Devar/5768/Vayera
From RonWareWiki
< Devar | 5768
עברית
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע
(בראשית יח:כג)
גדולתו של אברהם אבינו אינה רק בזה שהכיר את בוראו אע"פ שגר בין הטועים. גדול מזה היא נכונותו להיכנס ל"משא ומתן" עם אותו בורא כדי להציל את הזולת מליהרג, אפילו כשלא ידע אם דיבורו יגרום לו לאבד חייו.
היוזמה שלו מראה על תכונת הרחמנות שהיא חלק יסודי של בני ישראל. כמו כן התנהגותו כלפי אורחים. כמו שכתב הרמב"ם: ואין האכזרייות והעזות מצויה אלא בגויים הערלים. אבל זרעו של אברהם אבינו, והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וציוום בחוקים ומשפטים צדיקים--רחמנים הם על הכול. וכן במידותיו של הקדוש ברוך הוא שציוונו להידמות בהם, הוא אומר ,ורחמיו, על כל מעשיו (תהילים קמה,ט). וכל המרחם--מרחמין עליו, שנאמר ונתן לך רחמים וריחמך והרבך (דברים יג,יח) (הל' עבדים ט:יג). וגם: כל המרחם--מרחמין עליו, שנאמר ונתן לך רחמים וריחמך והרבך (דברים יג,יח); וכל מי שהוא אכזרי ואינו מרחם, יחוש לייחוסו--שאין האכזרייות מצויה אלא בגויים, שנאמר אכזרי המה ולא ירחמו (ירמיהו נ,מב) (הל' מתנות עניים י:ג).
יחד עם רחמנותו, היה יודע מתי ואיך להילחם באויביו, כמו שראינו לפני שבוע כשלקחו את לוט בשבי ואברהם לא היסס אלא רץ לקראת האויב כדי לשחרר את בן אחיו. צריכים גם אנו לשאוף לאיזון כזה (ובפרט אלה שבשלטון שלדאבוננו אינם מצליחים לא להילחם באויבינו ולא לרחם על בני עמנו).
english