonWareWiki
< Devar | 5769
עברית
רַק הַדָּם, לֹא תֹאכֵלוּ: עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם. (דברים יב:טז)
ובהמשך: רַק חֲזַק, לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ; וְלֹא-תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ, עִם-הַבָּשָׂר. (דברים יב:כג) לֹא, תֹּאכְלֶנּוּ: עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם. (דברים יב:כד) רַק אֶת-דָּמוֹ, לֹא תֹאכֵל: עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם. (דברים טו:כג). ארבע פעמים חוזרת התורה הפרשתנו על איסור אכילת דם.
הדם גם מופיע כזבח: וְדַם-זְבָחֶיךָ, יִשָּׁפֵךְ עַל-מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ… (דברים יב:כז). אולי כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ (דברים יב:טז), והזבחים באים לכפר על עוונות שהם כמן פגמים נפשיים. על כל פנים, איסור אכילת הדם הרי הוא מוחלט, ולכן מכשירים את הבשר על ידי מליחה לפני שמכינים אותו לאכילה.
דבר שאינו מוכר כל כך בימינו אף על פי שהוא הלכה למעשה, הוא "חליטה". הרמב"ם מגדיר את הנושא כך: אֵין הַבָּשָׂר יוֹצֶא מִידֵי דָּמוֹ אֵלָא אִם כֵּן מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה, וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה. כֵּיצַד עוֹשֶׂה: מֵדִיחַ הַבָּשָׂר תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה, וּמַנִּיחוֹ בְּמִלְחוֹ כְּדֵי הִלּוּךְ מִיל; וְאַחַר כָּךְ מְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה, עַד שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם זַכִּים; וּמַשְׁלִיכוֹ מִיָּד לְתוֹךְ מַיִם רוֹתְחִין, אֲבָל לֹא לְפוֹשְׁרִין -- כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבַּן מִיָּד, וְלֹא יֵצֵא דָּם (הל' מאכלות אסורות ו:י). כלומר, שמליחה כשלעצמה אינה מספקת להוציא את כל הדם מן הבשר. אלא, חייבים לחלוט את הבשר במים רותחים ואחר כך ישים בסיר הבישול. אפשר גם לצלות על האש ללא חליטה.
כשאוכלים בשר מבושלת שלא עברה את תהליך החליטה, אוכלים גם דם התמצית שפרש לתוך התבשיל -- ואם אוכלים כזית או יותר מאותו הדם, חייבים מלקות מן התורה. (הל' מאכלות אסורות ו:ד) לכן עלינו להיזהר ביותר בהכנת תבשילי הבשר שמכינים להנאתנו.
English
| Top: Devar | Prev: Ekev |
Send Ron feedback on this essay.
Entire site copyright © Ron Aaron, all rights reserved. No permission to copy or otherwise use this material is granted.